שומרים על כל טיפה

באילו מים אתם משתמשים כדי להדיח מים בשירותים? מסתבר שאפשר לחסוך המון מים וכסף, אבל ממש המון, אם משתמשים במי גשם. הכירו את הפרויקט האקולוגי הרטוב של חוגי הסיירות של קק"ל
בואו נשחק רגע משחק אסוציאציות: מה אומר לכם הביטוי "מי גשם"?
האם האפשרות "הדחת מים באסלת השירותים" הייתה ברשימה? גם אם לא – לא נורא, עד סוף קריאת הכתבה כבר תפנימו, ובפעם הבאה שתשמעו טיפות גשם נושא ההדחות כבר יטפטף לכם בראש.
תלמידי בי"ס אלישר בירושלים בפעילות חינוכית. צילום: אתר איסוף מי גשם

מי הגשמים לאן?

עכשיו, דמיינו אתכם יושבים ביום חורף בבית או בחצר בית הספר וגשם יורד סביב. תחושה נעימה של אוויר נקי וטבע צמא עוטפת אתכם.

אבל היי, רגע, לאן כל מי הגשמים האלה הולכים?

שאלה שיש עליה כמה תשובות: חלק מהמים נספגים באדמה לטובת הצומח ומי התהום, חלק למאגרי מים טבעיים ומלאכותיים וכחמישית מכמות מי הגשמים מגיעה לתעלות הביוב ונשפכת לים.

בדיוק כאן אנחנו נכנסים לתמונה הגדולה של אמא טבע ומנסים לשמור על משאביה לטובת כדור הארץ, לטובתנו. איך בדיוק? הצטרפו אלינו למסע קטן בעקבות טיפות הגשם.

משק המים בישראל – מה הבעיה?

מי הגשם הם מאבני היסוד של עולמנו. מרבית שטחו של כדור הארץ הוא אוקיינוסים וימים, ההתאדות יוצרת עננים, הגשם מחזיר את המים לקרקע, לנהרות ולימים, וחוזר חלילה.
 
בישראל אנו עדים ל-70-50 ימי גשם בממוצע בשנה, ולכן יש צורך לאגור מים לימים יבשים כדי לעמוד בביקושים לצריכת מים לשימוש ביתי, חקלאי ותעשייתי. כדי לעזור למשק המים בישראל, הומצאו מספר שיטות למחזור מים ואגירתם, וכן שימוש בזריעת עננים להמרצת יצירת עננים והגדלת כמות המשקעים בעונה.
מכלי מים מאוירים לאגירת מי גשם בבי"ס יפה נוף בירושלים

המוח הישראלי של יחיאלי

לא בכדי ישראל נחשבת למובילה בתחום משק המים, המוחות הישראלים שטופים ברעיונות חדשים והמצאות למניעת איבוד מיותר של מי הגשמים, משאב קיים שלא מנוצל עד תום.
 
כך גם מוחו של אמיר יחיאלי, מורה לגיאוגרפיה ומייסד חברת יבולי מים, שלפני מספר שנים ישב בליל חורף גשום במרפסת ביתו בירושלים והתקשה להשלים עם איבוד מי הגשמים. "זה ביזיון, שאנו כמדינה מובילה בעולם בתחום המים, מאבדים חמישית ממי הגשם לים ולא מנצלים מים יקרים וחשובים לשימוש שלנו", יחיאלי שוטח את האני מאמין שלו בדרכו להמציא את הדבר הבא בשימוש בבתי הספר, אבל לא רק.
 
חוגי הסיירות של קק"ל, יחד עם קרן JNF בארצות הברית וחברת יבולי מים, נרתמו לפרויקט איסוף מי גשם ומובילים את היוזמה בבתי ספר בכל הארץ משנת 2009. הפרויקט כולל הקמת המערכות, תפעולן, ההדרכה וכל התכנית החינוכית המלווה את התהליך. כיום מותקנות 24 מערכות, והשנה יוצבו שלוש מערכות נוספות בבתי ספר בהוד השרון, באר שבע ודליית אל-כרמל.
יחיאלי ותלמידים בעבודה מעשית להקמת תשתית המערכת

מערכת לאיסוף מי גשמים

המערכת שהמציא יחיאלי פשוטה ליישום, הרכבה, תפעול, שימוש והדרכה. מי הגשם מתנקזים מהגג ומובלים במערכת המרזבים לתוך מכל תת קרקעי. בעזרת משאבה המים עוברים למכל שיקוע, המפריד את הלכלוך, שנערם בדרך, ומשם הם עוברים לאגירה בחוות המכלים. בעזרת משאבה נוספת המים נכנסים לשימוש להדחה בבתי השימוש לפי צורך.
 
