מצודת גלאון ביער גוברין

  • בסיסית
  • כל השנה
  • דרום שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
מראה כללי של האתר. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

ביקור באתר החדש שנפתח לקהל באוגוסט 2020 ומפגיש את המטיילים עם פרק מרתק בהיסטוריית המאבקים על ארץ ישראל

ספר שופטים מתאר פרק זמן סוער בתולדות ארץ ישראל, המשקף את המצב הגיאוגרפי פוליטי בארץ ישראל. בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, תקופה המכונה גם תקופת הכיבוש וההתנחלות, קורסות מעצמות ששלטו על שטחים נרחבים. באסיה הקטנה, לדוגמה, מתפוררת הממלכה החיתית. ואצלנו - המצרים, ששלטו בארץ ישראל על ערי הכנענים במשך 400 שנה, נסוגים לארץ הנילוס.
התפוררות הממלכות הגדולות הביאה במהלך המאה ה-12 לפנה"ס שחקנים חדשים לאזור. גויי הים, הקרויים במקרא פלשתים, התיישבו במישור החוף הדרומי והקימו את חמש ערי סרני פלשתים – אשדוד, אשקלון, עזה, גת ועקרון.
מנגד, בשדרת ההר, התיישבו הישראלים ביישובים כפריים שאינם מבוצרים. הממצא הארכיאולוגי באותם יישובים מאופיין בממגורות לאחסון תוצרת חקלאית. בתווך, בין הפטיש והסדן, בין פלשתים מזה וישראלים מזה, נשארו הכנענים עזובים לנפשם, ללא הסיוע של של פטרוניהם המצריים. יש להניח שבעריהם הגדולות באזור, לכיש ועזקה, השתררה תחושה של יאוש.
ספר שופטים מגלה רק הדים על המאבקים האלה. מי שפותחת חלון המציץ לאותם ימים היא מצודת גלאון. ב-25 באוגוסט 2020, לאחר חפירה ושימור של רשות העתיקות ולאחר פיתוח סביבתי של קק"ל, נפתח האתר לביקור הקהל.

הוראות הגעה ומידע כללי

אופי הטיול: ביקור באתר ארכיאולוגי (לא נגיש לאנשים עם מוגבלויות).
משך הטיול: כשעה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12).
איך מגיעים? (וייז: מצודת גלאון). כ-400 מ' ממזרח לכניסה לקיבוץ גלאון, בכביש 353, פונים דרומה ונוסעים בדרך עפר כ-750 מ' לחניית האתר.

מקומה של מצודת גלאון

מצודת גלאון נמצאת ביער גוברין. קק"ל החלה בנטיעת יער גוברין בשנת 1963. היער נטוע ברובו עצי מחט ומגוון ברחבי עלים ובעצי חורש ים תיכוני, בעיקר אשחר ארץ ישראלי ואלת המסטיק. יער גוברין משתרע על פני 4,361 דונם.
דרך עפר קצרה מובילה למצודה מכביש 353. הדרך משובשת מעט, אך עבירה לרכב פרטי. כ-400 מ' ממזרח לכניסה לקיבוץ גלאון פונים דרומה. לאחר כ-150 מ' הדרך חוצה את נחל גוברין. בנקודת החציה יש בדרך כלל זרימה מעטה של מים, המעניקה חיים לסבך קנים ולבעלי חיים.
הדרך נמשכת ועולה בין עצי היער שמצד שמאל לשדה מעובד מימין. עוד 200 מ' ואנו פונים שמאלה בין העצים. הדרך יוצא מהיער, מתעקלת שמאלה ומגיעה חיש קל לרחבת חניה ולשלט גדול המכריז על מצודת גלאון. בסך הכל נסענו כ-750 מ'.
כמה צעדים משם, מוקפים בגדר עץ, נמצאים שרידי המצודה. ממערב למצודה הכשירה קק"ל חניון בצל עצי אורן ובו שישה שולחנות פיקניק. כ-50 מ' ממערב לחניון חצובה בסלע גת עתיקה.
סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ונגב מערבי ברשות העתיקות וטלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום של קק"ל, כבר נמצאו בשטח. גנור, שחפר באתר, מסביר: "כשערכנו כאן סקר ארכיאולוגי, בלטו מהאדמה כמה אבנים. רק לאחר חפירה התגלו שרידי המצודה. הקרמיקה שהתגלתה מקבילה לקרמיקה מאותה תקופה שהתגלתה בלכיש, רמז לכך שלפנינו מצודה כנענית. נראה כי באותם ימים סימן נחל גוברין את הגבול בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית. כדי לקדם את פני הפלשתים, בנו הכנענים את המצודה במקום האסטרטגי הזה, החולש על הנחל ועל הדרך הראשית שעברה בו".

