הייעור בישראל

קק"ל נוסדה ב- 1901 כדי לרכוש קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ובעבורו, וב-1904 יזמה נטיעת עצי זית על אדמות בן שמן וחולדה שזה עתה נרכשו. מאז, כגוף היחיד המופקד על פעילות הייעור בישראל, נטעה קק"ל למעלה מ- 240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם ובנוסף היא אחראית לטיפול בכ-400,000 דונם חורש טבעי ולגידור והסדרה של כ-400,000 דונם אדמת מרעה.

אגף הייעור של קק"ל הינו גוף מטה מקצועי ברמה ארצית, בעל הסמכות המקצועית והמדעית העליונה בכל הקשור לניהול יער, חורש ושטחים פתוחים בישראל.

תורת ניהול היער (מרץ 2014) נועדה להציב בסיס מקצועי ומחייב לניהול מוכוון מטרה ובר-קיימא של יערות ישראל. המסמך מגדיר את מטרות הייעור בארץ, את סוגי היערות ואת עקרונות התכנון והניהול שלהם.

את חוק "פקודת היערות" מדינת ישראל ירשה מהבריטים ועיקר מטרתו היא הגנה על עצים, לאחר שנות דור שבהן הושחת כליל כיסוי הצומח העצי של ארץ-ישראל . לפי "פקודת היערות", מרבית עצי הנוי בישראל מוגנים מכריתה ויש צורך בקבלת היתר לכריתתם או להעתקתם.

הנתונים כוללים: דו"חות יער, היקף שטחי יער, התפלגות שטחי יער לקבוצות מינים עיקריות ולקבוצות גיל, ושטחי נטיעות לפי מרחבים ואזורים בקק"ל.

בשלוש המשתלות של קק"ל, הממוקמות בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה, מגדלים זנים שונים של עצים וצמחים ליערות ולשטחים הפתוחים של ארצנו, בהתאמה לצרכים הייחודיים ולתנאי האקלים של האזורים בהם הן ממוקמות.

מינים פולשים מוגדרים כמינים של צמחים, בעלי חיים או פטריות שהובאו על-ידי האדם במכוון או בשוגג לאזורים הנמצאים מעבר לתחום תפוצתם הטבעי. המינים הפולשים מהווים את הגורם השני להכחדת מינים ברחבי העולם, ועלות הנזק העולמי שנגרם על-ידם מוערכת בכ-1.4 טריליון דולר בשנה.

יערות קק"ל מורכבים ממגוון גדול של מיני עצים וביניהם כרי צומח עשבוני שונים. כאשר הכרים מתייבשים בקיץ הם יכולים לשמש פתיל להצתת שריפות קטלניות ביער. הרעייה על כרי המרעה ביערות מקטינה את כמות הצומח העשבוני היבש וע"י כך מקטינה את סכנת ההתלקחות של היער בקיץ תוך כדי אספקת כמויות משמעותיות של מרעית לעדרי בעלי החיים.