שביל טיול מעגלי שיוצא מפארק שוני-ז'בוטינסקי לרמת הנדיב, מגיע למכלול האתרים של עין צור, ממשיך מערבה לחורבת עקב הצופה על הנוף המרהיב של מישור חוף הכרמל, ושב בחזרה לשוני
אופי המסלול: שביל מעגלי באורך כשבעה קילומטרים, ברמת קושי בינונית בשל אורך המסלול והמעלה הקצר בסופו. המסלול ברובו אינו מוצל ולכן מומלץ במיוחד לסתיו, לחורף ולאביב. משך הטיול: שלוש-חמש שעות. יש אפשרויות לקצר. נקודת מוצא וסיום: פארק שוני-ז'בוטינסקי נמצא לצד כביש בנימינה-זיכרון יעקב (כביש 652), כקילומטר מצפון לבנימינה. חונים באחת מרחבות החניה שבצד דרך הפארק.
מהשער העליון של פארק שוני ז'בוטינסקי נצא בדרך סלולה. משמאלנו חורשת עצי אורן קנרי, שנשרפה בקיץ 2023. שימו לב להתחדשות הצימוח על עצי האורן. אורן קנרי הוא מין האורן היחיד שמתחדש לאחר שרפה. בקצה החורשה נעזוב את הדרך הסלולה אל מעין שער כניסה בנוי שני עמודי אבן. עולים בדרך עפר משופעת אבנים, המסומנת בעמודי מתכת מחופים בצינור פלסטיק שחור. לאחר כ-700 מטר, בצומת הדרכים הראשון, נפנה בדרך היורדת ימינה (יש עמוד עץ, שנושא בצדו הנגדי סימון שביל אופניים על רקע כתום). עד לצומת הבא, מרחק כ-800 מטר, הדרך אינה מסומנת, אך אין שום אפשרות לסטות ממנה. בצומת פנו ימינה על פי שלט האופניים והמשיכו במגמת ירידה. הדרך מתעקלת שמאלה ולאחר כ-250 מטר חולפת על פני בריכת בטון מימי המנדט, שנמצאת מימין לשביל (עמוד עץ נושא את הספרה 10). כ-400 מטר משם השביל עובר ליד מחצבה גדולה, גם היא מימי המנדט הבריטי. מעבר למחצבה נראים בית חרב. מגדל המים הבולט שלידו הוא שריד למחנה 101 הבריטי. כמה צעדים משם, ליד בית ספר כרמים, נמצאת כניסה נוספת לשביל ולידה שלט עם מפת השבילים ברמת הנדיב. אפשר לקפוץ לרחבת החניה הגדולה שליד בית הספר ולצפות בספינת דבור המוצבת כאן כאנדרטה. משער בית ספר כרמים ממשיכים צפונה ומגיעים לאחר כ-100 מטר לצומת ובה משוכת צבר. אפשר לפנות שמאלה ולהגיע לעין צור, אך אנו נמשיך היישר לפנים בעקבות סימון שבילים שחור ולאחר כ-50 מטר נפנה שמאלה בין עצים, בריכות רדודות ופלג קטן מלא בצמחי כרפס הביצות. נחצה את הפלג בגשרון ונעלה חיש קל לעין צור. לאחר הבילוי והביקור באתרי עין צור נמשיך מערבה בשביל מסומן כחול, העובר מיד על פני עץ מרשים של אלון התבור ובצִלו ספסל. עוד 100 מטר ואנו בצומת שבילים. השביל המסומן כחול פונה ימינה, אך אנו נמשיך כ-1.2 ק"מ בשביל מסומן צהוב העובר בלב חורש נמוך ועתיר פריחה באביב. שימו לב בדרך למחצבה רדודה שמימין לשביל. כשהשביל מתחיל לעלות מעט במדרון, כדאי לפנות לאחור וליהנות מהתצפית המרהיבה החושפת את הרי שומרון והר אמיר, יישובי נחל עירון (ברטעה, קציר, ערה, אום אל פחם) רמת מנשה, הר חורשן וכמובן את בקעת הנדיב הפרושה למרגלותינו. לאחר שמתגברים על המעלה חוצה השביל "הצהוב" רמה מישורית ובה עצי ברוש מרשימים ופוגש את שביל ישראל. נמשיך בשביל ישראל שמאלה עוד כ-400 מטר ונגיע לחורבת עקב ולתצפית הנהדרת על מישור החוף.
