כיצד מקימים יער קהילתי?

מאחר וחלים מעת לעת שינויים בהרכב האוכלוסייה וצרכיה, יש לחזור על תהליך האמנה ועדכון או אשרור תכנית האב, כל 8 שנים לערך. מסיבה זו, לאורך חייו וגלגוליו של יער קהילתי, יש שלושה מופעים:

1. התנעה – במהלך השנה עד שלוש השנים הראשונות, בהן ממסדים מנגנוני שת"פ רשות-קק"ל-קהילה, יוצרים חזון ואמנה משותפים, כאלו שמתייחסים לטווח זמן רחוק, בונים תכנית פעילות קהילתית ומקדמים תכנית אב.
2. ביצוע ושימור - ארבע עד שש שנים במהלכן מבצעים תכנית אב, תחזוקה שוטפת של מנגנוני השת"פ, היער והפעילות הקהילתית.
3. ריענון -בשנה השביעית, ריענון מנגנוני שיתוף הפעולה ומעגל המשתתפים בהם, חידוש חזון ארוך הטווח, האמנה ותוכנית האב והמשך פעילות קהילתית.

לתהליך ההתנעה של יער קהילתי מספר שלבים עקרוניים. עם זאת, חשוב להתאים את התהליך לקונטקסט המקומי. חלק מהרכיבים המפורטים אפשר ורצוי לקיימם במקביל ולא זה אחר זה:

1. הסכמות רשות מקומית-קק"ל – גיבוש הסכמות בין הרשות המקומית לקק"ל עם ברכת הדרך של ראש הרשות, הקמת צוות עבודה מוביל תוך שמירה על הבנות בין הרשות לקק"ל.
2. הערכות – יצירת שפה משותפת, תיאום ציפיות, חלוקת תפקידים ואחריות ויצירת תכנית עבודה למהלך התנעת יער קהילתי.
3. ועדת היגוי רחבה ומגוונת שתעסוק בהיכרות עם היער הקהילתי, תהליך ההקמה, יצירת מנגנוני מעורבות בקהילה וגיוס בעלי עניין לקידום מהלך התנעת היער הקהילתי.
4. שיתוף ומעורבות ציבור ושימוש בכלים ליצירת מעגלי מעורבות ברמות שונות.
5. בניית צוותי פעולה (פיזי, קהילתי, אחר) על בסיס תוצרי שיתוף ומעורבות הציבור.
6. נאמני יער – יצירת קבוצת גרעין איכותית ואנרגטית של בעלי עניין בקהילה לקידום היער הקהילתי.
7. אירוע השקת היער הקהילתי ומתן פומביות לתהליך.
8. ביצוע תכניות פעולה הלכה למעשה ביער הקהילתי בליווי צמוד של הצוות המוביל.
9. מנגנוני המשך ויצירת שגרת מפגשים ועידוד יוזמות קהילתיות ופעילויות ביער.