שלוחת שיירות - גבוה מעל שער הגיא

  • בסיסית
  • כל השנה
  • מרכז הרי ירושלים
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
האורן הגדול ליד התצפית על שער הגיא. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שלוחת שיירות היא שמו של הרכס המלווה את שער הגיא ומתנשא מעליו בתלילות מדרום. על השליטה בפסגות השלוחה, המתנשאות כ-100 מ' מעל קרקעית שער הגיא, התנהל מאבק קשה בימי מלחמת העצמאות. בימינו אנו יכולים לצאת לטיול יפה במקום, ליהנות מהנוף המרהיב ולהיזכר באותם זמנים. מסלול טיול זה מיועד לילדים מעל גיל 8.

איך מגיעים?

מצומת שואבה שבכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים מערבה לכיוון בית מאיר (כביש 3955). נקודת המוצא לטיול היא החניון שנמצא כשני ק"מ אחרי הפנייה לשורש, צמוד לצד הימני של הכביש, לפני שמורת המסרק.

חניון דרך הג'יפים

חניון קק"ל שבנקודת המוצא הוא מקום יפה להתחיל בו את הטיול. החניה קלה ונוחה, יש שולחנות פיקניק בצל עצי האורן והברוש וגם שולחן נגיש אחד ליד רחבת חניה נגישה שנסללה לא מזמן. החניון משמש גם את מטיילי שביל ישראל. אנחנו נוכל להיעזר בשלט ובמפה הגדולה שהציבה קק"ל בצד החניון.

ברגל להר אורנה

יוצאים מהחניון מזרחה בעקבות שביל ישראל וסימון שבילים אדום וכעבור כ-100 מ' מגיעים לצומת. אנחנו נמשיך היישר לפנים, בעקבות סימון קק"ל ירוק, אבל כדאי לדעת שהדרך המסומנת אדום ויורדת שמאלה נודעה במלחמת העצמאות בשם "דרך הג'יפים". זה הקצה ההררי של דרך בורמה, שבימי מלחמת העצמאות היה עביר לג'יפים בלבד. בדרך הזו נשוב בסיום הטיול.

נמשיך היישר לפנים בדרך המסומנת בסימון שביל ישראל (וגם בסימון קק"ל ירוק) ועולה לעבר הר אורנה, שנקרא על שם האורנים שקק"ל נטעה בו. אנו צועדים בין סלעי תצורת בית מאיר, תצורת סלע המאופיינת בשכבות סלעי דולומיט בהירים ובשכבות חוואר מצהיבות לסירוגין. תצורה זו אחראית במידה רבה לנוף הטרסות החקלאיות של הרי ירושלים. כמה עצי זית מעידים על העיבוד החקלאי שהיה כאן בעבר, ואילו עצי הקטלב אדומי הגזע הם עדות לשכבות החוואר, הסלע המועדף על עצים אלה.

בשנת 1995 השתוללה כאן שריפת שער הגיא, שהייתה אז השריפה הגדולה בישראל (עד השריפה בכרמל). היער הנטוע שצמח כאן נשרף כמעט כליל, ובקק"ל הבינו שבתנאי הסביבה שקיימים כאן ובהתחשב במלאי הזרעים שנמצא בקרקע, הצומח הטבעי יכול להשתקם בכוחות עצמו. אכן, שיחי הלוטם (הראשונים שעלו על השטח) ואחריהם עצי האלון המצוי והקטלב מפארים עתה את השטח וגם כמה עצי אורן, שצמחו ממלאי הזרעים שהותירו אחריהם האצטרובלים. אדרבא, בחלק מהשטח שבו צמחו אורנים רבים דיללו יערני קק"ל את האורנים כדי להקל על עצי החורש לשוב ולהתבסס בשטח.

תחילה עולים העשבים החד שנתיים, אחריהם זוחלים הסירה הקוצנית שכובשת את השטח ושיחי הלוטם היוצרים אדמת רקבובית עשירה ולבסוף מרהיבים עוז להיכנס לכאן גם עצי החורש ובראשם האלון המצוי. זרעיהם מגיעים לשטח בעזרת בעלי חיים או מגבולות החלקות החקלאיות שבהם מצאו עצי הבר מפלט. לכל אלה תמצאו עדויות בדרך הקצרה העולה להר אורנה.

משלט 16

במרחק כ-600 מ' מהחניון תוכלו לגלות שלט מתכת שהצמידו החברים והבוגרים של ארגון בתי הכנסת המאוחדים בארצות הברית (USY) כמחויבותם לקק"ל ולשימור הגבעות של שלוחת שיירות. נעלה בדרך עוד כ-100 מ' וליד עץ קטלב בולט נפנה שמאלה. בצד הדרך, בצל עצי אלון, הציבה קק"ל כמה שולחנות פיקניק. לאחר כ-400 מ' נגיע לאנדרטה מעניינת ובה אבן שעליה מצויר סמל הפלמ"ח ועמודים המנציחים פעולות שביצע בימי מלחמת העצמאות. הגענו למשלט 16 שבראש הר אורנה.

