יער ביריה-מירון

ביריה פנורמי-הירשפילד
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
יער ביריה הוא יער נטע האדם הגדול בגליל. היער משתרע על פני כ-21,000 דונם במרחב שבין צומת מירון במערב למדרונות המשתפלים מצפת מזרחה, לעבר ראש פינה וחצור הגלילית. היער עשיר באתרים מעניינים ובהם בוסתנים ומעיינות, שרידי יישובים קדומים וקברי צדיקים. בלב היער ניצבת מצודת ביריה – אתר התיישבות ומורשת המסמל את מאבקו של העם היהודי בזכות להתיישב על אדמתו. קק"ל הכשירה ביער מצפורים, דרכי נוף ושבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים וגיוונה את היער בנטיעות עצים רחבי עלים ועצי בוסתן. במרחבי היער פזורים חניונים לבילוי בחיק הטבע, ולצד האתרים המרכזיים שבו הוצבו שלטי הסבר המעשירים את חוויית הביקור. דרכי הנוף ורבים מהחניונים נגישים לאנשים עם מוגבלות.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    ליער כניסות אחדות, המתוארות כאן ממערב למזרח.
    צומת מירון: כ-350 מ' ממזרח לצומת מירון (כביש 89).
    קדיתא: דרך הגישה ליישוב יוצאת מכביש 89 צפונה (בין סימני ק"מ 46-47). הדרך מתחברת לאחר כ-550 מ' לדרך הנוף של היער.
    כביש 886: מצומת עין זיתים צפונה בכביש 886. לאחר 2.2 ק"מ ניתן לפנות מזרחה לדרך הנוף החוצה את הגוש המזרחי (העיקרי) של היער. 150 מ' צפונה משם ניתן להיכנס לחלקים המערביים של היער דרך חניון עין זיתים.
    צפת: מול הכניסה הראשית לצפת (כביש 8900) עולה דרך היער הראשית המגיעה למצודת ביריה ולקבר יונתן בן עוזיאל.
    כביש 90: דרך סלולה עולה ליער כ-100 מ' מצפון לצומת מחניים.

  • סדרי תנועה ותחבורה

    הנסיעה בדרך הראשית ביער, מצפת למצודת ביריה ולקבר יונתן בן עוזיאל, מותרת לכל רכב. התנועה בדרך הנוף אסורה למשאיות ולאוטובוסים, למעט הקטע מכביש 886 לבית כנסת נבוריה, שבו התנועה לאוטובוסים מותרת.
  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    צפון
  • קהל-

    מבוגרים
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    גליל מרכזי - רמת הגולן
  • אתרים בפארק-

    מצודת ביריה, עין גוזי, קברי אלקנה ורבי בנאה, אנדרטת חטיבה 37, מערת אידרא רבא, עין גבר, עמק הבוטנה, בית הכנסת נבוריה, עין נבוריה, קברי יעקב איש נבוריא ואלעזר המודעי, מצפור אבי ויגדר, מצפור תום וסשה, עין מרגנית, פינת מרגוע ליאורה נטלסון, שביל החלמוניות, הר
  • חניוני נופש-

    חניון בית היערן, חניון אנדרטת חטיבה 37, חניון עין זיתים, חניון עין גבר, חניון ומצפור אבי ויגדר, פינת מרגוע ליאורה נטלסון, חניון עין מרגנית, חניון שביל החלמוניות, חניון עשרת האחים.
  • שבילי אופניים-

    ביער מסלול אופניים מעגלי מסומן באורך 22 ק"מ.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    חניון העיקול (נחל מירון), חניון שפר, חניון חננאל, שביל דלתון-גוש חלב, צפת העתיקה, פארק עין התכלת, שמורת נחל עמוד.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים ביער ביריה-מירון

איסור על שימוש במתקני הנופש בחניון עין הזיתים
חל איסור שימוש במתקני הנופש הפעיל שבחניון עין זיתים, הנ"ל פסולים ע"י מכון התקנים ומיועדים לפירוק.
(עודכן בתאריך 17.10.2021)

סגירת השירותים בחניון מצודת ביריה
מבנה השירותים בחניון מצודת ביריה ייסגר לשימוש לקהל הרחב עד להודעה חדשה.

