אגמון החולה קק"ל

חדש בקק"ל!!! פרויקט צילום ייחודי, המעביר בשידור חי משמונה מוקדים באגמון החולה תצפיות עגורים, שקנאים, אנפות ועוד.
לחצו לצפייה
צילום: בוני שיינמן, קקל
צילום: בוני שיינמן, קק"ל

1. התצפיות והמצפורים באגמון החולה - מצפור עופות המים ותצפית העגורים, סגורים עד להודעה חדשה עקב עבודות תחזוקה ושיפוצים. עם פתיחתם תצא הודעה. מצפור השקנאים פתוח לקהל (עודכן בתאריך 7.9.2026)
2. עד להודעה חדשה, אין רכבים זוגיים להשכרה, ואין אגמוניות.
3. בחלק מהימים לא תהיה הדרכה בשטח. 
4. הציפורים באגמון צריכות זמן להתרגל לנוכחות מטיילים, וייתכן שהצפייה בהן תהיה מרחוק. מומלץ לשכור משקפת.

07.09.2026
פארק אגמון החולה הוא אתר תיירות אקולוגי ייחודי בעולם שמציע למבקריו חווית טבע נדירה המשולבת בסיפורי היסטוריה וחלוציות. קק"ל הקימה פארק צפרות באגמון שמצוי בליבו של השבר הסורי-אפריקני. פעמיים בשנה חולפים בו למעלה מ- 500 מיליון עופות מים, עופות דורסים וציפורי שיר.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    מכיוון צפון: נוסעים דרומה על כביש 90. חולפים על פני צומת כ"ח. ממשיכים עוד כ־1.5 ק"מ דרומה. פונים שמאלה (מזרחה) לפי השילוט "אגמון החולה קק"ל".
    מכיוון דרום: נוסעים צפונה על כביש 90. חולפים על פני צומת יסוד המעלה. ממשיכים כ־7.5–8 ק"מ צפונה. פונים ימינה (מזרחה) לפי השילוט "אגמון החולה קק"ל".

  • שעות פתיחה

    אנא ראו מטה שעות פתיחה מעודכנות

  • מרחב-

    צפון

  • קהל-

    מבוגרים,ילדים,משפחות,זוגות,רוכבי אופניים

  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    גליל מרכזי - רמת הגולן

  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פארק הצפרות

  • אתרים נוספים בסביבה-

    שמורת החולה, אחוזת דוברובין, נבי יושע, בית אוסישקין בקיבוץ דן.

  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק

  • תחומי עניין-

    מצפורים,מסלולי אופניים

  • שירותים קיימים ביער/פארק-

    שירותים,מסלולי הליכה מסומנים,מסלולי אופניים

  • עונה מומלצת-

    כל השנה

  • כלבים מותרים-

    לא

מידע למבקרים

שעות פעילות

א'-ה'
כניסה 08:00-16:30
יציאה עד 17:30

שישי ושבת
כניסה 06:30-16:00
יציאה עד 17:30

הסבר על דמי הכניסה

מרכז המבקרים והחינוך החדש באגמון החולה קק"ל, שבהקמתו הושקעו עד היום כ-130 מיליון ש״ח, משדרג באופן משמעותי את חווית הביקור באגמון באמצעות מוקדי עניין מיוחדים וחדשניים והופך את המקום למרכז תיירותי בינלאומי ולמוקד בילוי אזורי.

מאז פתיחתו לא ניגבו דמי כניסה למרכז והוא התנהל במתכונת הרצה בכדי להתאים ולבחון את המערכות לטובת המבקרים.

הוצאות התפעול הגבוהות של המרכז החדש מחייבות גביית דמי כניסה סמליים, אשר משמשים לתפעול המרכז ולטובת המשך ההשקעה במחקר ובפיתוח תחום החקלאות והאקולוגיה בעמק החולה ובסביבותיו.

גביית דמי הכניסה משמשת באופן מוחלט להשקעה חוזרת באזור.

לרכישת כרטיסים ומידע נוסף לחצו כאן

מרכז מבקרים

במרכז המבקרים תוכלו למצוא אודיטוריום המקרין שני סרטים, מיצג אור קולי "מיני החולה", קיר ציפורים – חידון הציפורים הגדול, עמדת קק"ל,"בואו לעוף עם העגורים'"– מציאות מדומה.

ליצירת קשר עם מרכז המבקרים: 04-6817137.

ציוד תצפית

ניתן לשכור במבואת הכניסה משקפת לצפייה בציפורים ומגדיר ציפורים.

הדרכה

נקודת היציאה לכל סיור באגמון נמצאת במרכז המבקרים. במרכז תוכלו למצוא תחנת מידע, חנות מזכרות, קפיטריה, ונקודת השכרה לאופניים ורכבים חשמליים אקולוגיים.

התאמה לאנשים עם מוגבלות

נגישות מלאה לאנשים עם מוגבלויות, הכוללת מבני שירותים וגישה נוחה למצפורים.

אירועים

לפרטים על פעילות במקום יש להתקשר למרכז המבקרים באגמון: 04-6817137.

 להורדת הספר "אגמון החולה קק"ל - יצירת טבע"
 למפת פארק אגמון החולה

צילום: בוני שיינמן, קק"לצילום: בוני שיינמן, קק"ל

כללי התנהגות באגמון

למען שמירת הטבע, בעלי החיים והמטיילים, אנא הישמעו לכללי ההתנהגות הבאים:

    1. עזרו לנו לשמור על החי והצומח באגמון ובסביבתו.
    2. אנא שמרו על הסביבה והניקיון בשטחי האתר.
    3. במטרה לשמור על בריאותכם ובריאות בעלי החיים אין להתקרב ו/או לגעת בבעל חיים פצוע או מת, ואין לאסוף נוצות.
    4. מטעמים אקולוגיים הכניסה לבעלי חיים אסורה.
    5. הדייג באתר אסור בהחלט.
    6. הדלקת אש השטחי הפארק אסורה.
    7. הלינה בשטחי הפארק אסורה.
    8. אנא שמרו על השקט. השמעת מוזיקה אסורה.
    9. כניסה עם רכב פרטי אסורה (למעט רכב מורשה בעל תו נכה).
    10. הכניסה לפארק מותרת אך ורק במסגרת שעות הפעילות.
    11. חל איסור על הפעלת רחפן ו/או רב-להב בכל שטחי הפארק וסביבתו.
    12. לא תתאפשר כניסת כלים חשמליים/ממונעים (כמו קורקינט, אופניים, סאגווי וכדומה).
    13. אין לשתות או לרחוץ במי האגמון או התעלות.
    14. הכניסה לאתר מותנית בהצגת כרטיס כניסה.
    15. יש להישמע להוראות הפקחים והמדריכים בשטח.

פעילויות ייחודיות באגמון החולה

סיור בעגלת מסתור
סיור מודרך בעגלה הרתומה לטרקטור, המאפשר תצפית קרובה על הציפורים ובעלי החיים בסביבתם הטבעית באגמון החולה. הסיור בתוך שטחי האגמון. משך הסיור כשעה (בעונה) – יש להירשם מראש בטלפון: 04-6817137.

מתעוררים ועפים עם ציפורים - סיור זריחה בעגלת המסתור
השכם בבוקר עם אור ראשון, נצא בעגלת המסתור לסיור ייחודי המאפשר הצצה קרובה אל אלפי הציפורים. לעתים מתכסה עמק החולה מעטה ערפל המתפזר אט אט ככל שמתקדם הסיור, ומוסיף לאווירה מסתוריות וקסם. בסוף הסיור אתם מוזמנים להתפנק בתה צמחים מהביל ועוגיות.
משך הסיור כשעתיים.

צילום: בוני שיינמן, קקל
צילום: בוני שיינמן, קק"ל

סיור שקיעה בעגלת המסתור
עת השמש נושקת להרי נפתלי מתרגש הטבע לסיומו של יום. השמיים נצבעים צבעי שקיעה, וניתן להאזין לקולות הציפורים המתכוננות ללינת הלילה וחיות הלילה המתכוננות לחשכה הקרבה. בחודשי הסתיו החוויה מיוחדת ומרגשת במיוחד, כאשר עם השקיעה מתכנסים העגורים ללינת לילה במי האגמון והבמקרים נחשפים לחגיגת קולות ולמראה המרהיב של אלפי העגורים במעופם.
משך הסיור כשעה ורבע.

יש להירשם מראש בטלפון: 04-6817137.

רכיבה חווייתית על אופניים מסוגים שונים
אופני הרים, זוגיים ומשפחתיים, במסלול ההיקפי באגמון קק"ל החולה. רכיבה דרך בוסתנים ולאורך גוף המים. מסלול קל, שטוח, באורך 8.5 קילומטרים.
מומלץ לעצור במצפורים, ולקבל הדרכה מהמדריך/ה בשטח.

נסיעה ברכב חשמלי שקט ולא מזהם
נסיעה עצמאית במסלול ההיקפי באגמון קק"ל החולה, לאורך גוף המים ודרך בוסתנים. אורך המסלול – 8.5 קילומטרים.
מומלץ לעצור במצפורים, ולקבל הדרכה מהמדריך/ה בשטח.

הגן הבוטני לצמחי ביצה ומים
הגן הבוטני באגמון קק"ל החולה משתרע על שטח של 30 דונם, ונחשב לגדול ביותר באזור הצפון. הגן הוא יוזמה ברוכה של קרן קימת לישראל. מטרת הגן הבוטני היא להחזיר, לשקם ולשמר את הצמחייה הייחודית שהייתה בביצת החולה.

הרבה מהצמחים הפכו לנדירים מאוד מאז הייבוש, וחלקם אף מוגדרים כנכחדים. היום המטיילים באגמון מוזמנים ליהנות מפריחתם של הנימפיאה הלבנה, הנופר הצהוב, הבוציץ הסוככני ועוד. הכניסה ללא תשלום.

אורח באגמון החולה קק"ל. צילום: בוני שיינמן, קק"לצילום: בוני שיינמן, קק"ל

מסלולי טיול ואופניים

מסלולי טיול בפארק:

טיול חורף לאגמון החולה קק"ל

רוצים לדעת?

עמק החולה נמצא בין רמת הגולן, הרי נפתלי ובקעת הלבנון. אורכו כ- 30 ק"מ ורוחבו בסביבות 6-7 ק"מ. במשך השנים הוזנח עמק החולה בשל הביצות ומחלת הקדחת שפשטו בו. ימת החולה והביצה תפסו שליש משטח העמק, ובשליש נוסף היו מי תהום קרובים לפני השטח, כך שאי אפשר היה לעבדו.

בשנת 1934 רכש יהושע חנקין את הזיכיון לייבוש עמק החולה. כ-31,000 דונם ביצות ואגם שהשתרע על כ-14,000 דונם כיסו את העמק. רכישת הזיכיון עוררה התלהבות עצומה: "אל החולה נעפילה וביצותיה נייבש / אנו עולים הגלילה את החולה קום ורש", שרו אז בהתלהבות.

מפעל הייבוש התעכב עד לאחר קום המדינה, ובשנת 1951 ניגשה קק"ל לייבש את ביצות החולה. היה זה המפעל ההנדסי הלאומי הראשון שבוצע במדינת ישראל, ועם סיומו נוספו כ- 60,000 דונם קרקע ליישובי הסביבה שניצלו אותם לעיבוד חקלאי, בעיקר גידולי שדה, מטעים ובריכות דגים. עמק החולה הפך מאזור מוכה קדחת למקום יישוב פורח ולמוקד משיכה למטיילים.

האדמות ששכנו מתחת לאגם התבררו כפוריות מאוד, אולם אדמות הכבול שנחשפו היו בעייתיות – החומר האורגני בכבול יבש מתפרק עם הזמן והקרקע "שוקעת". באזור שנמצא כשני קילומטרים מצפון לאגם המקורי, שם הייתה שכבת כבול עבה במיוחד, שקעה הקרקע ביותר משלושה מטרים.

אנשי יסוד המעלה באגם, 1938. צילום: רודי ויסנשטיין, ארכיון הצילומים של קקל
אנשי יסוד המעלה באגם, 1938. צילום: רודי ויסנשטיין, ארכיון הצילומים של קק"ל
הגשמים העזים של חורף 1991–1992 גרמו להצפות בקנה מידה נרחב בעמק. בשנת 1994 הציפה קק"ל את האזור ויצרה אגם המשתרע על כ-1,000 דונם, ומאז הפך האגם לאתר טבע ולאתר תיירות טבע מיוחד במינו.

חשיבותו של מפעל שיקום עמק החולה והקמת האגמון שבעמק כיום אינה יורדת מזו של מפעל ייבוש האגם והביצות של לפני למעלה מ-50 שנה. במסגרת מפעל השיקום קק"ל הפכה אזור המשתרע על פני כ-75 קמ"ר ממפגע אקולוגי לאזור בו פורחים ומשגשגים מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים והפכה את עמק החולה למוקד תיירותי בו נמצאים אתרי צפרות, תעלות מים מלאות דגים, חניונים בטבע, בעלי חיים יבשתיים ובעלי כנף, והמציע שפע אפשרויות לטיול באופניים, ברכב או ברגל.
תהליכי שיקום בפארק החולה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
תהליכי שיקום בפארק החולה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

שפע המים ובעלי החיים שבעמק החולה משכו אליו בני אדם כבר מתקופת האבן. מיקומו ליד "דרך הים", שעברה בשוליו המערביים, וליד המעבר על הירדן במקום שבו נמצא גשר בנות יעקב, הפכו אותו לבעל חשיבות כלכלית-מדינית.

שתי ערים שכנו בו בתקופת המקרא: העיר דן בצפון וחצור בדרום. במשך השנים הוזנח העמק בשל הביצות ומחלת הקדחת שפשטו בו. ימת החולה והביצה תפסו שליש משטח העמק, ובשליש נוסף היו מי תהום קרובים לפני השטח, כך שאי אפשר היה לעבדו.

הביצות נוצרו כתוצאה מכך שמקורותיו של נהר הירדן הבאים מגבהי הר החרמון מתאחדים לערוץ אחד צפונית לעמק החולה. בעבר, לאחר זרימה של כשני קילומטרים בלבד בשטח העמק, התפצל הירדן לשתי זרועות. הזרוע המערבית (נהר הירדן) חצתה את העמק ונשפכה לתוך אגם החולה בחלקו הדרומי. הזרוע המזרחית (נחל תורעה) זרמה בתוך העמק וגם הסתיימה בו. עם השנים, וכתוצאה מהתפרצות הרי געש בגולן, נסתם בלבה חלקו הדרומי של העמק. בשטח העמק נוצרו אגם, ביצה ואזור ביצה למחצה.

אדמת העמק שבמשך דורות שימשה לחקלאות ולהתיישבות, הפכה במרוצת השנים לאדמת ביצות שאינה ראוייה לעיבוד. האדמות שלא היו ביצתיות הוצפו לעתים קרובות במי התהום הסמוכים לפני השטח כתוצאה משקיעות קרקע.

החולה, תצפית מהאוויר. צילום: אלבטרוס
החולה, תצפית מהאוויר. צילום: אלבטרוס

"גן עדן לציפורים ואנשים" – כך מכנים את מראות הטבע המרשימים של עמק החולה, שעה שמעליו חולפות בכל שנה 500 מיליון ציפורים מסוגים וממינים שונים העושות דרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה, בעונות הנדידה (סתיו ואביב) עת מגיעים בהמוניהם שקנאים, אנפות, חסידות, עגורים, עופות דורסים ומיני בעלי כנף אחרים.

פרויקט העגורים

מידי שנה חולפים בשמי ישראל בתקופת הסתיו מעל מאה אלף עגורים במהלך נדידתם השנתית בין יבשת אירופה לאפריקה. עשרות אלפים מהם בוחרים לחרוף באגמון החולה - קק"ל ולשהות בסביבותיו מספר חודשים.

הריכוז המרשים של העגורים מושך אליו מטיילים רבים, שקק"ל בנתה עבורם בשולי האגמון מצפורים המשקיפים על השטחים שהם מתרכזים בהם. בראשית חודש מרץ העגורים שחרפו בעמק החולה עוזבים את ישראל במסעם לאתרי הקינון שלהם בצפון אירופה וגם אלה ששהו באפריקה יעצרו באגמון למנוחה קצרה בנדידתם צפונה. עד אז, במהלך חודשי הסתיו והחורף יכולים המבקרים באגמון ליהנות מהצפייה בהם בטבע במלוא עוצמתו.

צופים בציפורים בפארק החולה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
צופים בציפורים בפארק החולה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

באגמון פועלת תחנת טיבוע על ידי צפר ומטבע מטעם כנפי קק"ל - רשת אתרי הצפרות של קק"ל, המעבירים בתחנה הפעלות והדרכות. התחנה ממוקמת על אי הציפורים, בלב האגמון, והמבקרים מגיעים אליה בשיט ברפסודה. בתחנה מטובעות מדי שנה כ-10,000 ציפורים, מלמעלה ממאה מינים שונים, רובם מינים חמקנים וקשים לצפייה באמצעים אחרים. הגישה אל תחנת הטיבוע מונגשת לאנשים עם מוגבלות, כמו גם חלק מתכני ההדרכות בה

שיט ברפסודה לתחנת הטיבוע. צילום: סוכנות ג'יני, ארכיון הצילומים של קקל
שיט ברפסודה לתחנת הטיבוע. צילום: סוכנות ג'יני, ארכיון הצילומים של קק"ל

לא רק ציפורים נודדות מתארחות באגמון. אגמון החולה-קק"ל מארח מדי שנה גם פרפרים נודדים. הדנאית ההדורה מגיעה לאגמון כל שנה בחודשי הקיץ, ונהנית במיוחד מצוף פרחי השנית הגדולה והליפיה הזוחלת בגן הבוטני וברחבי האגמון. עיקר הנדידה מתרחש בחודשים אוגוסט-ספטמבר, אז ניתן לראות את הפרפרים עפים בגובה נמוך במהירות של כ-25 קמ"ש.

את מרבית הפרפרים באגמון ניתן לראות בגן הבוטני לצמחי ביצה ומים, שהוקם על ידי קק"ל במסגרת הפרויקט להשבת צמחי הביצה שצמחו בעבר בביצות עמק החולה ושימורם.

דנאית הדורה באגמון החולה-קל. צילום: עינבר רובין, קקל
דנאית הדורה באגמון החולה-ק"ל. צילום: עינבר רובין, קק"ל

הגן הבוטני

עזרא יסעור, חבר קיבוץ מלכיה, שהכיר את הביצות ואת האגם במלוא תפארתם מהימים שלפני הייבוש, וזכה לעבד את השטח אחריו, העלה לפני קק"ל רעיון: להקים גן בוטני של צמחי מים ולהשיב אליו את הצמחים שפיארו בעבר את עמק החולה, שרבים מהם הפכו מאז ייבוש הביצה לנדירים ואחדים אף נכחדו לגמרי.

הרעיון קרם עור וגידים. קק"ל הקימה בכניסה לאגמון החולה קק"ל גן בוטני המשתרע על פני 14 דונם. חפרה בריכות ותעלות, בנתה שבילים וגשרים ושתלה עצים. יסעור, באישור מיוחד מרשות הטבע והגנים, התחיל להביא צמחים מפינות נשכחות בעמק החולה, ממעיינות נידחים בגולן וגם מגנים בוטניים ברחבי הארץ.

התוצאה מרהיבה. מדובר לא במוזאון צמחים, אלא בגן בוטני שנמצא במקומו הטבעי. המבקר בגן הבוטני מוצא את עצמו באזור חי ותוסס, המדגים דו-קיום אמיתי בין חקלאות וטבע.

נימפאה קטנה בגן הבוטני. צילום: ארכיון הצילומים של קקל
נימפאה קטנה בגן הבוטני. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
בגן הבוטני יש כבר 70 מינים של צמחי מים ומקומות לחים. שמותיהם רשומים בגן ליד הצמחים עצמם. בין הצמחים המיוחדים שניתן למצוא בגן: אירוס ענף, נימפאה לבנה, נופר צהוב, בוציץ סוככני, סוף צר עלים, נענת המים, ורד צידוני ועוד.

בזכות הקשר הישיר של הגן הבוטני עם הטבע מסביב הוא משמש מקום מקלט גם לבעלי חיים. דגים כמו נאווית הנחלים ואמנון מצוי התבססו היטב במי הבריכות של הגן. מקום אחד בגן כבר ידוע כמקום מעבר של לוטרה (כלב נהר, בעל חיים נדיר מאין כמוהו בישראל) שחיה בעמק החולה

צפו בסרטון: נגישות בגן הבוטני

התאמה לאנשים עם מוגבלות

אתרים מונגשים

הגן הבוטני וחלקת האקלום הצמודה לו – שביל נגיש מעגלי, כולל מקומות ישיבה ותצפית לגוף המים, מערכת עזר לכבדי ראייה (שילוט הסבר והכוונה קולי),
חניה נגישה בקרבת הכניסה לחלקת האקלום , שבילי הליכה ורחבות שולחנות פיקניק נגישים.

מצפור העגורים - שביל נגיש עד למפלס הכניסה למצפור, חניה נגישה למרגלות המצפור, בתי אחיזה, ספסלים נגישים בתוך המצפור ומחוצה לו, מערכת עזר לכבדי ראייה (שילוט הסבר והכוונה קולי), ומשטחי אזהרה לפני מדרגות העלייה למצפור ובקצותיהן.

פינת התצפית והפרגולה אל גוף המים מול מצפור העגורים - חניות נגישות, שביל נגיש, ספסלים נגישים מתחת לפרגולה ושולחן פיקניק מונגש.

מצפור השקנאים - שביל נגיש עד למפלס הכניסה למצפור, חניה נגישה למרגלות המצפור, בתי אחיזה, ספסלים נגישים בתוך המצפור ומחוצה לו, מערכת עזר לכבדי ראייה (שילוט הסבר והכוונה קולי), ומשטחי אזהרה לפני מדרגות העלייה למצפור ובקצותיהן.

מצפור עופות המים - שביל נגיש עד למפלס הכניסה למצפור, חניה נגישה למרגלות המצפור, בתי אחיזה, ספסלים נגישים בתוך המצפור ומחוצה לו, מערכת עזר לכבדי ראייה (שילוט הסבר והכוונה קולי), ומשטחי אזהרה לפני מדרגות העלייה למצפור ובקצותיהן.

תחנת הטיבוע - שבילי הליכה, רחבת ישיבה לקבלת הסבר, ספסלים נגישים, מודלים של ציפורים נבחרות בגודלן הטבעי לצורך מישוש, גלובוס היבשות עם מסלול הנדידה מובלט, מפת הנדידה, דגמי ראשי ציפורים לצורך העברת חוויה רב-חושית גם לאנשים כבדי ראייה ועיוורים ולבעלי לקויות קוגנטיביות.

תחנת הטיבוע עוברת בימים אלו שינוי בהנגשת קבוצות דרך המים, עם רפסודה שנבנתה במיוחד לצורך זה. הפרויקט יכלול גם מתחם המתנה מונגש בצד השני של התעלה, לפני המעבר אל תחנת הטיבוע.

מרכז המבקרים החדש - נעשות עבודות להשלמת מכלולים הכוללים נגישות מחוץ למתחם ובתוכו.

פיתוח סביבתי והגן הצפוני בצמוד למרכז המבקרים – בשלבי תכנון.

צילום: בוני שיינמן, קק"לצילום: בוני שיינמן, קק"ל

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

פארק אגמון החולה פותח בסיוע ידידי קק"ל באוסטרליה, ארה"ב, גרמניה, דרום אמריקה, דרום אפריקה, ישראל, קנדה ושוויץ. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים

קישורים ברשת

הוראות בטיחות

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.