פארק ז'בוטינסקי - שוני

הכניסה לפארק ז'בוטינסקי בשוני צילום מיכאל חורי
צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל
פארק ז'בוטינסקי שלמרגלות רמת הנדיב, על אם הדרך מבנימינה לזכרון יעקב, טובל בכרמי גפנים ויקבים מפורסמים. המקום שגשג כבר בתקופה הרומית, כפי שמעידים הממצאים הארכיאולוגיים שבו, הכוללים תיאטרון. בתקופה העות'מאנית נבנה כאן מבנה גדול, ובין 1914 ל- 1947, שימש המקום בסיס להתיישבות חלוצית וליחידות האצ"ל.  קק"ל שיפצה את האתר והכשירה סביבו פארק ובו מדשאות רחבות ידיים, שולחנות פיקניק וחנייה. במרכז השדה שלה הנמצא בפארק מתקיימת פעילות חינוכית עם בני נוער מהארץ ומהתפוצות. 

תעודת זהות

  • איך להגיע

    אתר שוני נמצא על אם הדרך בין בנימינה לזיכרון יעקב, כקילומטר אחד מצפון לבנימינה.
  • שעות פתיחה

    הפארק פתוח בימים ראשון עד חמישי משעה 08:00 עד שעה 16:00, בימי שישי וערבי חג משעה 08:00 עד שעה 13:00 ובימי שבת וחג משעה 08:00 עד שעה 16:00

    מוזיאוני קק"ל:

    מוזיאון אחיעם לפיסול ישראלי

    ללא תשלום
    פתוח בימים ראשון עד חמישי, משעה 9:00 ועד 16:00, בימי שישי וערב חג משעה 09:00 עד שעה 13:00. יש לתאם הגעה מראש עם דני חנוכה בטלפון 050-7497073.

    המוזיאון הארכיאולוגי - סגור לקהל.
  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    צפון
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    מנשה-שרון
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    שרידי תיאטרון רומי, בית בד מהתקופה הביזנטית.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    רמת הנדיב, חורבת עקב, "דרך היין" בזיכרון יעקב, שמורת נחל תנינים, הר חורשן, שמורת נחל מערות, יערות מערב הכרמל (עופר), פארק נחל חדרה.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    ארכיאולוגיה

על הפארק

המקום שנקרא במקור שוני, ידע שפע ושגשוג כבר בתקופה הרומית, כפי שמעידים הממצאים שהתגלו בו, הכוללים תיאטרון. בתקופה העות'מאנית נבנה כאן מבנה גדול, בצמוד לתיאטרון. בין השנים 1914 ל- 1947, שימש המקום כבסיס לגרעיני התיישבות חלוציים וליחידות הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

קק"ל חיזקה ושיפצה את המבנה וטיפחה את אתר שוני והפכה אותו לפינת חמד. מסביבו הוכשר פארק לזכרו של זאב ז'בוטינסקי ובו 160 דונם של מדשאות רחבות ידיים, שולחנות לפיקניק ורחבות חנייה.

מרכז השדה החינוכי של קק"ל הנמצא בפארק הוא אחד המרכזים בהם מתארחים בני נוער מהארץ ומהתפוצות ומחזקים את זיקתם לארץ ולנופיה, לומדים על תולדות המקום ומסיירים בסביבה.

מן הפארק יוצא שביל טיול רגלי לעין צור ולחירבת אום אל-עלק שברמת הנדיב. בתחומי הפארק נמצא אתר שוני, המציע ביקור בתיאטרון הרומי.

הבילוי בפארק חופשי, ללא תשלום, במשך כל שעות היום.

הכניסה לפארק ז'בוטינסקי-שוני. צילום: מיכאל חורי
הכניסה לפארק ז'בוטינסקי-שוני. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

סיור בפארק

מאחורי שער הברזל מקדם את פני המטיילים פארק רחב ידיים, עטור מדשאות, עצים גדולים ונותני צל, שולחנות פיקניק ומתקני שירותים. במבנה החאן הגדול יש חדר תצוגה, לזכרו של זאב ז'בוטינסקי, ותערוכה של צילומים המתעדים את עברה של שוני. בחדר זה מוצג סרט וידאו.