 

גיאוגרפיה

יער ביריה נמצא בסביבה מגוונת מאוד מבחינה גיאוגרפית. חלקיו המערביים נמצאים במורדות הר מירון, לב לבו של האזור הים תיכוני. על סלעי הגיר הקשה מתפתחת אדמת טרה רוסה, קרקע אדומה ופורייה, ובין עצי היער נמצאים נציגים רבים של החורש הים תיכוני הטבעי ובהם אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית.

בהרי צפת נמצאות הפסגות הגבוהות ביער, המתנשאות כ-900 מ' מעל פני הים. הרים אלה צונחים כ-700 מ' במדרון תלול אל עמק החולה ומבטיחים תצפיות מרהיבות עין על העמק והגולן שמעבר לו. הקרקע ברובה היא רנדזינה אפורה, דלה יחסית, ועל כן מנצלת קק"ל את האזור לייעור. בזכות הרום הרב של פסגות היער מזג האוויר נעים יחסית גם בקיץ.

ביער ביריה כלולים שלושה גושי יערות:
  • יער מירון - משתרע בין צומת מירון לערוצו העילי של נחל עמוד (ליד קדיתא). זהו יער נטע אדם מעורב בחורש טבעי המציע פריחה עשירה באביב.
  • יער עין זיתים - יער ותיק של עצי מחט, משתרע ממזרח ליער מירון בין ערוץ נחל עמוד לכביש 866.
  • יער ביריה - הגוש המזרחי והנרחב ביותר של היער מכסה את המדרונות שבין כביש 866 לעמק החולה.

על היער

טיפוח החורש ביער מירון החל כבר בימי המנדט הבריטי. המתיישבים במצודת ביריה החלו בנטיעת עצים בסביבתם בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20, עוד לפני קום המדינה, אך רובו המכריע של היער ניטע בשנות ה-50. רוב עצי היער נמנים עם המינים אורן ירושלים, אורן ברוטיה, אורן קנרי, ברוש מצוי וברוש אריזוני ויש גם עצי ארז אטלנטי ואלת הבוטנה (פיסטוק).

במלחמת לבנון השנייה (2006) נפגע היער מטילים שנורו מלבנון וכ-2,000 דונם עלו באש. החלקות שנשרפו שוקמו בסיוע מתנדבים מהארץ ומחו"ל וניטעו בהן גם עצים המאפיינים את החורש ים-תיכוני, עצי בוסתן ועצי ארז.
באביב משגשגת ביער צמחיית הבר של הגליל. עם הצמחים הבולטים נמנים לוטם מרווני, הניכר בפרחיו הלבנים והגדולים, כלנית מצויה, נורית אסיה, רקפת מצויה, סחלבים למיניהם ומינים רבים אחרים.

בחודש מאי בולטת הפריחה הצהובה של שיחי אחירותם החורש ובקיץ מעניקים שיחי העוזרר הקוצני פרי עגלגל וטעים שטעמו דומה לתפוח. בחודש נובמבר נהנים חובבי הצמחים מריכוז הפריחה של החלמונית הגדולה, שיוצרת כאן מרבד צהוב ומרשים.

קק"ל הכשירה ביער כ-30 חניונים, סללה דרכי נוף עבירות לרכב פרטי ושילטה מסלולי טיול ברגל.

דרכים לרכב פרטי

הקטע המערבי של דרך הנוף. אורכו כ-5.7 ק"מ, הוא סלול בחלקו ואינו עביר לאוטובוסים. האתרים שלאורך הדרך מתוארים ממערב למזרח. 
נקודת מוצא: כ-350 מ' ממזרח לצומת מירון (כביש 89).
נקודת סיום: חניון עין זיתים, כביש 866, כ-1.5 ק"מ מדרום לכניסה למושב דלתון.

