יער המלאכים-שחריה, המשתרע על פני 7,000 דונם, נמצא כארבעה ק”מ ממזרח לקרית גת. היער נקרא על שמה של מעברת שחריה, שנוסדה בשנת 1956 מעט ממערב למקום שהיער ניטע בו. חלק מיערות השפלה ובהם יער המלאכים ניטעו ביוזמת קרן קימת לישראל על ידי תושבי המעברה. עם פירוק מעברת שחריה נוסדה במקום חווה של תנועת הקיבוץ המאוחד, שפורקה מאוחר יותר גם היא.
קרן קימת לישראל החלה בנטיעת יער שחריה בשנת 1954. קהילת יהודי לוס אנג’לס, שתרמה ליצירת היער, מונצחת בחלקו הצפוני (אנג’לס בעברית – מלאכים). קק"ל טיפחה חלק זה של היער, המשתרע מצפון לכביש קרית גת - בית גוברין (כביש 35). הטיפוח כלל, בין השאר, דילול עצים להבטחת המשך התפתחותם ועמידותם בשנות בצורת. פעולה זו מאפשרת התחדשות טבעית של היער מזרעים.קק"ל הציבה ביער חניוני נופש מצוידים בשולחנות פיקניק ובמתקני משחק לילדים והכשירה דרכי יער המובילות אליהם. חפירות ארכיאולוגיות חשפו ביער אתרי עתיקות. בחניון המרכזי הוצבו מתקני משחקים מותאמים לילדים עם מוגבלות ושירותים נגישים. היער והמתקנים שבו פותחו בסיוע ידידי קק”ל בארצות הברית ובאוסטרליה.
לצפייה במפת היער
יער שחריה נטוע בשיפוליה הדרומיים-מערביים של שפלת יהודה - אזור ביניים המפריד בין הרי יהודה ומישור החוף. שיאי גבעות השפלה, באזור בית שמש ובית גוברין, מתנשאים לרום של 400 מטרים מעל פני הים. הגבעות משתפלות מערבה ובאזור שחריה הן מתנשאות לרום של כ-230 מטרים מעל פני הים.שפלת יהודה בנויה בעיקרה קירטון, סלע רך ולבן. סוג סלע זה מתבלה בקלות ולפיכך יוצר נוף של גבעות מעוגלות בעלות מדרונות מתונים. לעתים קרובות מכוסים המדרונות בקרום סלע קשה יותר, הקרוי נארי, שעוביו אינו עולה בדרך כלל על עשרות סנטימטרים. מדרונות הקירטון אינם פוריים ועל כן נטעה בהם קק”ל עצי מחט המסוגלים להתפתח היטב על מסלע זה. בגיאיות שבין הגבעות מצטברת אדמה פורייה ולפיכך אפשר לנצלם לחקלאות ולנטיעת עצי יער רחבי עלים כגון חרוב, תאנה וזית. מאז ימי קדם ידע האדם לנצל את תכונות הסלע בשפלה לחציבת מערות ששימשו למגוון רחב של מטרות - מגורים, בורות מים, מחסנים, בתי-בד, גידול יונים וקבורה. מערות גדולות שנחצבו בצורת פעמון שימשו מחצבות להפקת חומר גלם לבנייה. סוג אחר של מערות שזוכה לפרסום נרחב ומצית את דמיונם של מטיילים רבים הוא מחילות מסתור. מערות אלה עשירות בכוכים נסתרים ובמנהרות צרות. מהמערות האלה, כך משערים, הגיחו לוחמיו של בר-כוכבא ותקפו את הלגיונות הרומאים שנשלחו לדכא את המרד שהתחולל בשנים 132-135 לספירה.
בשטחים הפתוחים שמסביב ליער שחריה מתפתחת בעיקר צמחיית בתה – צמחייה שבה שולטים בעיקר שיחים ובני שיח ועשבוניים רב שנתיים. השיח הנפוץ ביותר הוא אשחר ארצישראלי, הניכר בעליו הקטנים, בפירות הכדוריים המשחירים שלו ובענפיו המסתיימים בחודים קוצניים. נפוצים כאן מאוד סירה קוצנית וזקנן שעיר - עשב רב-שנתי שמוצאו ממזרח אפריקה, שהתבסס היטב בין סלעי השפלה. כדאי לשים לב לאזוב מצוי, שעליו האפרפרים משמשים בסיס להכנת התבלין המפורסם זעתר (הצמח מוגן ואסור בקטיף). בחורף אפשר למצוא כאן נרקיסים. מבין העצים מגיחות רקפות רבות ואחרי הגשם מציצות בין העצים פטריות, רובן אורניות. בשעות הבוקר של ראשית הקיץ פורחים שיחי הצלף בפרחים גדולים ולבנים.