בחצר המבנה נמצאים שרידי התיאטרון הרומי, ומעליהם שרידי התיאטרון מן התקופה הביזנטית. רחבת האורקסטרה (מקום המקהלה) נשמרה בשלמותה, דבר שלא נמצא בשום תיאטרון רומי אחר בארץ.

במרכז הרחבה נותר לוח שיש, ששימש כנראה מקום מזבח לאל, אולי לאל היין דיוניסוס. המושבים של התיאטרון שוחזרו על ידי קק"ל והוא משמש לאירועים שונים, ביניהם פסטיבל היין השנתי.

גשר העץ שמימין למבנה עובר מעל בית בד מן התקופה הביזנטית. המדרגות מובילות למרפסת התצפית, שממנה ניתן להשקיף על המבנה המעוגל של שוני, על כרמי הענבים שבשדות מסביב ואל נופי עמק נחל תנינים. למרפסת צמודה מסעדה.

מומלץ לסייר גם בנקבה שממזרח לכביש בנימינה - זיכרון יעקב. הנקבה היא חלק מאמת המים שהלכה לקיסריה.

פסל ז'בוטינסקי בפארק שוני. צילום: מיכאל חורי
פסל ז'בוטינסקי בפארק שוני. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

היסטוריה

בתקופת ההתנחלות נכלל אזור שוני בנחלת שבט מנשה. משערים שכאן שכן כפר שומי, שנזכר בתלמוד הירושלמי. בתקופה הרומית (מאות 3-2 לפה"נ) זכה המקום לפרסום רב בשל מעיינותיו השופעים. מכאן יצאה בעת ההיא אמת מים שהוליכה את מי מעיינות שוני לעיר הגדולה קיסריה. המקום היה כנראה יפה ונעים במיוחד, שכן תושבי קיסריה והסביבה נאספו בשוני ל"חגיגות מים" שנשאו אופי שמח במיוחד.

בחפירות הארכיאולוגיות שביצעה קרן קימת לישראל, בראשות הארכיאולוג אלי שנהב ובתאום עם רשות העתיקות, נחשפו באתר בריכות גדולות ששימשו לרחצה ואמות שהוליכו אליהן מים. רצפות הבריכות רוצפו בפסיפס נאה. בחפירות נחשף גם התיאטרון הרומי המרשים. בריכות המים הגדולות מוקמו מאחורי הבמה, כך שהן נשקפו לעיני הצופים שישבו על ספסלי התיאטרון. בחפירות שוני מצא גם פסל נפטון אל הים. בחדרי האתר נחשפו כלי מנתחים ומטבעות זהב.

בתקופה הביזנטית ירדה שוני מגדולתה. מושבי התיאטרון נהרסו, ובמקומם נבנו מתקני תעשייה. אחד מהם הוא בית בד גדול, שחלקיו העיקריים מוצגים כאן לראווה. מאוחר יותר, במאה ה- 12, ביצרו הצלבנים את המקום.

המבנה שנראה כיום בשטח הוקם בתקופה העות'מאנית (המאה ה- 18). חדריו מנצלים את קמרונות המבנה שתמך במושבי התיאטרון, ועל כן הם יוצרים צורה של חצי גורן עגולה. במעברי התיאטרון נבנו חדרים אחדים, והוקמה חומה שכללה בתחומה את הבמה.

בשלהי התקופה העות'מאנית היתה שוני בבעלות סלים חורי, בן למשפחה שישבה בלבנון. חורי קנה את אדמות שוני וסביבתה ונטע עצי תות רבים, מזון ל"תולעי משי". המקום נודע אז גם בשם חירבת מיאמס, שם שאולי משמר את זכרם של חגיגות המים מן התקופה הרומית.

החאן בפארק ז'בוטינסקי. צילום: מיכאל חורי
החאן בפארק ז'בוטינסקי. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

התיישבות יהודית בשוני

חברת יק"א, החברה שניהלה את מושבות הברון רוטשילד ואדמותיו, רכשה בשנים 1912-13 את שוני כחלק מאדמות אום אל-עלק. הרעיון שעמד ביסוד הרכישה היה יצירת רצף התיישבותי בין האדמות שנרכשו למושבה בנימינה לבין אזור זיכרון יעקב.