לאחר הביקור בחורבת עקב נחזור לשוני בדרך הקצרה ביותר. נמצא את הדרך שבה מסומן שביל אופניים בצבע כחול ונצעד בו דרומה. הדרך מתעקלת ימינה ולאחר מכן שמאלה. משמאל לדרך נמצאת חורשה של עצי אורן הצנובר. חלק מחלקת עצי האורן עשוי להיות מוצף מים בחורף.
אחרי כ-250 מטר, במורד הדרך הרחבה נגיע לצומת, שנמצא בדיוק בקצה הדרומי של חורשת עצי אורן הצנובר. שביל האופניים "הכחול" עולה שמאלה. אנו נמשיך במורד הדרך הרחבה היישר לפנים, ונפגוש דרך רחבה שבה עובר שביל אופניים מסומן כתום. שביל האופניים "בורח" בסינגל ימינה מהדרך, אך אנו נמשיך בדרך העפר הרחבה, כשצינור מים שחור מלווה אותנו כל העת. אחרי כחצי קילומטר נגיע לצומת דרכים. אין זה משנה באיזה סעיף נבחר, שניהם נפגשים בסופו של דבר. בכל זאת, נמשיך בדרך היישר לפנים, יחד עם הצינור השחור, ונגיע לבריכת מים ענקית של מקורות. נאגף את הבריכה באיגוף שמאלי תוך כדי שאנו משקיפים על הבור העצום שיצרה מחצבת בנימינה הענקית. בתום האיגוף נגיע לדרך סלולה שתוביל אותנו מהלך כחצי קילומטר לשער פארק שוני ז'בוטינסקי, שבו התחלנו את הטיול.
פארק שוני ז'בוטינסקי נמצא למרגלות רמת הנדיב, על אם הדרך המובילה מבנימינה לזיכרון יעקב. קרן קימת לישראל טיפחה את המקום והפכה אותו לפינת חמד. הפארק משתרע על כ-150 דונם ויש בו אתר ארכיאולוגי, שולחנות פיקניק, מדשאה רחבת ידיים, אתר הנצחה לאנשי מחתרת אצ"ל ושני מוזיאונים פעילים. במקום יש שירותים. במתחם נפרד בפארק נמצא מרכז שדה ויער של קק"ל, שנמצא בפיתוח מואץ בימים אלה (2024).
בפארק שוני ז'בוטינסקי תוכלו לשחק במשחק חוויער "אוצר פארק שוני" – משחק ניווט חווייתי לכל המשפחה.
שעות פתיחה: הפארק פתוח בשעות 800–15:30. הכניסה חופשית. מוזיאון אחיעם לפיסול ישראלי: פתוח בתיאום מראש, לימים ראשון עד חמישי בלבד. ללא תשלום.
תיאום לקבוצות: חן טסלר, טל' 052-8175577, chente@kkl.org.il
תיאום ליחידים: דני חנוכה, טל' 050-749707, danh@kkl.org.il
האצ"ל – חוויה אור קולית: פתוח בתיאום מראש ובתשלום סמלי. איציק, טל' 04-6389730.
ליד בריכת בטון נמצא עמוד עץ שנושא את המספר 10. בריכת הבטון נבנתה בימי המנדט ואנו מניחים שהיא שירתה את מחנה 101 – מחנה שבנה הצבא הבריטי בימי המערכה שהתנהלה במלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה. מגדל המים של המחנה נראה היטב מהמשך השביל. המחנה היה בית הבראה לפצועים ומשכן זמני לחיילים לפני שיבוצם ביחידות השונות. מעט מצפון לבריכה נמצאת מחצבה גדולה ומעבר לה מגדל מים, שקשורים גם הם לאותה תקופה ולאותו עניין.
לאחר מלחמת העולם השנייה עסקו חיילי המחנה בעיקר באבטחת מסילת הברזל, במניעת הסתננות של מעפילים ובפעולות שיטור אחרות. לאחר מלחמת העצמאות שכנה במחנה מעברת בנימינה וכיום נמצא בחלק משטח המחנה אזור תעשייה קטן.
ברחבת החניה שליד בית ספר אורט כרמים (אחת הכניסות לשבילי רמת הנדיב) ניצבת ספינה מדגם דבור – ספינת סיור קלה ששימשה את חיל הים הישראלי לפעילות ביטחון שוטף ולשמירה על חופי ישראל. הספינה הזו "השתחררה" מצה"ל ונתרמה לבנימינה כדי שתהיה אנדרטה להנצחת בוגרי בית הספר שנפלו במערכות ישראל.