המצודה

המצודה היא מבנה ריבועי שאורך צלעו כ-18 מ'. היא בנויה חצרות מוקפים חדרים. ארבע פינות המצודה עובו לכמעין מגדלים. יסודות המצודה היו קירות אבן ברוחב שני מטרים. הקירות שמעל ליסודות נבנו לבני בוץ שלא השתמרו.
הכניסה נמצאת באגף המזרחי של המצודה. שימו לב לאבן הסף הענקית, שמשקלה נאמד בכשלושה טון. בפינה הצפונית-מזרחית של החצר הראשונה נחשפו שרידי טאבון מחרס. בצד הנגדי של המצודה נראים שרידי מגדל פינתי מרובע. גרם מדרגות הוביל בעבר לקומתו השנייה.
מהחצר מובילה כניסה נוספת לחצר המרכזית. נחשפו בה יסודות של ארבעה עמודים, שתמכו בגג. הצד הדרומי של החצר מרוצף אבן ונראה כי שימש למגורי בעלי חיים. משני צדי החצר היו חדרים.
במצודה התגלו מאות כלי חרס, חלקם שלמים לגמרי. כלים מיוחדים הם קערות א-סימטריות, ששימשו לאיסוף גרגרי תבואה ולהעברתם לקנקנים. כלי מיוחד אחר הוא ספל הנתון בתוך קערה, ששימש כנראה לפולחן נסך ומאות קערות שחלקן חיקו טיפוס של קערות מצריות.

אחרית המצודה

"מצודת גלאון מזכירה את המבנים המכונים בארכיאולוגיה 'בית מושל מצרי'. מבנים מטיפוס זה נמצאו בערים כנעניות מאותה תקופה", אומר סער גנור. "בדרך כלל הם נמצאים בערים גדולות והחוקרים התייחסו אליהם כמקום מושבם של המושלים המצריים. מצודת גלאון נבנתה גם היא במתכונת 'בית מושל', אך היא אינה נמצאת בעיר ובנייתה המסיבית מעידה על שימושה כמצודה. הממצאים שהתגלו בתוכה מאפיינים בעיקר את התרבות הכנענית.
מצודת גלאון נעזבה בסביבות שנת 1150 לפנה"ס. בחפירות לא התגלו סימני שריפה ונראה כי חיילי המשמר נאלצו לעזוב את המקום ונסוגו ללכיש, שנמצאת כשישה ק"מ מדרום למצודת גלאון. גם לכיש הגדולה לא החזיקה מעמד זמן רב אחר כך. כעשר, אולי 20 שנה מאוחר יותר, החריבו אותה כנראה הפלשתים. קרבות המאסף האלה מסמנים את היעלמותם של הכנענים כאומה. הם נטמעו בעמים שסבבו אותם, בין אם היו פלשתים או ישראלים.
כך חולפת תהילת עולם.
-----
שרידי המצודה נחשפו בעזרת קורס הכשרת המפקחים של רשות העתיקות, תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל בבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, בעזרת חניכי המכינה הקדם צבאית נחשון ומתנדבים.

דרך מלכי יהודה

 
 
מצודת גלאון היא המבואה הצפונית של דרך מלכי יהודה - נתיב תיירותי החוצה את שפלת יהודה ומלווה את שדרת המורשת ההיסטורית והתרבותית של עם ישראל בעת העתיקה. אורכו של הנתיב כ-100 ק"מ והוא מציע, מלבד אתרי עתיקות, נופים וערכי טבע מושכי לב.
הדרך מתוכננת לעבור ב-32 אתרים, מהם חשובים ומרכזיים כגון תל לכיש ומהם קטנים יותר אך חשובים מאוד להבנת הפסיפס היישובי וההיסטורי של שפלת יהודה. האתרים מייצגים את עברו של האזור מימי השופטים, מתקופת מלכי יהודה עד ימי בר כוכבא, עם נגיעות מימי המשנה והתלמוד. 22 מהאתרים כבר נחפרו וחלקם אף נפתח לקהל הרחב.
הנתיב בנוי מדרך ראשית שממנה יתפצלו שני נתיבים צדדיים. השער הצפוני יהיה במצודת גלאון שביער גוברין; שער צפוני-מערבי יהיה בחורבת ארעי שביער שחריה, מקום שנחפר במשך כמה עונות ומזוהה עם צקלג המקראית; השער הדרומי יהיה בחורבת רימון שביער להב, מקום המציג בית כנסת קדום (מאות 4­-6 לספירה), מהיפים והשמורים בישראל.
המיזם נעשה בשיתוף פעולה של כמה גופים. רשות העתיקות מבצעת חפירות ארכיאולוגיות ושימור באתרים שלאורך הנתיב, יחד עם בני נוער, מכינות ומתנדבים מרחבי הארץ. המימון מגיע ברובו מפרויקט "ציוני דרך" של אגף מורשת במשרד לענייני ירושלים. קק"ל אמונה על הפיתוח הסביבתי וההמסרה באתרים וביערות שבניהולה. במיזם שותפים גם רשות הטבע והגנים והמועצות האזוריות שהשביל עובר בתחומן.

מסלול נוסף בסביבה

קרדיטים
 
כתב: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, טלילה ליבשיץ, דפנה גזית, רשות העתיקות
פורסם בתאריך: 28.10.2020
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12)