סטף

אתר הסטף ממוקם בצדו המזרחי של הר איתן, בפאתיה המערביים של ירושלים, שבהם צונח מדרון ירוק אל נחל שורק, שני המעיינות הנובעים מתוכו משקים מדרגות חקלאיות (טראסות), זכר לתרבות עברית בת אלפי שנים שכמעט ואבדה מן העולם. כאן מגדלים ממש כמו בני ישראל בשעתם גני ירק מושקים ובוסתנים שאינם דרושים השקייה – זית, שקד וגפן – המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן במשך כל ימות השנה.

תעודת זהות

דרך הסטף. צילום: אייל ברטוב, ארכיון קרן קימת לישראל
שביל בסטף. צילום: אייל ברטוב.

  • מרחב: מרכז

 

  • אזור גאוגרפי: ההר וירושלים

 

  • אתרים מיוחדים במקום: עין סטף, חלקות שולחין, בוסתן עצי ארץ ישראל, עין חנדק.

 

  • אתרים נוספים בסביבה: קיבוץ צובה, עין כרם, אשתאול, רמת רזיאל, נחל שורק.

 

  • איך להגיע? בככר שבצומת סטף פונה דרך סלולה לסטף. מכביש נחל שורק שלרגלי האתר (מס' 386) מטפס ועולה גם שביל מסומן להולכי רגל.

  למפת הסטף
  למפת מרכז האתר

כללי התנהגות בסטף

הסטף הוא אתר לשיחזור חקלאות הררית קדומה, והוא נועד לטיול, סיור ולימוד בלבד. כללי ההתנהגות הבאים נועדו לשמור על אופי המקום ועל הנאת המטיילים.

לינה, פיקניק והדלקת אש ומנגל אסורים באתר המעיינות. לצרכים אלה מומלץ להשתמש בחניוני היער לאורך דרך הרכב.

שתיית מי המעיינות והרחצה בהם אסורות בהחלט.

השבילים הרריים ותלולים. הינכם מתבקשים לטייל בהם במשנה זהירות. יש לנוע בשבילים המסומנים בלבד. בימי גשם ולאחריהם קיימת סכנת החלקה.

הכניסה לשטחים המעובדים אסורה.


היסטוריה

שחזור החקלאות העתיקה
מחקר ארכיאולוגי מראה שהתיישבות החלה באתר סטף לפני כ – 6000  שנה בתקופה הכלקוליתית.

בניית טרסות החלה לפני כ - 4,500  שנה . האתר הגיע  לשיא גודלו ותפארתו בתקופת ימי בית שני והתקופה הביזנטית. במרוצת התקופה הצלבנית והעותומנית ידע האתר עליות ומורדות. ב- 1949 נוסד כאן המושב ביכורה על שרידי הכפר הערבי סטף שניטש במלחמת העצמאות.

לאחר זמן קצר נאלצו המתיישבים לעזוב את המקום. עם הזמן התמוטטו קירות התמך ומפולות עפר כיסו את שתי בריכות האגירה ואת האמות שהוליכו אליהן את מי המעיינות. במרוצת שנות ה – 50 שימש המקום כאתר אימונים ליחידה 101 ולצנחנים.

בתחילת שנות השמונים התחילה קרן קימת לישראל לשחזור את מערכת המדרגות החקלאיות שבאיזור. אנשי קק"ל שיקמו את שתי בריכות האגירה של שני המעיינות – עין סטף ועין ביכורה, שיפצו את המדרגות וחפרו מחדש את תעלות ההשקייה אל החלקות. בזכות פעולות אלה אפשר כיום להמחיש בפועל את חקלאות ההר המקראית, ובעתיד גם את התעשיות הנילוות אליה: עצירת שמן זית, דריכת ענבים לייצור יין ועוד.

מלאכת השיקום נמשכת גם עתה, בחלקה על ידי תלמידים וחיילים הפוגשים תוך כדי פעילותם פנים אל פנים מושגים מעולם המקורות היהודי כגון "מעיין חתום", "חקלאות שלחין" ו"חקלאות בעל". בסטף מתגוררות שתי משפחות העוסקות מטעמה של קק"ל במלאכת השיחזור, בעיבוד גני הפרי והירק ובהדרכת המבקרים במקום.

המבקרים יכולים להנות לא רק ממראה המעיינות וחקלאות השלחין אלא לטייל גם בשבילים שפתחה קק"ל בשטחי חקלאות הבעל. שם מצויות טראסות הנטועות זיתים, גפנים ועצי פרי אחרים ובהן מיתקנים חקלאיים כגון שומרות וגתות.  מערכת השבילים מסומנת בשטח ע"י עמודי עץ שעליהם חיצים בצבעים שונים המיוחדים לכל מסלול. ניתן להשיג באתר חוברת ו/או מפת מסלולי סיור מקיפים.

