מסינג מסביר כיצד הטכנולוגיה עובדת: מתקן הביופילטר כולל מספר שכבות של חול וצמחים. השכבה העליונה מכוסה במצע של צמחייה ייחודית, המסייעת בטיהור המים. השכבות התחתונות אינן מאווררות, ובהן מתפתחת אוכלוסיית חיידקים, שחיים בסביבה דלת חמצן ויש להם תיאבון לחומרים מזהמים. חיידקים אלה מעודדים תהליכים שמטהרים את המים.
המערכת המשולבת יעילה לטיהור מגוון חומרים מזהמים, ביניהם: חלקיקי מתכות כבדות, חומרים אורגניים ושמנים. המים המטופלים מוחדרים למי התהום באמצעות בארות שנחפרו בקירבת מקום.
הקיבולת של כל ביופילטר היא כ-100 קוב מים. באירוע הגשם האחרון, שנמשך מספר ימים, כל אחד מהמתקנים התמלא והתרוקן 3 פעמים, וכך טיהר כ-300 קוב מים. בשנה, זה יכול להגיע לאלפי קוב, בהתאם לכמות המשקעים.
ומה קורה בקיץ, כשלא יורד גשם? אז אפשר לשאוב מים מבארות שהזדהמו, לטהר אותם ולהשיב את המים הנקיים לאותה באר או למי התהום. כך מבצעים מעין דיאליזה לאקוויפר.
המים והצמחייה בביופילטר תורמים להורדת הטמפרטורה בקיץ, ובארצנו החמה והיבשה גם בכך יש תועלת רבה.