סיפורה של קרן קימת לישראל

משתתפי הקונגרס הציוני החמישי 1901. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מתי הוקמה קרן קימת לישראל, מה היו מטרותיה אז, ומהן מטרותיה כיום, ואיך מסכמים 120 שנות פעילות?

היציאה לדרך

ארבע שנים וארבעה קונגרסים ציוניים (הראשון התקיים בשנת 1897) עברו מאז שהעלה לראשונה פרופ' צבי הרמן שפירא את רעיון הקמת הקרן הלאומית שתתרום לרכישת קרקעות בארץ ישראל, והנה ההצעה התקבלה.

בי"ט בטבת תרס"ב, 29 בדצמבר 1901, הכריז הרצל כי: "נוסדה הקרן הלאומית-יהודית", וכאן מתחיל סיפורה של קק"ל, סיפור של רעיונות ומעשים שתרמו במשך 120 שנים לעיצוב פני המדינה והסביבה בישראל. תאריך זה מצוין עד היום כיום היווסדה של קק"ל.

דונם פה ודונם שם

קק"להוקמה כקרן לאומית שמטרתה לקנות קרקעות בארץ ישראל, לגייס תרומות מהעם היהודי ולעזור בהגשמת החלום הציוני וההתיישבותי.  המשימה הראשונה של קק"ל הייתה להגיע לליבם של יהודים בכל עולם ולגרום להם להאמין בכוחם. לשם כך השתמש יונה יוהן קרמניצקי שנבחר ליו"ר הראשון של קק"ל בכמה כלים:

  • הוא הפיק בולים שאותם הדביקו היהודים לצד הבולים הרשמיים של המדינות שבהן חיו, וכך הפיצו את רעיונות קק"ל וגאולת הקרקעות בקרב היהודים בעולם.
  • הוא פיתח את רעיון הקופסה הכחולה והפך אותה לפריט חובה בכל בית וכיתה (זה היה הרעיון של צבי הרמן שפירא- ליצירת פושקע (קופסת פח) ולאחר מכן יוזמתו המעשית של הבנקאי חיים קליינמן שיצר קופת-צדקה, הציב אותה במשרדו בגליציה שבפולין ואסף כספים).
  • הוא החל את הרישום בספר הזהב.

לפעולות אלו היתה חשיבות גדולה – בחינוך הציוני ובהנעה לפעולה, ביצירת קשר וזיקה בין יהודי הגולה לבין ארץ ישראל. למרות שכל זה קרה טרום מהפכת הפרסום והאינטרנט אפשר לקרוא לכל אלה קמפיין ומיתוג...

כבר במהלך השנה הראשונה זכתה קק"ל בתרומות כספיות יפות לרכישת קרקעות וגם בחלקות אדמה של ממש. כך למשל קיבלה קק"ל מיצחק לייב גולדברג, שהיה מראשוני חובבי ציון ברוסיה, מתנה של 200 דונם בחדרה. בשנת 1904, שלוש שנים מיום שקמה, רכשה את אדמות כפר חיטים בגליל התחתון, שנרשמו כקנייה הראשונה שלה. בהמשך אותה שנה נרכשו 2,000 דונם מאדמות חולדה ו-1,600 דונם מאדמות בן שמן, וכן אדמות דלייקה ואום ג'וני שליד הכנרת.

בלשכה הראשית של קק"ל בוינה החלו לסמן על המפה עוד ועוד נקודות שנרכשו. לפי תקנות קק"ל, שהתקבלו בקונגרס הציוני השישי, הקרן התחייבה לא רק לקנות בארץ ישראל אדמות, אלא גם "לעבד את האדמה הקנויה או למסור אותה לעיבוד או לחכירה של יהודים". עוד הוחלט כי קק"ל תייסד כל מיני מפעלים או תתמוך בכל מיני מפעלים העשויים לעזור למטרה זו.

נוה איתן, 1938. צילום: זלוטן קלוגר, ארכיון הצילומים של קק"ל

פעילות בתחום היער וההתיישבות

יו"ר קק"ל יונה קרמיניצקי אמר להרצל ממשרדו בוינה: "עלינו לייסד אגודת יער לאומית לנטיעת עצים בארץ", והרצל הסכים.

