תרומת קק"ל לסביבה

לחשיבות העצים במניעת ההתחממות הגלובאלית, לחצו כאן

מפעל הייעור של קק"ל נעשה בגישה של פיתוח בר קיימא - sustainable development, במטרה לתרום לאיכות הסביבה למען הדור הנוכחי והדורות הבאים. הישגיה העיקריים של קק"ל בתחום זה הם:

1. קיום ושמירה על הבריאות, המגוון וכושר הייצור של יערות ישראל.
2. נטיעת יותר מ-240 מיליון עצים על פני כ-920,000 דונם.
3. טיפוח של כ-400,000 דונם של חורש טבעי.
4. טיפול בכ-400,000 דונם של שטחי מרעה.
5. ממשק של יערות נטע אדם עם יערות טבעיים בשילוב של מחקרים, סקרים, ניטור ובקרה לקיום המגוון הביולוגי.
6. שימור, טיפוח והקמה של יערות עירוניים וקהילתיים לרווחת הציבור, סביבתו ובריאותו.

יותר מ- 60% משטחה של ישראל, הנגב והערבה, הם אזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ממוצע המשקעים השנתי בהם הוא בין 250 מ"מ ובין פחות מ-50 מ"מ.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בטמפרטורה ובשיעור ההתאיידות בנגב. במשך השנים השקיע קק"ל משאבים רבים בפעילות לעצירת תהליך התפשטות המדבר ושיקום שטחים שעברו תהליכי מידבור:

קק"ל בנתה באיזור הארידי שלוש תחנות ניטור (long term ecological research LTER) הבוחנות נתונים כמו קיבוע הפחמן, התפתחות מיני העצים (אקוטיפים) לתנאי הסביבה, מימשק רעייה ועוד.

מינים פולשניים של מזיקים הם הגורם השני בחשיבותו להכחדת מיני עצים ולצמצום המגוון הביולוגי בעולם, אחרי הרס בתי הגידול בגין השינויים בשימושי קרקע. עצי האקליפטוס עומדים היום בפני סכנה עקב התפשטות של שני מינים של צרעות (WASPS) הגורמות להם נזקים כבדים. תהליך הגלובליזציה הביא לעליה בהתפשטות של מינים פולשניים והדבר גורם נזקים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים עצומים.

לעצי האקליפטוס חשיבות רבה לסביבה ולכלכלה. בתאילנד, לדוגמא, נוטעים כל שנה 100 מיליון שתילי אקליפטוס. בהודו ובדרום אפריקה יש מטעים מסחריים גדולים של עץ זה. בקניה הוא משמש מקור לעצה ובניית סככות ובארצות שונות באגן הים התיכון הוא מהווה מקור פרנסה חשוב. נטיעות אקליפטוסים מונעות כריתה מסיבית של יערות ותומכת באוכלוסיות הנחשלות.

הצרעות, שמקורן באוסטרליה, פגעו באלפי הקטארים של אקליפטוסים בארצות שונות. צרעה אחת מהן, התפשטה באגן הים התיכון ובמערב אירופה והשניה התפשטה גם בהודו, תאילנד, מרכז ודרום אפריקה.

יערני קק"ל וחוקרים ממינהל המחקר החקלאי וחוקרים ויערנים מאוסטרליה זיהו ואיתרו את האויבים הטבעיים של הצרעות האלה, הם שוחררו ביערות ישראל והביאו תוצאות טובות והתאוששות של האקליפטוסים שנפגעו. אויבי הצרעת מסוג Ophelimus Maskelli כבר יוצאו למספר מדינות באגן הים התיכון.

קק"ל הזמינה חוקרים ויערנים מהודו, תאילנד ודרום אפריקה לחלוק אתם את הידע בתחום זה ותשמח לסייע לכל מי שיפנה אליה. המחקר נערך בקק"ל על ידי דוד ברנד, ניצה ספיר וד"ר ציון מדר, בשיתוף עם פרופ' צבי מנדל וד"ר אלכס פרוטסוב ממנהל המחקר החקלאי, ד"ר ג'ון לה-סאל מ – CSIRO אוסטרליה, ומר ג'ו קרייסר מקק"ל - אוסטרליה.