משלט 16 מילא תפקיד חשוב בראשית מלחמת העצמאות, בעת המאבק על התחבורה העברית לירושלים. הערבים ניסו לפגוע בנוסעים בדרכים, והדרך לירושלים בראשן. בשפלה נמצאו דרכים שעקפו את הכפרים הערביים, אבל עד מציאת דרך בורמה לא היה תחליף למעבר בשער הגיא. הצרה הייתה שהכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו על הדרך. הפתרון של העברת אספקה בשיירות של משוריינים בין דצמבר 1947 למארס 1948 הביא לאבידות קשות.

באפריל 1948 ביצעו הפלמ"ח וכוחות ההגנה את מבצע נחשון, פעולה התקפית בקנה מידה נרחב שבמהלכה נכבשו כפרים בשפלה ושלוש שיירות אף הצליחו להגיע לעיר הנצורה, אך הדרך נותרה חסומה. הערבים הקימו מחסומים וחפרו תעלות בשער הגיא. דוד בן גוריון הורה לפתוח את הדרך לירושלים בכל מחיר. המבצע לפתיחת הדרך נקרא מכבי, לזכרו של מכבי מוצרי, קצין בחטיבת הראל שנפצע קשה ב"שיירת הראל" (20 באפריל 1948) ומת מפצעיו.

בליל 7¬-8 במאי 1948 השתלט כוח מהגדוד הרביעי בפיקודו של אורי בן ארי על משלט 16. הכוח נסוג מכיוון שלא היו בידיו אמצעים להגן על המקום בשעות היום. הערבים השתלטו על הגבעה והדפו מתקפה נוספת שנערכה בלילה שלמחרת. הכוח נסוג. יגאל ידין, שהיה בימי מלחמת העצמאות מפקד הצבא בפועל, הדיח את המג"ד יוסף טבנקין. לוחמי הפלמ"ח התנגדו להוראה, וההדחה לא התבצעה.

לילה אחר כך נעשה ניסיון נוסף להשתלט על שלוחת שיירות. הגדוד הרביעי קיבל תגבורת מהגדוד החמישי של חטיבת הראל ויחד הם תפסו את השלוחה. הכוח עמד במשך כל יום 10 במאי 1948 תחת הפגזות והתקפות כבדות. שני הצדדים ספגו אבידות, ולפנות ערב הפסיקו הערבים את האש. כוח מהגדוד החמישי כבש את משלט המסרק (משלט 17) והשתלט על הכפר בית מחסיר שנמצא ריק מאנשים.

כחלק מהמערכה יצא ב-10 במאי מטוס מדגם נורסמן להפציץ את משלטי הערבים באזור בית מחסיר. כאשר הגיע המטוס לאזור, דיווח טייס המשנה דניאל לבוקשטיין שהמטרה זוהתה ושהמטוס יורד להפצצה. מאז נותק הקשר עם המטוס, והוא נעלם עם כל אנשי צוותו. זהו המטוס שחלק ממנועו הפך אנדרטה בהר טייסים. עוד על סיפורו של המטוס תוכלו לקרוא במסלול שביל המטוס סובב איתנים, שם יצרה קק"ל שביל טיול רגלי קצר ויפה.

משלט 21

השביל נמשך צפונה בין עצי חורש. כבר אפשר לראות מעט מכביש 1 וכמובן את גבעות רכס משלטים שמעבר לכביש. כ-400 מ' ממשלט 16 צומח עץ אורן גדול המציין את מקומו של משלט 21, המשלט השני בשלוחת שיירות, ובצילו מוצב ספסל עץ. זהו מקום נהדר לשבת בו וליהנות מהתצפית המרהיבה על כביש 1, הממחישה היטב את השליטה של יושבי הגבעות על הדרך לירושלים. זוהי גם נקודת תצפית יפה על הערים מודיעין ומודיעין עילית והיישובים שמסביב להן.

דרך הג'יפים

ממשלט 21 נמשיך כחצי קילומטר בעקבות סימון שביל ישראל ונגיע לצומת. מי שימשיך היישר לפנים בשביל ישראל יגיע לחניון מח"ל של קק"ל, ליד כביש 38. אנחנו נפנה שמאלה על פי הסימון הירוק של קק"ל ונגיע חיש קל לשני עצי חרוב שצומחים בצד דרך רחבה. שבנו לדרך הג'יפים (סימון אדום) ולימי מלחמת העצמאות.

למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, בעיית הדרך לירושלים לא נפתרה בשל השליטה הערבית בלטרון. בשלהי מאי 1948 התגלה ציר שעקף את לטרון והגיע לשער הגיא. שיירת המשאיות הראשונה עברה בדרך ב-10 ביוני 1948. יממה אחר כך נכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה.

האו"ם התיר הכנסת מזון לירושלים, אך לא נשק ותחמושת. לפיכך העברת המזון לירושלים נעשתה דרך שער הגיא, אך תחמושת ונשק הועברו בדרך הג'יפים, שעקפה את מחסום האו"ם והגיעה עד לחניון שבו התחלנו את הטיול. גם אנחנו נגיע לשם, לאחר שנעלה במעלה הדרך ונגמא את 600 המטרים הנותרים במסלול.

קרדיטים
 
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 23.05.18
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל

מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)