אתרים עיקריים

חניון על שם יוסף סקטר - בצל עצי אורן, בכניסה לדרך הנוף מכיוון מירון. מעבר לכרם הגפנים הצמוד לדרך מתנשא הר מירון במלוא הדרו.
חניון בית היערן – חניון אינטימי ובו שולחן נגיש, נמצא בלב יער נטע אדם מעורב בעצי חורש טבעי. באביב עולה כאן פריחה מרהיבה בין הטרשים של סלעי הגיר. מהחניון יוצא שביל רגלי המגיע לאחר כ-300 מ' אל בית היערן - מבנה אבן, ששירת בימי המנדט הבריטי את היערנים ואת שומרי היער.
קברי אלקנה ורבי בנאה – מבנה בטון בעל כיפה כחולה עולה מתוך טרשים בולטים ומחודדים. המבנה מוקף גדר בטון, שחזיתה בעלת חמש הקשתות מצופה אבן. הקברים שמתחת למבנה מיוחסים לאלקנה - אביו של שמואל הנביא, ולאמורא רבי בְּנָאָה. רבי בנאה, מחכמי התלמוד, חי בסוף המאה ה-2 ובראשית המאה ה-3 לספירה. יש אומרים שהוא נקרא בנאה על שום מנהגו לסמן מערות קבורה ולבנות עליהן ציון, כדי שהבריות ידעו להימנע מטומאה.

אנדרטת חטיבה 37 - רחבת החניה של האתר נמצאת משמאל לדרך, בצל טנק צנטוריון קשיש. בחורשת העצים הסמוכה הציבה קק"ל חניון קטן. שביל מדרגות עץ עולה אל האנדרטה, העשויה עמודים עגולים בגובה עד תשעה מטרים ולוחות פלדה מעוצבים בצורת האות "ש". יוצרת האנדרטה היא הפסלת דינה ניר אבן-טוב, אלמנתו של עודד אבן-טוב, סייר בחטיבה שנפל במלחמת ששת הימים בשכם. קיר בנוי נושא את שמות חללי העוצבה, שחלקם נפלו במלחמת יום כיפור (1973). בצד שביל המדרגות מוצבות מפות המתארות את הקרבות המרכזיים שבהם השתתפה החטיבה. האנדרטה הוצבה כאן משום שביער עין זיתים הסמוך התכנסה החטיבה לפני שיצאה למלחמת ששת הימים.

אידרא רבא - בצד דרך הגישה ליישוב קדיתא נמצא מבנה קטן המציין את מערת אידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בר יעקב. המסורת מזהה במקום הזה את המערה שלמדו בה רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו את סודות הקבלה הכתובים בספר "הזוהר". אידרא רבא הן מילים ארמיות שמשמעותן "המושב הגדול", כלומר, ההתכנסות הגדולה של תלמידי בר יוחאי.

חניון עין זיתים – מהחניונים הגדולים ביער, בצד כביש 886. החניון מנציח את ניסיון ההתיישבות היהודי שנערך בסביבה בשנת 1891. משפחות המתיישבים השתייכו ל"אגודת האלף", אגודה שנוסדה במינסק כדי ליישב אלף משפחות יהודיות בארץ ישראל. היישוב ננטש במלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר נערכו במקום עוד שלושה ניסיונות התיישבות אך כולם נכשלו.

הקטע המרכזי של דרך הנוף. אורכו כ-6 ק"מ והוא עביר לאוטובוסים מכביש 866 עד עין נבוריה בלבד. האתרים שלאורך הדרך מתוארים ממערב למזרח.
נקודת מוצא: כביש 866, כ-400 מ' מדרום לחניון עין זיתים.
נקודת סיום: היישוב עמוקה.

אתרים עיקריים

עין גבר - מעיין הנובע בדרך כלל בכל ימות השנה. בית המעיין נבנה עוד בתקופה הבריטית ולידו נחפרה בריכת איגום קטנה. ליד המעיין הכשירה קק"ל חניון דרך.

עמק הבוטנה
- בּוֹטְנָה הוא השם העברי של הפיסטוק, והעץ המצמיח את המעדן הזה נקרא אלת הבוטנה. עצי הבוטנה שצומחים בגיא שמצפון לדרך ניטעו בשנת 1963.

בית כנסת נבוריה
– שרידי יישוב מימי בית ראשון. נראה כי בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד שכן כאן היישוב היהודי נבוריא. באתר הוצב שילוט הסבר מאיר עיניים. בית הכנסת של הכפר נוסד בשנת 135 לספירה בערך, מיד אחרי מרד בר כוכבא, ולפיכך הוא אחד הקדומים בגליל. זה היה מבנה רוחב (9.3X11.6 מ') בעל ארבעה עמודים. ליד הקיר הדרומי, משני צדי הפתח, ניצבו שתי בימות - אחת לארון הקודש והשנייה לקריאת התורה. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה).

היישוב ננטש למשך כ-200 שנה. בשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש ושרידיו הם שנראים באתר. כתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי מספרת שבית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת כהונתם של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן שהיו כנראה מנכבדי הקהילה. המשקוף מוצג כיום בגן מוזיאון ישראל ירושלים.