בסטף הונהג מפעל יחיד במינו בישראל – "בוסתנוף". קק"ל מעמידה לרשות תושבי ירושלים חלקות קרקע קטנות בתשלום סמלי, ואלה באים לעבד אותן להנאתם בשעותיהם הפנויות. כך הם נופשים משגרת עבודתם היומיומית, נושמים "אויר הרים צלול כיין" ומגשימים הלכה למעשה את הפסוק: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".

מדרגות ושומרות
מתיישבי ההר לאורך התקופות מצאו את שטחי הקרקע הנוחים לעיבוד, בעמקים, תפוסים על ידי האוכלוסיה המקומית הוותיקה. מחוסר ברירה הם נדחקו אל אזורי הטרשים והחורש הטבעי בהרי יהודה ובדרום השומרון, ככתוב: "עלה לך היערה, וביראת לך שם" (יהושע י"ז 15).

המתיישבים נאלצו להשקיע עמל רב בעקירת הטרשים – פעולה הקרויה במקרא "עיזוק", ובסילוקם אל שוליהן של מדרגות הסלע הטבעיות – פעולה הידועה במקרא בשם "סיקול". מהאבנים הללו הם הקימו קירות תמך לשכבת אדמה פוריה שהובאה לשטח. כך נבנו מדרגות החקלאות המכונות בלועזית "טראסות", מלשון "טרה" – אדמה בלטינית.

מעודפי האבן שנותרו מן העיזוק והסיקול הוקמו גם מגדלים לשמירה על היבול – שומרות. תיאור חי של בניית כל אלה מוזכר ב"משל הכרם" הנודע: "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן ויעזקהו ויסקלהו וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו" (ישעיהו ה'). כך נעשו המדרגות והשומרות חלק מנופם של הרי יהודה וירושלים.

כרם כזה, המייצג את "משל הכרם", הוכשר בסטף, שתולים בו 26 ממיני הגפנים העתיקים שגדלו בארץ ישראל, ובו מידרגים, גלי סיקול ושומרה. ליד כל אלה נמצאים שרידי גת לדריכת ענבים ליין.
 

חקלאות בשיטות עתיקות בסטף.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
חקלאות בשיטות עתיקות בסטף.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל


גן נעול, מעיין חתום
רוב המדרגות שימשו לחקלאות בעל, שגידוליה העיקריים בהרי יהודה היו גפן, זית, תאנה ורימון. במקומות המעטים שבהם נמצאו גם מים, הוקמו מדרגות גדולות יותר ומפולסות, כדי לנצל ככל האפשר את ההזדמנות הנדירה לגדל גידולים שונים בהשקייה במשך כל ימות השנה.   בדרך מייגעת זו אפשר היה לייצור רק שטח מצומצם הראוי לעיבוד. את התנובה הגדילו על ידי הצמדת המדרגות אל מעיינות השכבה שבאיזור.

המעיינות לא שפעו מים רבים, ואת ספיקתם הגדילו התושבים הקדמונים באמצעות נקבות שנחצבו אל תוך השכבה שנושאת את המים (האקוויפר). המים נאגרו בבריכות אגירה גדולה, ומשם הובלו ברשת אמות אל החלקות שבמדרגות החקלאיות. כך נוצרו מעיינות הנקבה, שהן חלק בלתי נפרד ממערכות המדרגות של הרי יהודה. ספר שיר השירים מכנה אותם "גן נעול, מעיין חתום" (שיר השירים ד,12).

כפר שנבנה סמוך למעיין כזה ישב מטבע הדברים מעליו, כדי שלא לבזבז שטח שאפשר להשקותו בכוח הכבידה. מתחת למעין התקיימה במדרגות חקלאות שלחין, וכך העניקה כל מדרגה כמה וכמה יבולים בשנה.
 
פריחה בסטף. צילום: יוסי זמיר, ארכיון קרן קימת לישראל
פריחה בסטף. צילום: יוסי זמיר.

מסלול טיול בסטף

הכניסה לאתר היא מצומת סטף, במפגש הכבישים המגיעים ממבשרת ציון, צובה ועין כרם. בסמוך לצומת נמצא מגרש החנייה העליון ובו תחנת מידע, מזנון ושירותים, ואילו בהמשך הדרך מגיעים למגרש החנייה התיכון, המיועד לרכב פרטי בלבד, בכניסה לאתר עצמו. מי שזמנו בידו יכול לטייל במסלול ההליכה המלא, המתחיל במגרש החנייה העליון. השביל, המסומן בירוק, העובר בתוואי קדום בין מטעי זיתים וחלקות מעובדות, יורד לפינת עופר, ממנה נשקפת תצפית מרשימה על האתר. מכאן ניראים היטב בתי הכפר הנטוש סטף, שאליו ממשיך השביל. מתחת למטע הזיתים נחפר אתר מן התקופה הכלכוליתית (כ-4,000 שנה לפנה"ס), שבו נמצאו השרידים הקדומים ביותר להתיישבות חקלאית באיזור.