בעין צור נמצא מכלול גדול של אתרים. ראש וראשון בהם הוא עין צור, מעיין שכבה הנובע מתוך נקבה שאורכה 47 מטר. הנתיב המפותל של הנקבה עוקב אחר סדק טבעי בסלע. בנקבת עין צור חצובים בסלע שלושה פירים אנכיים, במרווחים של 11 מטרים זה מזה. הם נועדו לאוורור ולהחדרת אור לנקבה החשוכה. בחלל שבין הפיר הראשון לשני נמצא מקום הנביעה המקורי של המעיין, לפני חציבת הנקבה. בקרקעית הנקבה, ליד פתח המוצא לאמת המים, התגלו כ-2,100 מטבעות מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה). ייתכן שהבריכה שימשה אז כ"באר משאלות", שבה רחצו נשים כסגולה לפריון והן שהשליכו לתוכה את המטבעות. אמה באורך 32 מטר מוליכה את המים מהנקבה לבריכה הגדולה. האמה בנויה מקירות אבנים מסותתות והיא מקורה בלוחות אבן גדולים. מהבריכה הגדולה הזרימו מים לבוסתנים ולשדות. ליד הבריכה נמצאים שרידי בית המרחץ. המבנה מחולק לארבעה חדרים הערוכים בטור. מהכניסה ירדו הרוחצים דרך שבע מדרגות אל חדר המלתחה (אפודיטאריום). בפינת חדר זה היה אמבט מים קרים (פריג'ידאריום). לאחר הטבילה באמבט פנו הרוחצים אל חדר הביניים (טֶפידאריום), ומשם אל החדר החם (קלדאריום). העמודונים הרבים שנמצאים כאן נשאו את רצפת החדר החם.מעט מעל לבריכה נמצאים שרידי קולומבריום. זה היה מגדל עגול, שהתנשא לגובה 10-8 מטר. היונים נכנסו למגדל דרך פתחים בחלקו העליון וקיננו בגומחות פנימיות קטנות שנבנו בעבורן בדופנות המגדל ובשני קירות פנימיים, ניצבים זה לזה. עובדי השובך נכנסו למגדל בסולם דרך פתח מוגבה בדופן המגדל. קירות המגדל כוסו מבחוץ בשכבות עבות של טיח לבן וחלק, שמנע מזוחלים ומטורפים אחרים לטפס ולהיכנס פנימה. ליונים נמצא שימוש רב: בהפרשותיהן זיבלו את השדות, בשרן נאכל והשתמשו בהן לצורכי פולחן.למרגלות המעיין הסדירו אנשי פארק הטבע של רמת הנדיב בריכות רדודות, שבהן מתקיים עולם עשיר של צמחים ובעלי חיים הקשורים בבתי גידול לחים. צמח מים בולט הוא כרפס הביצות, שצומח כאן בגושים צפופים. במדרון שמעל עין צור נחשף בחפירות ארכיאולוגיות מכלול מבנים גדול, תחום בחומה. בין השאר התגלה שבר לוח שנושא את המילה הלטינית "אקוודוקט" (אמת מים). אפשר שזו עדות לאמת המים המוליכה את מימי עין צור לקיסריה. עוד התגלה בחפירות שעון שמש, עשוי אבן גיר, כנראה מהתקופה ההלניסטית המאוחרת. ממצא זה מלמד שבמכלול המבנים שכן מבנה ציבורי, ששימש אולי לצורכי מִנהל ושלטון מקומי באתר.
השביל עובר ליד מחצבה רדודה ורבות כמותה נמצאות ברמת הנדיב. המחצבות סיפקו לתושבים הקדמונים של רמת הנדיב אבני גיר לבנייה. המחצבות רדודות משום שמתחת לשכבת הגיר הדקה נמצא סלע שאינו מתאים לבנייה. רבות מהמחצבות התכסו בעפר ובצמחייה וחלק מהן אוספות אליהן מים ומשמשות אתרי רבייה לדו-חיים ולבעלי חיים אחרים.
