תל עדולם

שימו לב: ווייז עלול להפנות אתכם לגישה מדרך אחרת המתוארת כאן, שבה מתנהלת בנייה של היישוב גבעות עדן. הורו לווייז להגיע למושב צפרירים ומשם כוונו אותו לתל עדולם.

נקודת מוצא לטיול הרגלי בתל עדולם:

מרגלותיו המערביים של תל עדולם. שלטים מלווים את דרך הנסיעה כולה.

גישה לנקודת המוצא:

הכניסה הראשית לפארק עדולם נמצאת בכביש 38, כחצי קילומטר מדרום לכניסה למושב צפרירים. נוסעים בדרך סלולה המסומנת ירוק ולאחר כ-150 מ' מגלים שלטי מבואה של קק"ל עם מפה. לאחר כ-700 מ' חולפים על פני חניון קק"ל היחיד בפארק ועל פני הפנייה לחורבת מדרס. אחרי כקילומטר מגיעים לצומת קמץ (T). פונים שמאלה בדרך סלולה מסומנת כחול ואחרי כקילומטר חולפים על פני הכניסה לחורבת עתרי, ממשיכים צפונה כחצי קילומטר ומגיעים לצומת קמץ (T). פונים ימינה, נוסעים כ-2.5 ק"מ ופונים ימינה בדרך עפר (סימון אדום), שהייתה בעבר דרך הפטרולים של צה"ל. לאחר כ-100 מ' פונים שמאלה על פי השילוט המכוון לתל עדולם (סימון שבילים ירוק). הדרך מגיעה לאחר כ-1.5 ק"מ למרגלות התל.
בנקודת המפגש עם דרך מסומנת שחור שמגיעה משמאל.
כאן נחנה (בדרך המסומנת שחור נשוב במסלול הרגלי).

אזהרה:

אין לסטות מהשבילים המסומנים מחשש לנפילה לבורות עמוקים. המערות לא הוכשרו לביקור ואין להיכנס לתוכן.

אורך מסלול ההליכה: 2 ק"מ.
משך הטיול: כשעתיים.

מנקודת החניה עולה דרך סלולה ותלולה במורדות הדרומיים של תל עדולם (סימון ירוק). מטפסים בדרך הסלולה. בקצה המעלה השביל מתעקל ימינה ומגיע לצומת דרכים ולמפגש עם שביל אופניים (שביל קנים). פונים לתל עדולם על פי שילוט ההכוונה שמאלה בשביל מסומן שחור ותוך כדי כך משקיפים על גדר ההפרדה. לאחר כחצי קילומטר של מעלה מתון מאוד מגיעים לראש התל ולצומת שבילים. שלט הכוונה מסמן את הדרך לנקודת התצפית. צועדים כ-50 מ' בשביל לא מסומן אל שולי הפסגה לתצפית מרהיבה על השפלה, הרי חברון והרי ירושלים. לאחר התצפית שבים לצומת ויורדים צפונה בשביל המסומן שחור. זוהי דרך עפר נינוחה מאוד, וצועדים בה 1.2 ק"מ היישר לפנים, בין עצי היער, עד לנקודת המוצא. לקראת סיום הדרך מלווה שדה מעובד.

התצפית מזרחה – הנוף מרהיב. למרגלותינו עובר נחל האלה ומעבר לו השדות וכרמי הזית של יישובי השפלה הערביים – תרקומיה, בית אולה, צוריף ואחרים. הלאה מהם נראים יישובי הר חברון ובהם גוש עציון ואף פיסות מהרי ירושלים. בצד הישראלי נראים היטב אדרת, נווה מיכאל ויישובים נוספים. ליד התצפית נמצאת אבן גבול 48, שסימנה את קו שביתת הנשק בין ישראל לירדן.