קברי יעקב איש נבוריא ואלעזר המודעי – מרחבת החניה של בית הכנסת יורדת דרך קצרה אל מבנה המכסה על מערה שבה, על פי המסורת, קבורים יעקב איש נבוריא ואלעזר המודעי. יעקב חי בתקופת האמוראים (מאה 4 לספירה) ואילו אלעזר המודעי, תנא מחכמי יבנה, היה על פי האגדה דודו של בר-כוכבא.

עין נבוריה
- נובע מסדק סלע בצד משטח סלע לבן. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לפינת חמד. בלילות של ראשית החורף אפשר לפגוש במעיין סלמנדרות וטריטונים, בעלי חיים מקבוצת הדו-חיים הזקוקים למים לשם התרבותם.

הסלמנדרה: נולדת מטיפות הגשם
הסלמנדרה נמנית עם קבוצת הדו-חיים, בעלי חיים שנקראים כך על שום מהלך חייהם. תחילה הם חיים כדגים במים, בצורת ראשן הנושם באמצעות זימים. בהתבגרותם הם נפטרים מהזימים ומפתחים ריאות. התמעטות שלוליות החורף והתייבשות המעיינות פגעה קשות באוכלוסיות הדו-חיים בישראל.

נציג נדיר של קבוצת הדו-חיים בארצנו הוא הסלמנדרה הכתומה. הבוגר נראה כמו לטאה וגופו עשוי להגיע לאורך 20 ס"מ. גוף הסלמנדרה שחור ומכוסה כתמים כתומים. דגם כזה של צבעים מרמז בדרך כלל על בעל חיים רעיל ומשמש אזהרה לטורפים.

בקיץ הסלמנדרות נעלמות. הן מתחבאות במקומות לחים, בבורות מים ומתחת לאבנים. עם ראשית הגשמים הן מגיעות למקורות המים, מזדווגות ומשריצות צאצאים. מכיוון שהסלמנדרות נעלמות בקיץ ובחורף מופיעות לפתע מחדש, התפתחו בימי קדם מסורות שאמרו שהסלמנדרות נולדות מטיפות הגשם.

כבשן הסיד - מרחבת החניה של בית הכנסת עולה דרומה שביל קצר, מסומן בצבע שחור, המגיע לבור מוקף גדר שדופנותיו בנויים אבן. זהו כבשן סיד שהשתמר במצב טוב. קירותיו מתנשאים לגובה ארבעה מ' ואפשר לראות בצדו הדרומי את הפתח שדרכו הזינו את הכבשן בחומרי בעירה.
מצפור טום וסשה וייס - מרפסת תצפית מקורה המעניק מבט מרהיב על נחל דלתון, עמק החולה, הגולן והחרמון.

עין יבנית
– דרך עפר קצרה, מתאימה לרכב 4X4 ולהולכי רגל, יורדת למעיין הזעיר ושלידו צומחים עצי צפצפה.

הקטע המזרחי של דרך הנוף מעניק תצפיות מרהיבות על עמק החולה והגולן. אורכו כ-6 ק"מ ורובו סלול. הדרך צרה ואינה עבירה לאוטובוסים. האתרים שלאורך הדרך מתוארים ממערב למזרח.
נקודת מוצא: עמוקה. גישה ממעגל התנועה שבכניסה לצפת (כביש 8900, או מהדרך העולה ליער מכביש 90, כ-100 מ' מצפון לצומת מחניים. 
נקודת סיום: רחוב הפלמ"ח, חצור הגלילית.

אתרים עיקריים

עין מרגנית – חניון בצל עצי תאנה הצומחים בין טרסות ישנות. המעיין חרב.
שביל החלמוניות - חניון קטן משמש בסיס יציאה לטיול בשביל החלמוניות של יער ביריה. החלמוניות פורחות כאן בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר ויוצרות ריכוז פריחה מרשים.

פארק חצור
- כשדרך הנוף מגיעה לרחוב הפלמ"ח אפשר לפנות ימינה (דרומה) ולהגיע לאחר כ-400 מ' לחניון פארק חצור. כ-100 מ' משם פונה דרך ימינה לקברו של חוני המעגל – הצדיק המפורסם שחי בתקופת המשנה ונודע כאדם שתפילתו לגשם נענית.

