בגבעות השפלה המשתפלות לעבר תל גזר והיישוב כרמי יוסף, נטעה קק"ל את יערות נחשון וגזר, המשתרעים על פני 3,500 דונם. הגוש הגדול ביערות אלה ידוע בשם "יער המגינים", על שם האנדרטאות ואבני ההנצחה הרבות שבו, המוקדשות לחללי מערכות ישראל. בלב היער מתנשא מצפה בקוע, אתר הנצחה לזכרו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל. הדרכים הראשיות ביער סלולות ברובן וכל הדרכים המתוארות כאן ועבירות לרכב פרטי. בחורף ובאביב המקום פורח. לצד הדרכים הציבה קק"ל חניוני פיקניק העושים את יער המגינים לאתר בילוי נוח ונעים במרכז הארץ ממש. ביער פזורות יותר מ-100 אנדרטאות ואבני הנצחה.
לצפייה במפת היער
מהכניסה ליער נוסעים בדרך הסלולה מזרחה ולאחר כ-300 מ' מגיעים לאנדרטה לזכרו של אליעזר לייטנר. ממשיכים כ-200 מ' ומגיעים לצומת (מי שיפנה ימינה בדרך העפר, יוכל להגיע לאחר כ-200 מ' לחורשת שלומי, אתר הנצחה לשלומי כהן ובו חניון פיקניק). ממשיכים עוד כ-200 מ' ומגיעים לצומת. הדרך הראשית מתעקלת ימינה, אך אנו נמשיך מעט היישר לפנים בדרך העפר עד לאנדרטה הגדולה המוקדשת לחטיבה 500. כאן אפשר לחנות ולהמשיך ברגל בדרך העפר כ-400 מ' ולהתרשם מאנדרטאות נוספות ובהן אנדרטה גדולה לזכר חללי הבקרה האווירית. אנדרטה מרגשת אחרת המשלבת זחל של טנק, מוקדשת ל"שלושה מצוות הטנק".
האנדרטה עשויה במת בטון ועליה עמוד בטון טרפזי בגובה כ-2.5 מ'. נעוץ בו גלגל (בוגי) מגלגלי הטנק הנושאים את הזחל. על במת הבטון מוצבים שני גלגלי שיניים. רב סמל אליעזר לייטנר (1947-1973) כבר היה בעל עבר קרבי כאשר יצא למלחמת יום הכיפורים. הוא השתתף כטנקיסט בפעולת סמוע (1966) ובתקריות עם הסורים על מקורות המים. במלחמת ששת הימים פגע פגז מצרי בכיפת הצריח של הטנק שפיקד עליו והוא ניצל בנס משום שבדיוק באותו רגע התכופף לשתות מים. השתתף במלחמת ההתשה ובפעולת כראמה בירדן. במלחמת יום הכיפורים יצא לגולן ונהרג באזור חושניה ביום השני ללחימה (7.10.73).
אנדרטת אליעזר לייטנר. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
רס"ן שלומי כהן (1976-2002) התגייס לצנחנים. בתום הטירונות התגלתה אצלו בעיה רפואית והוא נפסל לצניחה. שלומי נדרש להוריד פרופיל אך סירב ועבר לשרת בנח"ל, יצא לקורס קצינים וסיים כחניך מצטיין. כמ"פ בגדוד מבצעי הוביל את פלוגתו במבצע חומת מגן ובפעילויות רבות, בעיקר באזור קלקיליה. הוא נהרג במהלך פעילות לאיתור מבוקשים באזור קלקיליה.
שברק מצוי בחורשה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
האנדרטה הגדולה, הנושאת את שמו כל חללי החטיבה, משמשת אתר הזיכרון מרכזי של היחידה. חטיבת שריון החלה את דרכה בשנת 1972 במתקן צאלים, שנקרא אז "מתקן 500", ומכאן שמה. החטיבה נלחמה במלחמת יום הכיפורים בגזרה הצפונית של סיני, צלחה את תעלת סואץ והשתתפה בקרב על העיר סואץ ובכיתור הארמיה השלישית המצרית. במלחמת לבנון הראשונה (1982) לחמה החטיבה בגזרה המרכזית, השתלטה על כביש ביירות-דמשק והשתתפה בכיתור ובהשתלטות על מערב ביירות. במבצע חומת מגן (2002) נלחמה החטיבה בקרבות בג'נין, פיקדה על כיבוש רמאללה, השתלטה על בית לחם והחזיקה במתחם המוקטעה. החטיבה פורקה בשנת 2003.