האלות האטלנטיות – למרגלותיו המערביים של תל עדולם צומחת קבוצה מרשימה של עצי אלה אטלנטית. כדי להגיע לשם במכונית יש לשוב מתל עדולם אל דרך הפארק הראשית (סימון כחול) ולנסוע בה ימינה 1.1 ק"מ, למקום שבו מסתעפת ימינה דרך סלולה. האלות נראות מימין לדרך. כדי להגיע לאלה המרשימה ביותר, סעו בדרך הסלולה כחצי קילומטר והנה האלה לפניכם.
הגזע הענק של האלה מבקע סלע גדול לשניים, ואולי בגלל המאמץ הוא נוטה מזרחה מעט, אך בכל זאת מצמיח כמה בדים מרשימים שיוצרים עץ נהדר. האלה האטלנטית הביאה לנופי ישראל עצים מרשימים מאוד בגודלם ובגילם. העצים האלה ניחנו בגזע חסון ועבה, והאלה בעדולם ממחישה זו היטב. לפעמים קשה להבחין בין אלה אטלנטית לאלה ארצישראלית, במיוחד בפרטים שאינם גדולים במיוחד, מה גם ששני מיני האלה נוטים ליצור ביניהם מיני כלאיים. סימן היכר מצוין להבדיל בין המינים הוא העפצים שלהם. עפצים הם גידולים שהעצים מפתחים בתגובה לכנימות שמטילות את ביציהן על העלים. עצי אלה ארצישראלית יוצרים עפצים בדמות בננה ואילו עצי אלה אטלנטית יוצרים עפצים בדמות אלמוגים.
מבחינה אקלימית עדולם נמצאת בספר הים התיכון. אקלים זה מאפיין את רצועת הביניים שבין החבל הים תיכוני הטיפוסי לאזורים היבשים יותר של הארץ. האלה האטלנטית מאפיינת את הרצועה הזו בגולן ובמזרח הגליל העליון, בעמק החולה ובגליל התחתון, בירושלים ובשפלת יהודה וגם במקומות הגבוהים בהר הנגב, שם צומחים עצי אלה בערוצים הגדולים או בכיסי קרקע הקולטים אליהם מים מהסביבה. התפוצה המקוטעת מרמזת גם שהעץ היה נפוץ יותר בעבר, והעצים שאנו רואים היום הם רק עדות לתפארת העבר.

פארק עדולם-צרפת - פארק עדולם-צרפת, המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של 300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. בגיאיות שבין הגבעות מגדלים בעיקר שדות חיטה וכרמים. הפארק נקרא על שמה של הגבעה הגבוהה בפארק, שנמצאת בשוליו המזרחיים, מעט מדרום למושב אדרת. קק"ל הכשירה לביקור שני אתרים בפארק – חורבת עתרי וחורבת בורגין וכן ארבעה שבילי אופניים אופניים, שניים מהם לרוכבים שאינם מנוסים במיוחד. אפשר לשכור אופניים ליד מושב צפרירים. בפארק ישנו חניון פיקניק אחד, שנמצא ליד הכניסה לפארק מכיוון צפרירים.

תל עדולם - תל עדולם (ח'ירבת א-שיח מד'כור) מזוהה עם עדולם המקראית, שנזכרה ברשימת הערים הכנעניות שכבשו בני ישראל (יהושע יב, טו). יהודה נשא לאישה את בתו של שוע, איש עדולם (על שמו קרוי נחל בפארק עדולם), וממנה נולדו לו בניו עֵר, אוֹנָן ושֵלָה. על פי המסופר במקרא, ער מת משום שעשה הרע בעיני ה' ואחריו גם אונן משום שסירב לייבם את תמר, אשת אחיו. תמר, ברצונה לְחַיוֹת זרע מבני משפחת בעלה, הצליחה להונות את יהודה ולהרות לו ולא זו בלבד אלא שילדה תאומים – פרץ וזרח (בראשית לח).
באחת ממערות עדולם מצא דוד מפלט משאול המלך ולכאן הביאו לו שלושה מגיבוריו מים מבאר בית לחם (שמואל ב כג, יג-כ). המלך רחבעם ביצר את עדולם (דברי הימים ב יא, ז), ונקודת התצפית ממחישה היטב את חשיבותו האסטרטגית של המקום. עדולם חולשת על קטע מנחל האלה שבו עברה דרך חשובה לעבר קעילה ומשם לבית צור.
עדולם חרבה במסע סנחריב האשורי, אך שבי ציון התיישבו ובנו אותה מחדש. במקום התקיים יישוב גם בתקופה החשמונאית. כאשר יהודה המקבי נלחם בגורגיאס ליד מרשה, הוא אסף את אנשיו בעדולם (מקבים ב יב, לח).

חורבת עיד אל-מא - האלות האטלנטיות הגדולות צומחות ליד חורבה נמוכה, שנקראה בערבית עיד אל-מא, או עיד אל מיאה (חג המאה). בחורבה שרידי בורות מים, מבנים קדומים ומערות. לכאן ירד היישוב בתקופות הרומית והביזנטית, ואילו בתקופות קדומות יותר הוא שכן בגבעה המתנשאת ממעל. היישוב נזכר באונומסטיקון, רשימת היישובים של אוסביוס, בישוף קיסריה מהמאה ה-4 לספירה: "יש היום כפר גדול למאוד כעשרה מילים מבית גוברין מזרחה". תושבי היישוב לא היו יהודים.
נראה כי צליל השם הערבי שומר על השם הקדום עדולם. הערבים, שבימיהם היה היישוב חרב, רקמו אגדה משלהם לשם היישוב. על פי המסופר, מקורו במריבה גדולה שפרצה ביום חג ובמהלכה נהרגו מאה איש והיישוב נהרס.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
עודכן בתאריך: 5.1.2023