מכאן נפנה לעין סטף, שהיה המעיין המרכזי של הכפר. מהמדרגה שמעל לבריכה ניתן לרדת בזהירות למערת הנביעה החצובה בחלקה בסלע כדי להגביר את ספיקת המעיין. מהמערה יוצאת נקבה בנויה, שבה זורמים המים לבריכה גדולה, בנפח של כ-180 מ"ק. אפשר לעבור בתוך הנקבה בקומה שפופה ולצאת מן הצד השני. בתוך הקיר האחורי של הבריכה בנוי חדר קטן, שבו כנראה כיבסו נשות הכפר את בגדיהן.

מהבריכה אפשר לצעוד לפי השילוט אל חלקות השלחין. במדרגה שמשמאל נמצאת נקבת המוצא של בריכת עין סטף. תעלות בנויות ומטויחות מוליכות את המים אל החלקות, כשהן מתגברות בשיטות שונות על הפרשי הגובה שיוצרות המדרגות. אפשר לסטות מן השביל הפונה שמאלה לחלקות השלחין, ולפנות ימינה לכיוון קיר אבן גבוה בעל שער ברזל. מאחוריו נמצא "בוסתן עצי ארץ ישראל", שבו מעבדים בשיטות מסורתיות חלקות של עצי פרי מן הזנים המקוריים שידעה הארץ. מכאן ניתן לחזור אל חלקות השלחין בהן מגדלים ירקות וצמחי תבלין בערוגות או בתלמים - הכל בשיטת החקלאות האורגנית.

נוף בסטף.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
טיול בנוף בסטף.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מתחת לחלקות השלחין נמצאות המדרגות המעובדות של ה"בוסתנוף". כאן מאפשרת קק"ל למעוניינים לעבד גינות ירק קטנות כתחביב וכעיסוק לשעות הפנאי.

מחלקות השלחין אפשר להמשיך לעין ביכורה. בדרך אפשר להבחין במדרגות התלויות בקיר הטראסה, שיטה יעילה לחיסכון בשטח קרקע יקר. גם כאן ניתן לסייר בנקבה עד למערת הנביעה, הפעם בקומה זקופה. במערכה נמצאים נטיפים וזקיפים.

השביל העולה מבריכת עין ביכורה משוחזר כשביל הררי מסורתי. לצדו נטוע כרם, מוקף בגדרות אבן ובשערים. בכרם משתמשים בשיטות הדלייה שונות: סוכה (עריס), עמוד (דלית) וגפן שרועה (רוגלית).

בהמשך הדרך ניתן לפנות לשביל המטפס בחזרה לרכב שבמגרש החנייה העליון. מכאן ניתן גם לצאת לטיול בשביל קדום היורד לכיוון עין חנדק. אפשרות אחרת היא לחזור לבריכת עין סטף דרך שרידי הכפר סטף, ומשם לרדת לחניון התחתון, בנחל שורק (יש לדאוג לרכב שימתין בנקודת הסיום), או לפנות למגרש החנייה התיכון אם שם נמצא הרכב שלכם.

מתנדבים למען סטף

לפרטים נא לפנות לגידי בשן בטלפון 050-7694650 או בדוא"ל.
או ל"קו ליער", מרכז המידע של קק"ל: 1-800-350-550.
רוצים לחוש את רגבי האדמה בין כפות ידיך?  מעוניינים לעזור לשמר את נוף הטראסות בסטף ובהרי ירושלים?  מוכנים להיות מדריכים, ללמוד וללמד אחרים על נוף הסטף ועברו?  קרן קימת לישראל מזמינה אתכם להתנדב ולסייע לה לפתח ולטפח את אתר החקלאות ההררית המקראית בסטף שבהרי ירושלים.

לצורך זה דרושים לה מתנדבים בשני תחומים עיקריים: טיפוח המדרגים החקלאיים (טראסות), מידע והדרכת סיורים. 

קרן קימת לישראל, בסיוע תלמידים, חיילים ומבוגרים משקמת את מערכת הטראסות שבאתר הסטף, את המעיינות, בריכות האגירה ולעלות ההשקייה. כאן פוגשים פנים אל פנים מושגים כגון, "מעיין חתום", "חקלאות שלחין" "חקלאות בעל" ו"שומרה". מבקרים רבים מגיעים למקום וקק"ל עוסקת גם בהדרכה על ההבטים השונים שלה: היסטוריה, חקלאות, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

בואו אלינו לסטף, להתחבר לשורשים הקושרים אותנו לחבל ארץ זה ואז ימי המקרא ולהיות חלק מהצוות המטפח בלב הנוף המקסים פינת חמד ייחודית בעלת היסטוריה מרתקת.  קק"ל מודה לכל מי שמוכן להתנדב למען הנוף הירוק של הרי ירושלים. המתנדבים יזכו להדרכה, לחברות בחוג ידידי קק"ל ולהנחות והטבות שונות באירועים שהיא מקיימת. 

מתנדבים בסטף.  (צילום:ארכיון צילומי קק
מתנדבים בסטף.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל