תכנון יום טיול מדהים!

עונה מומלצת: כל השנה, כמובן שעדיף יום נוח לא גשום ולא שרבי
משך הטיול: חצי יום ויותר
מתאים: לאלו שאוהבים טיולי שטח

יצאתם לטייל בטבע, אתם שוכבים על גדת הנחל, מכינים ארוחה טובה, רוב הזמן מסתלבטים, קצת שוחים, מנגנים, מריצים בדיחות, מדליקים מדורה קטנה, הירח עולה והלבבות נפתחים...

והנה תסריט פחות מוצלח:
שכחתם לקחת גפרורים, נהיה חושך וקר, מזל שיש קופסאות שימורים נכון? אוכלים אוכל קר, לאור פנסי המכונית, לעזאזל יצא לילה בלי ירח... גדודים של יתושים מגלים אתכם, ורצות בדיחות מי חוטף יותר עקיצות. מישהו נסע להביא גפרורים מתחנת הדלק, אבל העץ לא נדלק, הוספתם מלא עיתונים וסוף סוף העצים נדלקים, אבל העיתונים מתחילים לעוף ברוח. אורי מקבל כוויה, מיה דורכת על קופסת שימורים ריקה וחותכת את הרגל, נהרס הטיול.

ועכשיו, רגע של רצינות – טיול ושהיה בטבע הם הדרך הטובה ביותר להכיר, לאהוב ולהעריך את הסביבה. חשוב לטייל, אבל חשוב באותה המידה להכיר גם את הסכנות. בכל שנה נפגעים מטיילים המטיילים באופן עצמאי, לעתים רבות בשל חוסר הכנה מספקת. הסכנות הנפוצות הן: התייבשות או מכת חום ופציעות קלות, אבל ישנם גם אירועים של פגיעות חמורות העלולות חו"ח לגרום לנכות ואף למוות.

מטרת הרשימה שלנו איננה להרוס לכם חלילה את החשק לטייל, אלא לתת לכם כמה כלים מעשיים ופשוטים להכנת טיול מוצלח. "סוף מעשה במחשבה תחילה" אמרו חכמים, ואנחנו ישבנו וחשבנו על הדברים החשובים בעבורכם:

רוצים דילוג בין אתרים ואטרקציות? כל מה שנותר לכם זה לקחת מפה, ללמוד את הדרכים ולחשוב איך להימנע מפקקים – אויביהם המובהקים של המטיילים.

רוצים לצאת ליום הליכה, או להיזרק בנקודה ולהישאר שם? ראשית בדקו וודאו שכל החברים איתכם באותו הראש, ויש להם ציוד בסיסי לטיול (שזה אומר שלא יוצאים לטייל עם תיק צד, בקבוק חצי ליטר ונעלי פלטפורמה). שנית קחו דף ועט ותתחילו לעשות שיעורים. מארגן אחראי ינסה לדמיין את המסלול ואילו הפתעות מצפות בדרך.

מזג האוויר ינחה אתכם להתאים את הלבוש והצידה לדרך. עדכונים בנוגע למזג האוויר ניתן לקבל בטלפון: 03-5600600 וגם באתר תחזית מזג האוויר בישראל או באתר השירות המטאורולוגי.

העונה תכתיב את אזור הטיול:

בשיא הקיץ כשחם יש להימנע מטיול רגלי ארוך במסלולים חשופים. במדבר הגבים יבשים וכמעט ואין מקורות מים. סכנת ההתייבשות היא ממשית. גם בצפון קיימת אותה הסכנה אם כי האשליה גדולה יותר מאחר שיש צמחייה וצל ונחלים עם מים זורמים.

ממה צריך להיזהר – רחצה ושהייה בצל לא מונעים התייבשות. חשוב לשתות מעט ובהדרגה לאורך כל היום (שתייה מרובה בבת אחת גורמת לאיבוד כל הנוזלים בשתן ויכולה להביא להתייבשות מוגברת), הבריכות והגבים רדודים ואסור לקפוץ. גם הליכה בנחלים זורמים (כמו במסלול הנהדר של החצבני) מסוכנת מאחר ונוצרות במים הרדודים מערבולות שאפשר להילכד בהן.

 

עונה נהדרת לטיול בעקבות המים. בצפון אפשר לתפוס ביום יפה נחלים מלאי מים, ובדרום אפשר ליהנות מטיול ירוק ורענן ללא המועקה הקשה של החום.

ממה צריך להיזהר - בעונת החורף במדבר צריך להיזהר בשל סכנת שיטפונות. חשוב להבין ששיטפונות במדבר יהודה מקורם בהרי ירושלים, מאחר שמי השיטפונות נאספים מאגן היקוות רחב מאוד, מה שאומר שלא חייב לרדת גשם במדבר בשביל להיתקל בשיטפון. סכנת השיטפונות מוגברת בעונה זו בנחלי מדבר יהודה, ובנחלים הגדולים של הנגב שמנקזים את מרחבי המדבר הגדולים. במקרה של שיטפונות נדרשת ערנות רבה גם בנסיעה בכביש ים המלח. מה עושים? מתעדכנים בנתוני מזג האוויר, מומלץ כמה פעמים ביום הטיול ונמנעים מהליכה בוואדיות במקרה של חשש. המטיילים בצפון ייזהרו בהתאמה ממסלולים מצוקיים וסלעיים בשל החשש מהחלקה.

נעליים – בחרו נעליים שאוחזות היטב בקרסול, בדקו שהסוליה לא שחוקה ושיש לה יכולת אחיזה טובה בקרקע (בעלת חריצים).

תרמיל – חייב לשבת בנוחות על הגב, מה שמפנה את שתי הידיים לסיוע בהליכה. כדאי לנסות את התרמיל מבעוד מועד. לא כל תרמיל גב הוא נוח ותרמיל מצ'וקמק יהרוס לכם את הטיול בוודאות.

מים וקרם הגנה מפני השמש – ליטר וחצי מים לאדם בחורף, שלושה ליטרים מים לאדם בקיץ (או אף יותר מזה בהתאם לתנאי המסלול ומזג האוויר). המים נועדו לשתייה. לא כדי לחפוף את הראש, לשטוף את הידיים או להרטיב את החולצה. זהו המצרך הבסיסי ביותר, שימרו עליו. טיול הוא לא הזמן להשתזף ולהתפשט, ההליכה והמאמץ, כמו כמות העור החשוף מזרזים את ההתייבשות, הגנו על עורכם בביגוד ובקרם הגנה המתאים לכם.

מזון – רצוי שיהיה קל ועתיר אנרגיה. חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, לחם בתוספת נקניק או טונה עונים בהחלט על ההגדרה, קופסת חמוצים? כבד לסחוב כשהיא מלאה ומבאס לסחוב כשהיא ריקה. חישבו גם על כמות וטיב הזבל שאתם מייצרים, גם אותו תצטרכו לסחוב על הגב.

שקית זבל אישית – הסידור הנוח ביותר לכולם. קחו אחריות על הזבל שלכם. ניילונים ופחיות לא ייעלמו מעצמם ובעלי החיים יכולים להיחנק או להיחתך כשהם מחטטים באשפה שלכם.

לינת שטח – גם מי שאין לו שק שינה מתוחכם יכול לישון בנוחות: חוק מספר אחת אומר "כשהראש חם והרגליים חמות, הגוף חם", וזה אומר כובע טוב וגרבי צמר עבים. מלבד זאת רצוי להתלבש ב"שיטת הבצל" כמה שכבות יאפשרו לכם להתאים את הלבוש לטמפרטורה המשתנה בלילה. שמיכה או מזרן גומי מתחת לשק השינה יוסיפו בידוד הכרחי מהקור של הקרקע. נקודה חשובה נוספת היא הלחות בלילה, לא נעים להתעורר קפוא ורטוב, על כן כדאי לשקול להביא אוהל בעיקר כשמטיילים במדבר (בחורף ובקיץ), או כשמטיילים בקיץ לאורך מישור החוף או ליד מקווי מים. גם כשצפויה קרה כדאי להצטייד באוהל. כדי להימנע מהלחות באוויר כדאי לישון בצלע מדרון לשם זורם האוויר החם או בנקודה שמוגבהת מעט מפני הקרקע (כל ערמת אדמה מוגבהת תספיק לצורך העניין). ומה לגבי יריעת ניילון שניתן להתכסות בה? רק אם אתם רוצים חוויה של סאונת הזעה (פיכסה).

לא לשכוח עזרים חשובים! עשן וקטורת מרחיקים יתושים, כמו גם שמן איקליפטוס ושאר הפתרונות הדביקים שיש בשוק. קחו פנס, בטריות, גפרורים, ותזכרו איך ארזתם כדי שתוכלו למצוא את הציודים בחושך בקלות. הוסיפו לרשימה ציוד עזרה ראשונה בסיסי, אבל התחילו את ההתארגנות ללילה בפעולות מנע – השתדלו להגיע תמיד למקום הלינה כשעה לפני רדת החשכה. זה זמן חשוב להתארגנות ובחינת השטח.

נקו בזהירות את השטח מאבנים (הרימו את הצד הרחוק של האבן קודם כדי שחיה שאולי נמצאת מתחת לא תצא לכיוונכם), אם אפשר, הפכו אבנים עם הרגל, וודאי שאסור לדחוף אצבעות מתחת לאבן. אל תתנו לבעלי חיים את האפשרות למצוא מקלט חם ויבש בבגדים או בנעליים שלכם, ארזו הכל היטב. מי שחושש שידליק מדורת לילה, בעל החיים היחיד שחובב אש הוא האדם.

ועוד מילה בנושא בעלי חיים שפוגשים בשטח – מי שחושב שהוא חכם גדול אם הוא הורג נחש שיחשוב פעמיים. ראשית, נחשים מסוימים אוכלים נחשים ארסיים כך שיכול להיות שזה ה'"ביטוח'" שלכם ללילה שקט. שנית, אתם בפירוש מסתכנים בהכשה. המצב היחידי שנחש יבזבז עליכם את הארס שלו הוא כאשר הוא ב-א-מ-ת חש מאוים. שלישית, אתם עוברים עברה על חוק חיות הבר ומסתכנים, בצדק רב, בקנס. הכלל לגבי נחשים וחיות אחרות – עזבו בשקט את המקום או תנו לנחש לעזוב בשקט כשאתם תופסים מרחק +הדליקו אש ושמרו עליה היטב.

בהדלקת אש יש להקפיד על מספר דברים: מטרת האש היא בישול, על כן גודל הלהבה הרצוי צריך להיות כגודל להבת הגז בבית. ראשית יש לתכנן ולהכין מקום יציב לסיר, עוד לפני שמדליקים את המדורה. המבחן –
מניחים סיר מלא מים על האבנים, לא נפל? סימן שהכנתם כירה מוצלחת. הניחו כמה בקבוקי מים בצד, למקרה שהאש מתחילה לצאת משליטה, ואל תשכחו לנקות את השטח מראש מעשבים יבשים ומזרדים.

 

הסוד של בניית מדורה מוצלחת הוא: הדרגתיות. האש היא חיה רעבה, תאכילו אותה לאט היא תגדל יפה, תאביסו אותה בעצים – היא תשתולל או תחנק. כדאי להתחיל בכדור נייר, עליו בונים מבנה של זרדים בצורת כוכב, כשהעסק תופס, מתחילים להוסיף לאט לאט ענפים מהדק לעבה, והנה לכם מדורה דולקת בשלושים שניות. במדבר הדל בעצים – אפשר לקחת גזיה גם לארוחת הערב.

הגעתם לשלב הכיבוי – כיבוי צופים? האמת זה עסק מסריח... שופכים מים על המדורה, הופכים היטב את האבנים (גם כדי להסתיר מהמטיילים הבאים את סימני הפיח), מכסים היטב בעפר, והופכים שוב ושוב עד שמוודאים שכל הגחלים כבו.

הדלקת מדורות, כמו לינת שטח, צריכה להתבצע רק בחניונים המאושרים. תה או קפה יש להכין בשטח בבישול על גזייה בלבד, כדי להימנע מהשארת סימנים בשטח. באחריותכם לקבור או להסתיר את שאריות הקפה/עלי תה, בחזקת "לא היינו כאן". בהקשר זה: אין פלא שהבדואים שותים במדבר בעיקר תה. קפה זה מאורע מיוחד, לכבוד חג או אורח, ולא בכדי חישבו על כמות המים שנדרשת לנקות פינג'אן קפה ואמצו את קו המחשבה – זוהי אקולוגיה מדברית.

זו אכן סוגייה רצינית מאוד בשטח, וזה לא המקום לפרט את מגוון המתקנים שהגו המטיילים בשטח. נרמוז רק שסוגיה זו יכולה להפוך לעניין חברתי בהחלט, וכבר ברומי העתיקה היה נהוג לשבת ול... בחברותא (ובניחותה). בימי קדם זה היה כמובן נוהג גברי, ובימינו 'ישיבה' כזו בשטח בחבורות היא דווקא עניין נשי מובהק. ולגבי מה שנשאר בשטח – תכסו ותסוו! ולגבי המסורות של שריפת נייר טואלט:

בארצנו מתקיים פסיפס מכובד של בני דתות ולאומים שונים – לא מכובד להיכנס לכנסייה עם כיסוי ראש, הבדווי יכול להיעלב אם תשבו מולו ברגליים פרושות או גרוע מזה פסוקות, ישנם דברים שקשה מאוד לדעת, אבל כל אדם מרגיש אם אתם פונים אליו מתוך כבוד הדדי או חלילה בזלזול והתנשאות. פגישה עם האחר היא חוויה מרתקת כמו גם הנופים שאתם פוגשים בדרך, כבדו את מי שאתם פוגשים בדרך, האדם והאדמה.

לכל אזור בארץ פריסה טובה של צוותי חילוץ, משטרה, צבא ורפואה. רשמו לפניכם את הטלפונים באזורים הרלוונטים שבהם תטיילו. יחד עם זאת לא רצוי להסתמך על הקליטה במכשירים הסלולריים. באתר מנהלת הטיולים של משרד החינוך ישנו מידע חשוב על מסלולי הטיולים כמו גם על נקודות תורפה בטיול, מסלולי חילוץ ואפשרויות הקשר בשטח. רצוי מאוד לעיין בו בפרק המסלול הרלוונטי.

אנשי בתי הספר השדה של החברה להגנת הטבע והפקחים של רשות הטבע והגנים מכירים היטב את השטח באזורים בו הם פרושים, לאלו מבנכם היוצאים לטיול שטח אמיתי, מומלץ מאוד לעדכן את הגורמים המתאימים בפרטי הטיול שלכם, לפני היציאה לשטח, וכן לא לשכוח להודיע שחזרתם בשלום.

רשימת טלפונים חשובים:

טיילתם ונהניתם? אנחנו רוצים לשמוע!

ספרו איך היה, שילחו תמונות, וכן! אנחנו רוצים לשמוע גם על הפדיחות, נצחק יחד איתכם, ונלמד מניסיונכם.

עוד טיפים בדרככם לטבע:

עשרת הדיברות למטייל | זה בסיסי: טיפים לקחת לשטח | מטיילים ושותים, אבל כמה מים? | משחקי דרך | מטיילים בראש ירוק | דברים שרואים לאור ירח |