באתר נחשפו שרידי בית אחוזה מתקופת בית שני (סוף המאה הראשונה לפני הספירה). על חורבותיה קמה בתקופה הביזנטית (מאה 7-4 לספירה) וילה כפרית. בחפירות התברר שרוב אבניו של המבנה הביזנטי נלקחו מכאן בסוף המאה ה-19, כנראה לבניית חוות חורי, שנמצאת מזרחה מכאן. ישנה מסורת האומרת ששם המקום קשור לרבי עקיבא. בקיסריה, למרגלות מנצור אל־עקב, הוציאו הרומאים להורג בעינויים את רבי עקיבא, אחד מעשרת הרוגי מלכות.
בית האחוזה מתקופת בית שני היה מבנה גדול מוקף חומה, בצורת האות ר'. המבנה השתרע על פני 2,800 מ"ר. בשרידי קיר החומה המזרחי של בית האחוזה נותר מפתן הכניסה המקורי. משני צדי המפתן נראים קטעי החומה במלוא עוצמתם. בפינה הדרומית-מזרחית של החומה (משמאל, קרוב לשער) נבנתה שורה של חדרי אחסון וכך גם בפינה הצפונית-מערבית. בתוך החומה העבה נבנו חדרים קטנים, ששימשו למגורים.
החומות שהקיפו את הווילה הביזנטית ברורות יותר. הקירות מתקופה זו, בניגוד למבנה הקדום יותר, בנויים בעיקרם מאבן כורכר שנחצבה במישור החוף, אם כי נעשה שימוש רב גם באבני המבנה הקודם.
סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול, ששימש את יושבי בית האחוזה ומאוחר יותר גם את יושבי הווילה הביזנטית. חיות המשק שתו מהשוקת הגדולה, בעלת רצפת הפסיפס, ומהשקתות שליד הבור. עבודת האבן הנראית כיום מעל לבור היא שחזור מודרני.
הווילה נבנתה בסגנון כפרי ונראה שהשתמשו בה למגורים, לעבודה ולאחסון גם יחד. חדרי הווילה פתוחים לחצר פנימית מרוצפת, שבה טיפלו במשק החי. האגף המזרחי של הווילה היה בעל קומה אחת, שכללה שלושה קמרונות מקבילים. האגף הצפוני שימש כנראה מרתף יין ומקום אחסון. ייתכן שהייתה בו גם אורווה קטנה יותר ומקום אחסון למזון ולכלים.
הקשת הגדולה שבפינה הצפונית-מזרחית של הווילה הכפרית מעידה שהאגפים הצפוני והמערבי היו בני שתי קומות. הקומות העליונות שימשו למגורים ואפשר שבחזיתותיהן היו מרפסות. הגג השטוח של האגף המזרחי היה המשך של המרפסת וככל הנראה ייבשו בו ענבים ותאנים ואחסנו בו כלים.
הווילה ננטשה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (640 לספירה). בתקופה זו התמעט הביקוש ליין, שכן שתייתו אסורה על מוסלמים. נראה כי יושבי החווה, שהתפרנסו מייצור יין, איבדו את מקור פרנסתם. בחורבת עקב נמצאים עוד שרידי גת בצד המערבי של המתחם, בית בד, מקום הגורן וכבשן סיד.
לדף תצפית בשילוב חידות ציורים לילדים הקליקו כאן»
מחצבת בנימינה גירדה את מצוק חוטם הכרמל, במקום שבו הוא גובל בגדת נחל תנינים. המחצבה, המשתרעת על פני כ-500 דונם, נוסדה בשנת 1932 והעניקה מקור פרנסה לתושבי המושבה. במשך כ-80 שנות פעילותה סיפקה המחצבה חצץ לסלילת כבישים באזור. בשנים הראשונות לפעילותה נעשתה החציבה בעבודת ידיים, תחילה בידי קבוצות פועלים ואחר כך על ידי חברת סולל בונה.
בשנות ה-40 נסללה שלוחת מסילת ברזל אל המחצבה, כדי להקל על הובלת החומר. בשנות ה-60 סיפקה המחצבה אבן לבניית שובר הגלים של נמל אשדוד. בראשית שנות האלפיים, לאחר שהמחצבה חדלה מלפעול, נעשו בה עבודות שיקום ובמהלכן ניטעו עצים, שוקמו טראסות והחלה העמקת שטח החציבה כדי ליצור בה אגם מים, כחלק מפארק תיירותי מתוכנן. מתקני המחצבה נותרו בשטח, בצד נחל תנינים, בולטים מאוד לעיני המטיילים. המתקנים והמחצבה הם אתר מורשת.