בשנת 1914 התיישבו במבנה של שוני צעירים בני איכרים מזיכרון יעקב - "הגדעונים". הם כינו את המקום בשם "גבעת בנימינה", לכבודו של הברון רוטשילד. ארגון "הגדעונים" היווה בסיס להקמתה של מחתרת ניל"י, שבראשה עמד אהרון אהרונסון. מלבד "הגדעונים" ישבו בשוני קבוצות פועלים שעסקו בין היתר בסלילת הכביש מזיכרון יעקב לשוני ולחדרה. מלחמת העולם הראשונה קטעה את מאמצי ההתיישבות במקום.

ב- 1919 חודשה פעילות הברון רוטשילד בשוני, ובמשך שלוש השנים הבאות הוכשר כאן הגרעין של מייסדי בנימינה. במקום מתיישבת קבוצה מבני המושבות הוותיקות ויוצאי הגדודים העבריים העוסקת בייבוש ביצות, גידולי פלחה, שקדים וזיתים. לאחר ייסוד המושבה בנימינה ב- 1922 המשיכה שוני להתקיים עוד זמן מה כמרכז להכשרה חקלאית ואנשי ההכשרה המכונה "גבעת בנימין" מייסדים את המושבה בנימינה. אך בשנת 1925 חוסל המשק במקום ושוני נעזבה.

במסגרת התיישבות "חומה ומגדל", עלתה בשנת 1939 קבוצת מתיישבים מארגון בית"ר והקימה את תל צור על הגבעה שבין שוני ורמת הנדיב. המקום המבודד היה אידיאלי לעריכת קורסים לשימוש בנשק ולאימונים של יחידות האצ"ל. שנה מאוחר יותר עברו אנשי תל צור למבנה של שוני, ובשל כך נערכו במקום גם אימונים צבאיים. שיגרת האימונים הופסקה ב- 16 באוגוסט 1945, כאשר הצבא הבריטי פרץ לשוני ואסר 20 איש מחברי האצ"ל, שנשפטו מאוחר יותר לתקופות מאסר ארוכות.

שוני שימשה כבסיס מבצעי ליציאה לפעולות רבות, ביניהן התקפה על מחסן הנשק של מחנה 80 (ליד פרדס חנה) והתקפות על תחנות משטרה בריטיות. מכאן יצא הכוח למבצע המפורסם ביותר של האצ"ל - הפריצה לכלא עכו ב- 4 במאי 1947, שבמהלכה שוחררו אנשי אצ"ל ולח"י ממאסרם.

אתר שוני עמד מוזנח במשך שנים רבות עד שבשנת 1986, במסגרת פעילות המועצה הארצית לשימור אתרי ראשית ההתיישבות, החלה קרן קימת לישראל במבצע להצלת המבנה. לאחר שהמבנה חוזק ושוקם הפך המקום, בשיתוף עם עמותת שוני, לאתר לאומי שוקק חיים במרכזו של הפארק לזכרו של זאב ז'בוטינסקי.

בפארק המטופח הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי הכלא בעכו, שבו ניצבות כיום המצבות המקוריות שציינו את מקום קבורתם של הפורצים לאחר שהוחלפו על ידי משרד הביטחון במצבות של צה"ל.

מוזיאונים בפארק

שעות פתיחה:

המוזיאון פתוח למבקרים בימים א'-ה', בשעות 09:00-16:00, בימי שישי וערבי חג בין השעות 09:00-13:00 בתיאום מראש עם איש הקשר דני חנוכה: 050-7497073.

חדר הנשים במוזיאון אחיעם.  צילום: יעקב שקולניק
חדר הנשים במוזיאון אחיעם. צילום: יעקב שקולניק

מוזיאון אחיעם אוצר את פסליו של האמן אחיעם שושני(1916–2005) . שושני נולד ביישוב בית גן, ליד המושבה יבנאל. כשלמד בבית בספר החקלאי מקווה ישראל נתפס לתחום האמנות. לאחר כמה שנות עבודה חקלאית במשק המשפחתי ובקיבוץ אלונים, עלה לירושלים והתמחה בסיתות אבנים. היה זה המפגש הראשון של שושני עם האבן, מפגש שהפך לסיפור אהבה.