הדרך המרכזית ביער ביריה, שאורכה כ-4.5 ק"מ, סלולה לכל אורכה. האתרים שלאורך הדרך מתוארים ממערב למזרח.
נקודת מוצא: מעגל התנועה בכניסה המזרחית לצפת (כביש 8900).
נקודת סיום: היישוב עמוקה.

אתרים עיקריים

קבר בניהו בן יהוידע - מבנה קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע, הנזכר במקרא כאחד מגיבורי דוד והתמנה לשר הצבא של שלמה המלך.
מצודת ביריה – מצודת ביריה היא מוזיאון המספר את קורותיו המרתקות של המקום.

בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למענם של איכרי ראש פינה, אך לאחר כישלון ההתיישבות במקום עברו האדמות לחזקת קק"ל. בינואר 1945 עלו למקום אנשי הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. בשל מחסור בברזל בנתה קק"ל את המצודה בקירות כפולים של אבן.

בפברואר 1946, לאחר שגילו נשק מוטמן בקרבת המצודה, אסרו הבריטים את אנשי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על המצודה. הרוחות בארץ סערו והיישוב העברי סירב לוותר על הנקודה. לאחר כשבועיים, בחצות הלילה הגשום של י"א באדר, ארגנה מפקדת ההגנה את מבצע "הגידם": במסווה של עלייה לרגל לתל חי עלו 3,000 איש עמוסי משא וציוד והקימו מחדש את ביריה ב'.

"לך כנוס", הייתה סיסמת העלייה על הקרקע בביריה. הסיסמה הלמה את הנסיבות משתי סיבות לפחות: ראשית, העלייה לביריה התרחשה סמוך לפורים ואחד מפסוקי מגילת אסתר מתחיל במילים "לך כנוס את כל היהודים..." (אסתר ד׳, 16). ושנית, בעלייה לביריה ב' התכנסו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי. היו כאן נציגי הפועל המזרחי והשומר הצעיר, בית"ר וההגנה, קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים.

הבריטים ההמומים הרסו את המבנים החדשים. בהישמע הדבר, בערבו של יום חמישי, העפילו לביריה מאות מאנשי האזור והחלו בהקמת ביריה בפעם השלישית. הגדילו לעשות אנשי צפת, שבהרשאת רב העיר, אברהם לייב זילברמן, אפו לחם למען אנשי ביריה בעצם יום השבת. הצבא הבריטי נסוג והתיר למתיישבים להישאר במקום. עשרים חברי פלוגה מקבוצת אנשי הגליל העליון נשארו במקום. לאחר כשלושה שבועות החליפו אותם חברי גרעין ה' ואחריהם גרעין ו' של בני עקיבא.

קבר יונתן בן עוזיאל
קברו של יונתן בן עוזיאל, ליד עמוקה, הוא אחד מאתרי העלייה לרגל המקובלים ביותר בישראל. ליד רחבת החניה הגדולה של האתר הכשירה קק"ל חניון ובו מים זורמים ושירותים. מסורת עממית, שמקורה אינו ברור, קובעת שעלייה לקברו של יונתן בן עוזיאל היא סגולה למציאת בן זוג. יש הטוענים שיונתן היה רווק. אחרים גורסים שהיה נשוי אבל חשוך ילדים. על משנתו של יונתן בן עוזיאל אין יודעים הרבה. הוא חי בדור שלפני חורבן הבית השני ונחשב לגדול תלמידיו של הלל הזקן. יונתן תרגם את ספרי התורה והנביאים לארמית, השפה שהייתה שגורה בזמנו בפי העם ("תרגום יונתן"). נאמר עליו שבשעה שהיה יושב ועוסק בתורה כל עוף שעף מעליו היה נשרף מיד.

עמדת תצפית נגישה ללקויי ראייה - במצודת ביריה הכשירה קק"ל עמדת תצפית המעניקה גם ללקויי ראייה הזדמנות לחוש את הנוף. אמצעי ההמחשה הוא לוח ובו תבליטי קווים וטקסטורות המסמנים ומייצגים את תוואי הנוף והשטח. על הלוח נמצא טקסט בכתב ברייל ובתבליט של כתב רגיל. ברקוד QR מאפשר סריקה במכשיר הסלולרי והאזנה לסיפורו של המקום. העמדה מותאמת לשלוש שפות - עברית ערבית ואנגלית.

