שביל סלול עולה במדרון של סוללה מלאכותית, שראשה נמצא פחות או יותר בקו אחד עם הקצה העליון של דופן מאגר הבשור הדרומי. זהו מאגר ענק, שנפחו 4 מיליון מ"ק. מנקודת התצפית אפשר להשקיף על המערך הכולל של מאגרי הבשור. למטה, בצד הערוץ הגדול של נחל הבשור, נמצא המאגר המכונה מאגר רחובות תחתון. זהו מאגר צד שקולט את מי השיטפונות הזורמים בנחל בשור וממנו מזרימים את המים באמצעות משאבות וצינורות אל מאגר הבשור הדרומי ואל מאגר רחובות עליון, הנמצא מצפון לערוץ נחל הבשור ונראה היטב מהמצפור.
מי השיטפונות הם בונוס. מקור המים העיקרי שלהם הם מי קולחים מטוהרים מגוש דן (שפד"ן). זהו מקור מים בטוח, שמניב מים בכל יום מימות השנה. הבשור, לעומת זאת, אינו יכול להבטיח דבר, אם כי בממוצע רב-שנתי מתרחשים בנחל כ-2.5 אירועי שיטפונות בשנה, המזרימים כ-8 מיליון מ"ק.
קק"ל, בסיוע ידידיה באוסטרליה, בארצות הברית, באנגליה, באיטליה, בבלגיה ובגרמניה, בנתה את המאגרים בשנות ה-90 של המאה ה-20.
מקורות, חברת המים הלאומית, מתפעלת אותם. מי המאגרים, לאחר שעברו תהליכי סינון וחיטוי, מתאימים להשקיית כל הגידולים החקלאיים – ללא הגבלה.
המאגרים שינו כליל את תמונת החקלאות בנגב המערבי. במשך מאות שנים גידלו במישורי החול והלס העוטפים את נחל הבשור רק חקלאות בעל דלה. מאגרי הבשור שינו את התמונה והם מאפשרים את קיומה של חקלאות שלחין. בזכות המאגרים מגדלים בחבל הבשור אלפי דונם הדרים ומטעים, תפוחי אדמה, גזר ומגוון רחב של ירקות ליצוא.