בשנת 1904 החלה קק"ל בפעולות ראשונות של נטיעת יער. בהמלצת האגרונום זליג סוסקין והבוטנאי אוטו ורבורג הוחלט על נטיעת עצי זית שנחשבים למניבי פרי ומאריכי חיים. חשיבותם וסמליותם לאורך ההיסטוריה התאימו גם לרצון לסמל את הישגי הציונות המתחדשת בארץ. הנטיעה הראשונה היתה באדמות חולדה. הוחלט כי היער יקרא על שם הרצל – מייסד ומנהיג התנועה הציונית שנפטר באותה שנה (1904). היער הראשון אמנם ניטע, אך לא הצליח כפי שקיוו (מתוך 12,000 עצי זית שרדו רק 3,000), ולכן המשיכו ליער את הארץ וגיוונו עם עצי אורן וברוש מהירי צמיחה ומפונקים פחות.

יחד עם התגברות רכישות הקרקע החלה קק"ל לחזק את ההתיישבות על הקרקע. קק"ל סייעה בהקמת ישובים כפריים, עירוניים וכן מוסדות חינוכיים וציוניים. עד שנת 1939 הוקמו על אדמות קק"ל 53 יישובים! בעקבות הגבלות הבריטים על ההתיישבות והעלייה לישראל, נוסדו עשרות יישובים במהירות שיא, בתוך מספר שעות, וכונו "יישובי חומה ומגדל". לאורך כל התקופה קק"ל הגבירה את רכישות הקרקע וההתיישבות.

יער בן שמן בשחור לבן ( צילום: יוסף שוויג, 1926) והיום (צילום: גדעון שרון), ארכיון הצילומים של קק"ל
רכישות הקרקע של קק"ל והיישובים שקמו עליהן קבעו במידה רבה את גבולותיה של מדינת ישראל.

וגם לאחר קום המדינה

גם אחרי שקמה מדינת ישראל קק"ל המשיכה למלא משימות לאומיות חשובות. היא מסרה לחברות השיכון אלפי דונמים של אדמה לצורך בנייה, היא סללה דרכים להתיישבות ולצורכי ביטחון, ייערה את הארץ מצפון עד דרום והקימה תשתיות ופארקים לנופש.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, בשנות העלייה הגדולה, הפכה קק"ל לאחד המעסיקים הגדולים בארץ וסיפקה פרנסה לאלפי משפחות עולים. היא נרתמה לכל המפעלים ההתיישבותיים וההנדסיים הגדולים, ביניהם מפעל גדול שאליו אף נרתמה פעמיים – ייבוש אגם החולה – שתרם למתיישבים בעמק עוד 50,000 דונם אדמה לחקלאות. אולם לאחר שהתברר כמקור לבעיות אקולוגיות, הוצף בחזרה על ידי קק"ל בשנות ה-90. היום האגמון שקק"ל יצרה נחשב לאחד הפארקים היפים ומקום בעל חשיבות בינלאומית לציפורים ולחובבי הטבע.

ביצות החולה, צילום: יעקב בן-דב; אגמון החולה של ימינו, צילום: סוכנות ג'יני. ארכיון הצילומים של קק"ל

סיוע למשק המים


למפעל הפיתוח והסיוע למדינה בשנותיה הראשונות ולמפעל הייחודי של נטיעת היערות נוספו במהלך השנים תפקידים חשובים לא פחות – קרן קימת לישראל נרתמה לסייע למשק המים על ידי הקמת מאגרי מים שקולטים מי שיטפונות ומי שפכים מטוהרים (עד כה בנתה קק"ל 225 מאגרי מים שמספקים כמחצית מכמות המים המשמשת לחקלאות!). עוד משקיעה קק"ל בפיתוח טכנולוגיות לניצול מי נגר עירוניים לצרכי גינון עירוני (בפרויקט הביופילטר), מקימה מתקני מחזור לשפכים, פועלת בשיתוף עם גופים נוספים לשיקום נחלים מזוהמים (נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל הקישון ועוד), מפתחת את גדות הנחל כאתרי טבע ופארקים לכלל הציבור, מקדמת בכל הארץ פיתוח תשתיות לטיולים ופעילות אקולוגית בחיק הטבע, עוסקת בעצירת תהליכי מדבור, תומכת במחקר ובפיתוח חקלאי וממשיכה לאורך כל שנותיה לפעול למען חינוך ציוני-אקולוגי בארץ ובתפוצות.

קק"ל נחשבת לארגון הירוק הגדול בארץ וכן לאקוויפר הרביעי שלה.

מאגר משמר השרון. צילום: אלבטרוס. ארכיון הצילומים של קק"ל

צפו: סיפורה של קק"ל בדקה וחצי

 

משחקים קק"ליים