ביקור במצודת ביריה: ימים א'-ה' בשעות 9:00-16:00 הביקור ללא תשלום. ניתן, בתיאום מראש, לארגן ביקור בשעות הערב ובימי שישי. טל' לתיאום ביקור: 04-6922433.

מצפור אורי - מצפור המשקיף על מרחבי יער ביריה, הרי נפתלי, עמק החולה, חרמון וגולן. מנציח את זכרו של אורי סמואלוב, שנפל בלבנון בשנת 1998. ליד המצפור נמצא חניון הלפרין ובו שולחן נגיש.

הר יבנית וקברי רבא ואביי - הר יבנית מתנשא 897 מ' מעל פני הים בקצה המזרחי של יער ביריה. המיקום הגיאוגרפי, ממש מעל עמק החולה, עושה את המקום לנקודת תצפית מרהיבה, מהיפות בישראל. קק"ל הכשירה לאחרונה במקום מצפור צנוע, המשתלב בציוני הקברים של גדולי האמוראים בתולדות עם ישראל.

ליד רחבת התצפית, מאחורי מבואה מקורה הנישאת על ארבעה עמודים, נמצא פתח הכניסה למערה שאורכה כ-20 מ'. נראה כי בתקופה הביזנטית שימש המקום מאגר מים תת-קרקעי. המסורת מזהה כאן את קבריהם של האמוראים הבבליים אביי ורבא (בקצה המערה) ואת קבר ר' דימי מנהרדעא. לידם נמצא פתח צר של מערה, חסום בקיר אבן. זוהי מערת רב פפא, תלמידם של רבא ואביי. במבנה נפרד, מעל למערות, נמצאת מצבת קבר המיוחסת לרבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

מצפה הארזים – מרפסת תצפית לזכרו של טוביה אשבל, שהיה היערן והמנהל הראשון של חבל הצפון בקק"ל. אשבל פעל לייעור הגליל בשנים 1937-1995 והיה ראש קבוצת כפר יערנים שממנו צמח מושב ביריה. בשנת 1958 נטע אשבל את חורשת הארזים היפה שלמרגלות המצפה. מסבירן קולי המוצב במקום משמיע הסבר על ההיסטוריה של האזור ועל שיקום היערות אחרי מלחמת לבנון השנייה.

עין גוזי
- שביל רגלי קצר חוצה את חלקת הארזים של טוביה אשבל ומגיע לעין גוזי – פינת חמד שטיפחה קק"ל ליד המעיין ובה טרסות ישנות, עצי בוסתן ואמפיתיאטרון קטן המשמש למופעים אומנותיים. המעיין אינו נובע עוד. אפשר להגיע למעיין גם בדרך עפר המסתעפת מהדרך הראשית.

שבילי הליכה

שביל רגלי - סובב מישר

שביל מעגלי באורך כ-6 ק"מ . נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה שליד המחנה הצבאי מישר. ממצודת ביריה פונים מזרחה ונוסעים כ-600 מ' לשער המחנה ולרחבת החניה שלידו.

השביל נפרץ בשיתוף חיילי המחנה הצבאי והוא משולט לכל אורכו. מרחבת החניה פונים מערבה בשביל הצדיקים (שביל המצודה) הצמודה לכביש הגישה למחנה. אחרי כ-400 מ' מגיעים לשער קרוסלה צהוב. עוברים דרכו ונכנסים לשטח מיוער. הולכים כ-1.7 ק"מ בשביל תחום באבנים עד רחבת אריק שמיר. מהאנדרטה ממשיכים בדרך עפר שעולה צפונה לחוות בת יער. אחר כך חוצים ממשיכים מעט בסינגל יער, חוצים את דרך היער הראשית (הסלולה) וממשיכים לעין גוזי. משם עולים בחורשת הארזים על שם טוביה אשבל בשביל מסומן שחור בחזרה לרחבת החניה.

שביל רגלי - שביל הצדיקים (המצודה)

שביל מעגלי באורך כ-3 ק"מ.
נקודת מוצא וסיום: כ-100 מ' מצפון למעגל התנועה שבמפגש הרחובות הנשרים-מרום כנען.