בשנת 1947 הגיע אחיעם לפריז. שנה אחר כך החל להציג בתערוכות בפריז ובמקומות אחרים בעולם, כשהוא זוכה בפרסים שונים על יצירותיו. הספר "סיפורה של אמנות ישראל", מאת בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת, מגדיר את יצירתו של שושני כחלק מיצירת "הקבוצה הכנענית" באמנות הישראלית. אמני "הקבוצה הכנענית" דגלו ביצירת אמנות שניתן לשייכה לתרבות ששאבה את השראתה מיצירות המזרח הקדום. אחיעם "סופח" לקבוצה זו אף שדחה כל קשר אידיאולוגי אתה. יצירתו אכן מביעה ערכים "כנעניים" המעידים מבחינת הסגנון והנושאים על זיקה עברית ארצישראלית שורשית, אף על פי שהאמן פעל כל חייו בפריז.

שושני תרם לקק"ל 90 פסלים מיצירותיו והם מוצגים באולמות האמבולטוריום הקדום ובבריכת המים העתיקה של האתר. לפני הביקור במוזיאון כדאי מאוד לצפות בסרט וידאו שבו שושני מספר על חייו ועל דרך עבודתו. באופן יוצא דופן, האמן מבקש מהמבקרים לגעת ולחוש את פסליו.

הפטיו של המוזיאון מדמה את גן ביתו של שושני בפריז. מהפטיו יוצאים לחדרים שבהם הפסלים מסודרים לפי נושאים. היצירות בחדר הראשון מתארות את "הסבל העולמי". תמצאו כאן פסלי עץ, אבן וברונזה הנושאים כותרות כ"אושוויץ", "הירושימה" ו"קדיש". החדר השני מוקדש לפסלי נשים, וביניהם "תמר", פסל גדול המגולף בעץ, המעיד על זיקתו של האמן למקרא.

החדר השלישי מוקדש לתנ"ך ותמצאו בו את פסל "דוד המלך", יציקת ברונזה לפסל שנחצב בגרניט (פסל לא גדול בממדיו) והוגדר על ידי עמוס קינן כתאומו של הפסל "נמרוד", יצירתו המפורסמת של יצחק דנציגר. הפסל מבטא את תיאורו של דוד כנער יפה עיניים. עוד נמצאים שם פסלי שאול והנביא.

החדר הבא, הגדול, עוסק במוזיקה, והחדר האחרון הוא "חדר היולדות", שנקרא כך משום שהפסלים מתארים נשים יולדות או נשים מטופלות בעולליהן. מהחדר הזה יוצאים לבריכה העתיקה של שוני. כאן, תחת כיפת השמיים, מוצגים פסלי הבזלת של שושני והשיטוט ביניהם הוא הנאה צרופה.

המוזיאון סגור לקהל.

המוזיאון הארכיאולוגי בפארק.  צילום: יעקב שקולניק
המוזיאון הארכיאולוגי בפארק. צילום: יעקב שקולניק

המוזיאון שוכן בשני אולמות הנמצאים באמבולטריום (מסדרון כניסה) ההיסטורי של התיאטרון, שלא השתנה מאז התקופה הרומית ועד ימינו. מאז שלהי התקופה העות'מאנית שימש המסדרון לצרכים שונים ובהם אורווה, כפי שמעידים האבוסים וטבעות הקשירה של הסוסים שנותרו במקום.

באולם הראשון, בתוך חצי כדור שקוף, נמצא שחזור של שוני, הממחיש היטב את המבנים שהיו באתר בתקופה הרומית. המוזיאון מציג כלים שנמצאו בחפירות האתר, חפצי נוי יפים, כלי זכוכית מעודנים, בקבוקי שמנים ובשמים, אוסף מקטרות ונרות שמן, כלי רפואה וסכין ניתוח. לסכין המנתחים מצטרף ממצא מעניין בדמותו של נחש מברונזה. הנחש סימל בעולם העתיק (וגם בימינו)
את הרפואה.

ממצא מרשים ביותר הוא פסל שיש המתאר את פוסידון/נפטון, אל הימים והאגמים, שפולחנו נערך כפי הנראה במעיינות שוני. ממצאים מרשימים נוספים הם כלי משחק ובהם קוביות, מטבעות במצב השתמרות מצוין ופסלון ברונזה המתאר חזיר, הוא סמל הלגיון הרומי העשירי.

