החיפושית שבקליפה

אם יצא לכם לטייל ביער אורנים ולפגוש גזע עץ או ענף שעליהם חרותים שבילים קטנים וצפופים – ככל הנראה היה זה גזע שחיפושיות הקליפה פשטו עליו. והשבילים הקטנים? אלה הגלריות שיוצרות החיפושיות לאורך הגזע.
חיפושיות קליפה הן חרקים זעירים שאורכם כ-4-2.5 מ"מ, והן תוקפות לא רק אורנים. למעשה, בישראל קיימים מספר מינים של חיפושיות קליפה, המחבבות מינים שונים של עצים, למשל ברושים.

איך נוצרות הגלריות? לקראת תהליך ההזדווגות חודרים זכרים של חיפושיות בוגרות לקליפת העץ כדי ליצור מקום שמכונה "לשכת הזדווגות". לשם מוזמנות נקבה אחת או יותר, תלוי במין החיפושית. לאחר תהליך ההפריה הנקבות חופרות מחילות שנקראות "גלריות" לאורכו של הגזע ושם הן מטילות את ביציהן. המחילות נחפרות בתוך החומר החי שנמצא בהיקף הגזע ומכונה סוּת.
לאחר בקיעת הביצים, יוצרים הזחלים הקטנים מחילות משלהם. הם מתפתחים כתוצאה מאכילת רקמות ההובלה של גזע העץ, מתגלמים, ומן הגולם יוצאת החיפושית הבוגרת.

לחיפושיות הקליפה תפקיד חשוב ביער – הן מזהות עצים שנחלשו ומתחילות בתהליך הפירוק שלהם. הן מייצרות את החורים הראשונים בגזע של העץ, ולמעשה הן ה"חוליה" הראשונה המתחילה בפירוק העצים. בעקבותיהן מגיעים אורגניזמים נוספים, כמו תולעים ופטריות, הממשיכים את תהליך הפירוק, כך שבסופו של התהליך מינרלים המצויים בעצים שבים לקרקע, ודורות חדשים של צמחים יכולים לקלוט אותם דרך השורשים ולעשות בהם שימוש לבניית גופם.
כיצד מזהות חיפושיות הקליפה עץ שנחלש? עצים במצב עקה "משדרים" זאת על ידי הפרשת חומרים כמו מונוטרפנים, שהם חומרים נדיפים. חיפושיות הקליפה המגיעות לעץ הפגוע מפרישות הורמון התקהלות המושך פרטים רבים נוספים של חיפושיות מאותו המין. רק התקפה קבוצתית של החיפושיות מאפשרת להן להכריע עצים הגדולים מהן פי כמה במימדיהם.
כאשר חיפושיות מתרבות באזור מסוים ביער ומספרן עצום הן עלולות ליצור סיכון להמשך קיומו של היער והן יכולות לתקוף עצים המצויים במצב עקה אך יכולים להתאושש.

לשמור על בריאות העץ: חיפושיות קליפה תוקפות בעיקר עצים במצב עקה, דוגמת עצים שסובלים ממחסור במים, או עצים שענפים שלהם נשברו. תקיפת עצים בריאים וחיוניים מהווה סכנה לחיפושיות, כיוון שבתגובה לפגיעה בו מייצר העץ שרף, שהוא חומר קטלני עבורן.
בעקבות שריפה שפרצה בשנת 2016 בגבעת המורה הכינו בקק"ל מלכודות כדי למנוע מחיפושיות הקליפה לתקוף את העצים החלשים שבאזור. על חלק מהעצים (המכונים בשל כך עצי פיתיון) נתלו מתקנים שמכונים "נדיפית" ומפיצים, בעוצמה רבה, חומרים שמחקים את פרומון ההתקהלות של החיפושיות. עצים אלו רוססו בחומרי הדברה שגרמו למותן של החיפושיות בזמן שהן חפרו בגזע. בבדיקה שנעשתה מספר חודשים לאחר הנחת המלכודות התברר כי השיטה הצליחה. במקומות שבהם הונחו המלכודות הנזק לכלל העצים היה נמוך מאשר באזורים שבהם לא היו מלכודות.