אנדרטת פלוגה ס', גדוד 113א'. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
האנדרטה מוצבת ליד אנדרטת חטיבה 500 והיא מספרת על התפקידים החיוניים של מערך הבקרה האווירית ופיקוח הטיסה - שומר הסף של הגבולות האוויריים של ישראל. המערך כולל את יחידות הבקרה האזוריות (יב"אות), יחידות הגילוי ומגדלי הפיקוח בבסיסי חיל האוויר, המופקדים על גילוי כל ניסיון חדירה למרחב האווירי ועל הפעלת מערכות הנשק והיירוט של חיל האוויר. יחידות הבקרה ומגדלי הפיקוח שולטים ומסנכרנים את המרחב האווירי בתיאום הדוק עם התעבורה האזרחית, ומכווינים את כלל התנועה במרחב האווירי של ישראל.
אנדרטת חללי הבקרה האווירית. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
האנדרטה עשויה עמוד מתכת מפותל בזוויות ישרות, שגובהו כ-4 מ' ובמרכזו מעין מדף. הרחבה הקטנה של האנדרטה, מוקפת כמעט בשלמותה בזחל של טנק ומשולבים בה שלושה ספסלי בטון. האנדרטה מנציחה את סיפורו העגום של צוות טנק בגדוד 79, שלחם במלחמת יום הכיפורים בגזרה המרכזית בסיני, ליד אגם תמסח ומעוז פורקן. הטנק נפגע בקרב (7.10.73) ושלושה מאנשי צוותו - יורם אילון, דב פישקופ ויעקב ראובני נהרגו במקום. נהג הטנק, אפרים שולמן, ניצל לאחר שהתחזה למת, ומילט את עצמו בשרשרת אירועים מטורפת. במשך יומיים עשה את דרכו בין כוחות מצריים למעוז שבו חיכו 32 לוחמים לחילוץ. תוך כדי הניסיונות של המצרים לפרוץ למוצב הצליח להיכנס למעוז ולחבור ללוחמיו. למחרת התגנבו כל הלוחמים בין הכוחות המצריים, צעדו 17 ק"מ ונתקעו בין אש צה"ל לאש האויב. בבוקר חילץ טנק אחד את הלוחמים, כשכולם נתלים עליו במהלך הנסיעה.
אנדרטת השלושה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
זוהי הנקודה הגבוהה ביער (256 מ'). קק"ל הציבה בראש הגבעה מגדל תצפית אש (המגדל סגור ואינו מיועד למטיילים). סמוך למגדל צומח עץ דקל ולידו אנדרטה לזכרו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל. תשעה סלעים המוצבים במקום מספרים על נקודות ציון בחייו של משה שרת. קק"ל שוקדת עתה (2023) על תכנונו של אתר הנצחה חדש ומכובד למשה שרת, שיחליף את האתר הנוכחי.
האנדרטה לזכרו של משה שרת. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
רס"ן אסף אסולין (1972-2002) שירת כקצין ביחידת עורב ונבחר לקצין מצטיין בחטיבת הצנחנים. בין השאר, כמ"פ פלוגת חיל הנדסה של הצנחנים, השתתף עם פלוגתו בפשיטה לשכונת אבו סנינא בחברון, ופוצצו מבנים שמהם ירו לעבר היישוב היהודי בחברון. הוא נהרג במהלך סריקות אחר מבוקשים בשכם. ליד האנדרטה, הבנויה כמעין שער, נבנו שורות של מושבים ופודיום.
אנדרטת אסף אסולין. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
האנדרטה שבשולי היער מנציחה את זכרם של 436 ניצולי שואה עריריים, שעלו ארצה ונפלו בקרבות מלחמת העצמאות. הגלעד, יצירתו של האמן נתן סאס, בנוי משלושה סלעים גדולים העוטפים עץ זית. שמות הנופלים חקוקים על הסלעים. ניצולי שואה רבים נפלו בקרבות באזור לטרון, הנראה מכאן היטב.
אנדרטת משבר לתקווה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל