הגיעה השעה לצאת לדרך. עמוד סימון של קק"ל ושלט עץ חום הנושא את הכיתוב "שביל אוהד – סובב נופית", מציינים את תחילת השביל. הגינון בכניסה כולל גם צמחיית בר של ארץ ישראל, דוגמת מרווה משולשת ואלת המסטיק. מימין לשביל נטועים עצי בוסתן ובהם זית, תמר, תאנה, חרוב ורימון. השלט מתריע שהבוסתן פרטי ומפציר במטיילים שלא לקטוף מן העצים. עצי הפרי מלווים אותנו עד ל"מצפור החיפושיות"– נקודת התצפית הראשונה שלנו. המצפור, הפותח את הנוף מזרחה, נקרא כך משום שילדי נופית צבעו כאן אבנים בנקודות שחורות על רקע אדום, דגם המזכיר את חיפושית משה רבנו. החיפושיות כבר כמעט אינן נראות, אבל הנוף המרהיב נותר כשהיה. למרגלותינו נמצאים נחל ציפורי ו"טחנת הנזירים", הנראית מכאן היטב. חוט הכסף המתפתל מציין את המים הזורמים בנחל. הלאה במזרח הרי נצרת והרי הגליל העליון.
השביל ממשיך להקיף את נופית. כחצי קילומטר מהמצפור אנו פוגשים ליד עץ גדול של אלון תבור שביל מסומן אדום, היורד ימינה לנחל ציפורי ומתחבר עם "שביל ישראל". צועדים בשביל הזקוקים למים ולמזון יוכלו לעלות בשביל הזה, להגיע לנופית ולהצטייד בצרכנייה המקומית. באותו מקום נמצא גם הגן הארכאולוגי הראשון במסענו. הגן מכיל תצוגה של כלי טחינה קדומים מבזלת. מעניין במיוחד רכב ריחיים מבזלת, המכונה כאן "ריחיים של חמור". המתקן חצוב מסלע בזלת בצורת קונוס ויש בו שתי בליטות עם חורים לרתימת החמור שנועד לסובב את האבן ולטחון בה חיטה.
סמוך לעץ נמצאת גם רחבת תצפית, המסומנת בנדבך של סלעים גדולים המוצבים בשורה. באין לה שם, החלטנו להעניק לה שם משלנו ולקרוא למקום "מצפור גבעת עליל". הגבעה המיוחדת הזו נמצאת ממש למרגלות התצפית. המבט מכאן הוא לא רק יפה, אלא גם שיעור בגאוגרפיה. גבעת עליל (ראס עלי) מוקפת כמעט מכל עבריה בנפתול גדול של נחל ציפורי, המנתק את הגבעה כמעט כליל מסביבתה. רק האוכף המחבר אותה לגבעה שעליה נמצאת נופית מקשר את הגבעה עם "העולם". ליד האוכף עוד נותרו שרידיהן של שתי טחנות קמח נטושות. מעבר לגבעת עליל נראה גוש היערות הגדול של ציפורי, שנטעה קק"ל. קצת אחרי המצפור משנה השביל מעט את אופיו. זהו קטע שנחצב בעבודת ידיים. המדרון תלול ולכן מעקה באורך 200 מ' מלווה אותנו בקטע זה. במדרון המלווה את השביל משמאל צומחים נציגים מכובדים של החורש הים-תיכוני כגון לבנה רפואי, אלון מצוי וקיסוסית קוצנית. החורש כאן מפותח יותר, משום שהמדרון הזה פונה צפונה והוא מוסתר מהשמש הקופחת במשך רוב שעות היום.
בסיום "קטע המעקה" ניצב עץ אורן בודד ולמרגלותיו ספסל מחופה בקרמיקה צבעונית. שביל סובב נופית חושף כאן את נופי מפרץ עכו והכרמל. מעט הלאה משום מוצב "סלע המצפן", עוד עיטור שיצרו בני המקום, ומעט אחריו מוצבת משמאל לשביל תצוגה של בתי בד קדומים, ובצדם שילוט הסבר מקרמיקה שהכינו בני המקום בהנחיית שלומית לירון. מעט הלאה מהתצוגה נמצאת סככת צל למנוחה. 300 מ' הלאה משם יורד שביל נוסף המסומן באדום ופוגש את "שביל ישראל", אבל אנחנו ממשיכים היישר לפנים ומגיעים לגרם מדרגות. כאן יש לטפס בעקבות הסימון הכחול, שיוביל אותנו למרכז הספורט של נופית. הולכים מסביב למגרש הכדורסל מימין ומגיעים לנקודת המוצא לטיול.