השביל סלול לכל אורכו. מנקודת המוצא צועדים צפונה כ-600 מ' ופונים ימינה לצד הכביש המוביל למחנה מישר. חולפים על פני מצודת ביריה ולפני רחבת החניה של מחנה מישר פונים שמאלה. הדרך הסלולה מגיעה למצודת ביריה ומשם חוזרים לנקודת המוצא. אפשר לקצר את המסלול, להתחיל ולסיימו במצודת ביריה.

כביש צומת עין זיתים – דלתון

כדאי להכיר שני אתרים שנמצאים בצד כביש צומת עין זיתים – דלתון (כביש 886).

יער פאול האריס - נמצא כ-1.1 ק"מ מצפון לצומת עין זיתים. ביוזמת מועדון רוטרי צפת נטעה קק"ל בשנת 1965 את העצים הראשונים ביער, לציון 60 שנים לייסודה של תנועת רוטרי הבינלאומית. היער נושא את שמו של פאול האריס, שייסד בשנת 1905 את ארגון רוטרי כארגון הומניטרי התנדבותי. ביער תמצאו חניון שולחנות אבן ומושבים מקורים בפרגולות עץ, המקיפים מעין במה פתוחה ומאחוריה סלעים שבהם נעוצות לוחיות הקדשה. שימו לב לחורשת עצי הארז היפה שליד הפרגולה. כל אחד מעצי הארז מנציח לוחם שנהרג ב"אסון המסוקים" של מלחמת לבנון הראשונה (1997).

שביל דלתון - גוש חלב – מול מושב דלתון, מעט מחוץ לגבולות היער, יצרה קק"ל שביל הליכת בריאות שאורכו כ-2.5 ק"מ. השביל מצויד בספסלים למנוחה ובמתקני כושר גופני. בצד השביל שתלה קק"ל עצים. השביל נועד בראש ובראשונה לצועדים למען בריאותם, אך גם מטיילים מן השורה ייהנו מהמקום, בעיקר בחורף ובאביב. הצעידה בשביל קלה ונוחה. השביל מגשר בין יישובי רמת דלתון וג'יש (גוש חלב) ומשמש מקום מפגש לבני הקהילות שבסביבה.

שבילי אופניים‬ - סינגל ביריה

ביער ביריה מסומן מסלול רכיבה מאתגר באורך 23 ק"מ. בשל צבירת הגובה הרבה ותנאי השטח, השביל מתאים לרוכבים ברמת רכיבה בינונית לפחות ודורש כושר גופני וניסיון ברכיבת שטח. הסינגל מתאים לרכיבה במשך כל השנה, למעט ימי חורף גשומים. לשביל יש שתי מבואות – אחת בחוות בת יער והשנייה במצפה חן

חפשו אותי. אגס סורי

בעיקול דרך הנוף, ליד עין יבנית, נחבא אגס סורי. זהו עץ בר, נשיר חורף, בעל נוף סבוך. קצות הענפים קוצניים, העלים צרים ושוליהם משוננים בעדינות. פירותיו הקטנים, המבשילים באוגוסט ובספטמבר, אינם טעימים. במשך רוב השנה העץ נחבא, אך באמצע מארס הוא מצמיח פרחים צחורים כשלג ובתוכם אבקנים נושאי מאבקים שחורים. אתם מוזמנים לגלות את העץ הצומח בצד הדרך וכמובן גם עצי אגס סורי נוספים שצומחים ביער.

קק״ל למען הקהילה

ייעור הארץ

קק"ל היא היערן של ישראל. מאז נוסדה נטעה קק"ל כ-245 מיליון עצים ברחבי הארץ. יערות אלה, ובהם גם יער ביריה, היער הגדול בגליל, תורמים תרומה אדירה לרווחת תושבי הארץ. בתחום הייעור המדברי צברה קק"ל ניסיון וידע רב, שזוכה להכרה בינלאומית. בזכות שיטות הגידול שפיתחה, נוטעת קק"ל יערות גם באזורי אקלים שבהם אין מקובל לנטוע יערות ברחבי העולם.

היערות של קק"ל מעניקים שירותים אקולוגיים וחברתיים שאין להם תחליף. אלה חלק מהם: תמיכה במגוון הביולוגי של ישראל , טיהור אוויר , שימור קרקע , שיקום בתי גידול פגועים , קיבוע פחמן (הפחתת גזי חממה שגורמים להתחממות הגלובלית), שירותי נופש ובילוי בחיק הטבע – ללא תשלום.