סיפורה של קרן קימת לישראל

יו"ר קק"ל יונה קרמיניצקי אמר להרצל ממשרדו בוינה: "עלינו לייסד אגודת יער לאומית לנטיעת עצים בארץ", והרצל הסכים.

בשנת 1904 החלה קק"ל בפעולות ראשונות של נטיעת יער. בהמלצת האגרונום זליג סוסקין והבוטנאי אוטו ורבורג הוחלט על נטיעת עצי זית שנחשבים למניבי פרי ומאריכי חיים. חשיבותם וסמליותם לאורך ההיסטוריה התאימו גם לרצון לסמל את הישגי הציונות המתחדשת בארץ. הנטיעה הראשונה היתה באדמות חולדה. הוחלט כי היער יקרא על שם הרצל – מייסד ומנהיג התנועה הציונית שנפטר באותה שנה (1904). היער הראשון אמנם ניטע, אך לא הצליח כפי שקיוו (מתוך 12,000 עצי זית שרדו רק 3,000), ולכן המשיכו ליער את הארץ וגיוונו עם עצי אורן וברוש מהירי צמיחה ומפונקים פחות.

יחד עם התגברות רכישות הקרקע החלה קק"ל לחזק את ההתיישבות על הקרקע. קק"ל סייעה בהקמת ישובים כפריים, עירוניים וכן מוסדות חינוכיים וציוניים. עד שנת 1939 הוקמו על אדמות קק"ל 53 יישובים! בעקבות הגבלות הבריטים על ההתיישבות והעלייה לישראל, נוסדו עשרות יישובים במהירות שיא, בתוך מספר שעות, וכונו "יישובי חומה ומגדל". לאורך כל התקופה קק"ל הגבירה את רכישות הקרקע וההתיישבות.

גם אחרי שקמה מדינת ישראל קק"ל המשיכה למלא משימות לאומיות חשובות. היא מסרה לחברות השיכון אלפי דונמים של אדמה לצורך בנייה, היא סללה דרכים להתיישבות ולצורכי ביטחון, ייערה את הארץ מצפון עד דרום והקימה תשתיות ופארקים לנופש.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, בשנות העלייה הגדולה, הפכה קק"ל לאחד המעסיקים הגדולים בארץ וסיפקה פרנסה לאלפי משפחות עולים. היא נרתמה לכל המפעלים ההתיישבותיים וההנדסיים הגדולים, ביניהם מפעל גדול שאליו אף נרתמה פעמיים – ייבוש אגם החולה – שתרם למתיישבים בעמק עוד 50,000 דונם אדמה לחקלאות. אולם לאחר שהתברר כמקור לבעיות אקולוגיות, הוצף בחזרה על ידי קק"ל בשנות ה-90. היום האגמון שקק"ל יצרה נחשב לאחד הפארקים היפים ומקום בעל חשיבות בינלאומית לציפורים ולחובבי הטבע.