בקצה המוזיאון מוצג מטבע ברונזה שאמנם אינו קדום, אך סיפורו מרתק. את המטבע הנפיק הברון רוטשילד בשנת 1895, שלוש שנים לאחר ייסוד המושבה זיכרון יעקב. זה היה מטבע ששימש את אנשי המושבה בלבד. נציג הברון, יהודה וורמזר, הכין את המטבעות והברון ערב להם בסכום של 30,000 פרנקים זהב. המטבעות הונפקו בערכים של 1, 1/4 ו-1/2, ללא ציון שם המטבע ובתוספת הכיתוב "זכרון יעקב", כדי שלא לעבור על חוקי האוצר העות'מאני. למרות זאת, בעקבות התנגדות הממשל הוצאו המטבעות מהמחזור.

שעות פתיחה:

המוזיאון מופעל בידי עמותת שוני של ברית חיילי האצ"ל. הביקור בימים א'-ה' בין השעות 09:30 - 16:00 בתיאום מראש ובתשלום. טל: 04-6389730, דוא"ל.

אנדרטת האצל בפארק ז'בוטינסקי.  צילום: יעקב שקולניק
אנדרטת האצל בפארק ז'בוטינסקי. צילום: יעקב שקולניק

מוזיאון האצ"ל מתעד את הפרק האחרון בתולדות שוני, שהחל בשנים 1912–1913. חברת יק"א, החברה שניהלה את מושבות הברון רוטשילד ואדמותיו, רכשה אז את אדמות שוני. בשוני התיישבו בשנת 1914 "הגדעונים" – בני איכרים מזיכרון יעקב, שמילאו תפקיד חשוב בהקמת המחתרת ניל"י. במקום המבודד ערכו יחידות האצ"ל קורסים ואימוני נשק. שגרת האימונים הופסקה ב-16 באוגוסט 1945, כאשר פרץ הצבא הבריטי לשוני ואסר 20 איש מחברי האצ"ל. אלה נשפטו מאוחר יותר לתקופות מאסר ארוכות.

שוני שימשה כבסיס מבצעי ליציאה לפעולות רבות, ובהן התקפה על מחסני הנשק של מחנה 80 (ליד פרדס חנה), התקפות על תחנות משטרה בריטיות, והמבצע המפורסם ביותר – הפריצה לכלא עכו (4 במאי 1947), שבמהלכה שוחררו אנשי אצ"ל ולח"י ממאסרם. לאחר קום המדינה שימשה שוני בסיס הכשרה ליישובים חקלאיים שקמו בסביבה.

בפארק ז'בוטינסקי המטופח הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי הכלא בעכו והוצבו בו המצבות המקוריות שנחו במקום קבורתם של הפורצים, לאחר שהוחלפו על ידי משרד הביטחון במצבות של צה"ל. במקום הוצבה אנדרטה מרשימה, מעשיה ידיה של האמנית איילת ביתן-לישנסקי. האנדרטה מסמלת שני עמודי תלייה הצמודים למשולשים שמדמים מגן דוד. המוזיאון מציג את תולדות אצ"ל, את פעילותו המחתרתית ואת פעילות האצ"ל בשוני.

שעות פתיחה:

המוזיאון מופעל בידי עמותת שוני של ברית חיילי האצ"ל. הביקור בימים א'-ה' בין השעות 09:30 - 16:00 בתיאום מראש ובתשלום. טל: 04-6389730, דוא"ל.

המוזיאון מספר בתמונות, בסרט ובמידע ממוחשב את סיפור ההתיישבות באתר. בשנת 1939 התיישב גרעין מטעם תנועת בית"ר בתל צור העזובה, במסגרת יישובי "חומה ומגדל". אחר שנה ננטש המקום ויושביו ירדו לשוני. בשוני ישבו אנשי הגרעין כחמש שנים, עד שהקימו את מושב נחלת ז'בוטינסקי, שהפך ברבות הימים לשכונה בבנימינה.

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

פארק ז'בוטינסקי בשוני שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.