בנוסף, המערכת יודעת להתריע על נזילות מים. נזילות מים הן הגורם הראשון לבזבוז מים בשירותים, כאשר אלה מטופלים בזמן ובהיקפים של מוסדות מדובר בחיסכון מים משמעותי ביותר.
כך המערכת עובדת: תרשים זרימה באדיבות תמי ניר, בי"ס רמות כורזים

שיעורי בית: כמה חוסכים בשנה?

מתחשק לכם לעשות תרגיל קטן בחשבון? קדימה, הוציאו מחברות וקלמרים, מותר להיעזר במחשבון.

תרגיל 1: עלות ממוצעת של התקנת מאגר בן 25 מ"ק בבית ספר היא 10,000 שקלים. המאגר מתמלא בממוצע 40 פעם במהלך החורף ויכול לאסוף כ-1,000 מ"ק. בהנחה שבית ספר צורך 200-100 קו"ב בשנה – בתוך כמה זמן החיסכון בשימוש במים יחזיר את עלות המאגר?

פיתרון תרגיל 1: שנה-שנתיים.

תרגיל 2: בית ספר במרכז הארץ ובצפונה חוסך כ-120-100 קו"ב בשנה, שהם למעשה 120-100 אלף ליטרים מים. עלות קו"ב מים בבית הספר היא כ-100 שקלים. בהנחה שכל הדחת מכל באסלת שירותים צורכת שבעה ליטרים בממוצע, כמה חוסך בית הספר?

פיתרון תרגיל 2: בשורה התחתונה, מדובר פה בחיסכון של 15,000 הדחות מים בשנה, שהם 12,000-10,000 שקלים בשנה.
חוות המכלים בתיכון באר טוביה. צילום: אתר איסוף מי גשם

חינוך ירוק לטווח ארוך

קק"ל לא מסתפקת בהנחת המערכת, מדריכי חוגי הסיירות של קק"ל עוסקים בפעילות הדרכה לאורך כל השנה עוד לפני שיורדת טיפת גשם אחת. חיליק הלפרין, מי שאחראי על הפרויקט בקק"ל, מסביר על הפעילות: "המדריכים שלנו מפעילים את כל ילדי בית הספר ומיישמים חיסכון במים. אנו מלווים כל מערכת במשך חמש שנים לפחות. הפרויקט מצוין, ללא ספק. נותן מענה יוצא מן הכלל, חדשני, יצירתי, חינוכי, לא יקר וארוך טווח למצוקה קיימת בקנה מידה לאומי".

יחיאלי, שמתקין את המערכות במוסדות נוספים וגם מערכות לשימוש ביתי, מספר על התרומה הגדולה באמת לדעתו של איסוף מי הגשם: "מדובר בחיבור חווייתי של ילדים, הם רואים איך בעזרת מעשה קטן בבית הספר אפשר להגיע גם להורים ולמעגלים נוספים. הילדים מבינים שהגשם על הגג נמצא באחריותם, שלא יגיע לים, יש להם מטרות והם מגיעים להישגים מהירים".

וההורים, תתפלאו, למרות העבודה המסורה של הילדים עוד מעזים לקטר. "יש הורים שמתלוננים שהילדים עושים להם טרור מים בבית", יחיאלי מספר בקריצה, וסיפוק גדול נשמע בקולו, "הילדים הביאו את החיסכון גם הביתה והם דורשים מבני המשפחה להשתמש ברבע מכמות המים למקלחת ולצמצם בכביסות. יש שיפור תודעה וילדים מקפידים לשמור על המים היקרים".
למידע נוסף על איסוף מי גשם – לחצו כאן הצטרפו לחוגי הסיירות של קק"ל – כל המידע כאן