ערוגות הבושם הוא שמו של גיא קטן נטוע חרובים. דרך קצרה, היורדת לאורך הגיא, מחברת בין שני קטעים של דרך היער הראשית. הדרך מסומנת בחיצים בצבע חום.בקצה העליון של הגיא יצרה קק”ל חלקת ניסוי של צמחי תבלין ובהם מינים שונים של מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטה לבנה ורוזמרין. בין הערוגות צומח ווטיבר, צמח דגני בעל עלים ארוכים ששורשיו משמשים בתעשיית הבשמים. מול חלקה הזו ניטעו צמחים חסכנים במים.
במדרון הצפוני של היער התגלו שרידי בית בד ובהם אבני מפרכה - אבנים גדולות ומרשימות חצובות בצורה מעגלית. אבנים אלה שימשו לריסוק זיתים בשלב הראשון של הפקת השמן מהזיתים. עוד נחשפו במקום ספלולים חצובים באבן וגיתות לדריכת ענבים. השביל מעגלי, מסומן בצבע שחור ומשך הטיול בו כ-15 דקות.
לחצו לטיול
חורבת כרוע משתרעת על פני 30 דונם בחלקו הצפוני של היער. השם העברי של החורבה שומר על צליל שמה הערבי, ח’ירבת ח’רוע, שפירושו - חורבת הקיקיון. ליד החורבה הכשירה קק"ל חניון ובו שולחנות פיקניק וברזי מים.בחורבת כרוע נערכו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו שרידי מבנה ציבורי ובור מים עתיק. במבנה התגלו שלוש שכבות: השכבה העליונה, המאוחרת, כוללת גדרות צאן. השכבה השנייה מתוארכת לתקופה הביזנטית. בתקופה זו נבנה במקום מבנה בן שני חדרים שאורכו 16 מטרים ורוחבו שמונה מטרים. מעט מאוחר יותר נוסף חדר שלישי בצדו המזרחי של המבנה. המבנה בנוי בציר מזרח-מערב, לכיוון ירושלים, וייתכן שתפקד כבית כנסת. השכבה התחתונה של המבנה, הקדומה ביותר, לא נחקרה. בור המים הסמוך למבנה עשוי בצורת מלבן. הוא מטויח שלוש שכבות טיח ומקורה (חלק מהתקרה נהרס). בתקרה נמצא פתח שדרכו אפשר היה לשאוב מים מהבור. גרם המדרגות, שנותרו ממנו חמש מדרגות שלמות, יורד אל המפלס התחתון של הבור. קיומן של המדרגות הוא בסיס להשערה שהבור שימש בתקופה מסוימת מקווה טהרה.המתחם נגיש לאנשים עם מוגבלות.
בחניון מגדל התצפית מוצבים פסלים בצורת נמלה, חרגול ולטאה, המשמשים מתקני משחק לילדים ומותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וללקויי ראייה. המתקנים עשויים ברזל ועליו רשת ושכבות בטון לבן, שעליהן מודבקת קרמיקה צבעונית. הפסלים, יצירתם של האומנים איגור סרגיי ורוסלן סרגייב, הוצבו ביער בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי.
ספסלים.
לינה בחניוני לילה יש לתאם מול משרדי אזור נגב צפוני בטל': 08-6859114.
במקום אין חשמל ואין אפשרות לחבר חשמל לבית היערן.
לרשימת חניוני הלילה ביער המלאכים-שחריה לחצו כאן
שרידי חורבת מסארה נמצאים בשוליים הדרומיים-מזרחיים של יער המלאכים, מעט מחוץ ליער. החורבה מילאה תפקיד במלחמת העצמאות במערך הלחימה נגד הפולש המצרי. במבצע יואב, שנערך בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, ביקש צה"ל לדחוק את הצבא המצרי מהנגב ולחלץ את היישובים העבריים מהמצור שהיו נתונים בו. גדוד 53 של חטיבת גבעתי נעץ טריזים עמוקים בקו המצרי, בין בית גוברין לעיראק אל-מנשיה (אזור קרית גת) כדי לנתק את הכוח המצרי שחלש על הארץ למלוא רוחבה כמעט. חיילי פלוגה ג' של הגדוד השתלטו על חורבת מסארה ופלוגה ד' של הגדוד כבשה את חורבת א-ראעי, שמדרום לכביש 35 של ימינו. טריז זה ואחרים שיבשו את דרכי התנועה של המצרים והכשירו את הקרקע לקראת המשך המתקפה עליהם. שלט מידע על המקום מוצב ביער המלאכים, ליד חורבת כרוע.
נכנסים ליער מכביש קרית גת-בית גוברין (כביש 35), כ-4 ק"מ ממזרח לקרית גת. דרך סלולה יוצאת מהכביש צפונה (וייז: יער המלאכים שחריה).