מסיפון אוניה מתנודדתהוא ירד אל רציף הנמלוחיכתה ברציף לו מולדתבדמות אוטו צבאי וסמל.לכל מילות השיר "אחד מן הגחל", היכנסו לקישור»
היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהרועמדה למולם עוטה חג ואימה.אז מנגד יצאו נערה ונערואט אט יצעדו הם אל מול האומה.לכל מילות השיר "מגש הכסף", היכנסו לקישור»
ראינו שיש פער בין הדימוי של הלוחמים ניצולי השואה לבין התנהגותם ותרומתם בפועל במלחמת השחרור. ללא התגייסותם המאסיבית, כנראה לא היינו יכולים להגיע לעצמאות מדינת ישראל בגבולות שנקבעו עם תום המלחמה.מה לדעתכם הייתה המוטיבציה של אנשים שזה עתה ניצלו מהשואה להצטרף למלחמה נוספת שבה סיכוייהם למות היו גדולים? האם הייתה להם אפשרות אחרת? האם גם היום אנחנו עומדים בפני בחירות דומות?
הנערה מפולין, ששרדה את אושוויץ לאחר שמשפחתה הושמדה, עלתה ארצה עם חבריה מתנועת בני עקיבא והצטרפה לקיבוץ כפר עציון. היא נפלה ב-12 במאי 1948, כשכוח הלגיון הירדני פרץ את ביצורי כפר עציון ופוצץ את הבניין שבו שרתה כחובשת
הצעיר מלבוב התגייס לצבא הרוסי כדי לנקום על רצח כל משפחתו, עלה ארצה במסגרת גיוס חוץ לארץ והתנדב מיד ללחום במלחמת העצמאות. הוא גויס לחטיבת גבעתי, לקח חלק בפריצת הדרך לנגב, נפגע אנושות בקרב סמוך לקיבוץ נגבה ומת מפצעיו
אברהם אלבסן נולד וגדל בסלוניקי שביוון, שרוב יהודיה גורשו למחנות ונרצחו, בהם גם כל משפחתו של אברהם. לאחר תלאות רבים הגיע לבסוף לארץ בעיצומה של מלחמת העצמאות, הצטרף ללוחמי האצ"ל ולחם עמם בקרבות העיר רמלה, שבהם נפל
שמואל בוקי ראה את כל משפחתו נרצחת לנגד עיניו באושוויץ, הצליח להימלט ונתפס שוב, וכל העת היה נחוש לעלות ארצה. לאחר מעצר במחנה עתלית, הצטרף ל"הגנה" והיה בין הראשונים להתגייס למלחמה. נפל בקרבות לפריצת הדרך לנגב
בן 16 בלבד נאלץ לעבור עבודות כפייה, קור, רעב ומחלות, עד שהגיע לאושוויץ, שם שרד בקושי רב. לאחר שעלה ארצה, הכדורים השורקים בחדרו בתל אביב דחפו אותו להתגייס לפלמ"ח. הוא מצא את מותו בקרב על היישוב כפר דרום, סמוך לעזה
לאחר שניצלה בנס ממדורי הגיהנום של אושוויץ, הצטרפה הצעירה הצ'כית ל"השומר הצעיר", וטיפלה ביתומי מלחמה בגרמניה. בארץ הצטרפה לקיבוץ נגבה והייתה בין הדורשים לשתף את הנשים בהגנת המקום. היא נהרגה בשרתה כתצפיתנית, בת 19 במותה
לאחר שכל משפחתו נרצחה באושוויץ היה אמנון נחוש להגיע לארץ ישראל. הוא הצטרף לקיבוץ דורות והיה ידוע בזכות השירה והנגינה הנעימות שלו. הוא לחם עם חטיבת גבעתי ונפל בקרב על משטרת בית גוברין. מפקדו כתב : "הוא מת בכבוד, מאושר"
משפחתו של מרדכי שוארץ נספתה ואילו הוא ניצל בזכות עגלון נוצרי שהחביאו בביתו. מאוחר יותר היה בין עצורי מחנה עתלית שהשתחררו במבצע נועז של הפלמ"ח. בפרוץ המלחמה גויס לחטיבת הנגב ונהרג במבצע "מוות לפולש", לבלימת הכוח המצרי