עצי המחט מצטרפים אל עצי החורש הטבעי שבמקום ויוצרים יחד חגורה ירוקה שהיא השטח הפתוח המשמעותי ביותר העומד לרשות תושבי ירושלים. ביער תמצאו, בין השאר, את האנדרטה המפורסמת יד קנדי, את אנדרטת קלידי הפסנתר לזכרו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין, חניוני דרך, אתרי עתיקות ומסלולי רכיבה. ברשימה זו נספר על שביל המעיינות, שביל שסימנה קק"ל בין המעיינות הנובעים במדרון הדרומי של הר עמינדב. השביל מתנהל במורד והוא מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.

דרכי הגעה לחורבת סעדים

הבאים מירושלים ייסעו לכיוון בית החולים הדסה עין כרם (כביש 386). בצומת אורה יפנו שמאלה לכיוון המושבים אורה ועמינדב (כביש 3877), יעקפו את מושב אורה ואחרי הכניסה לעמינדב ימשיכו עוד כ-500 מ' לאנדרטה הגדולה של יד קנדי (אפשר לקצר את המסלול ולהתחיל ברחבת החניה של עין סעדים, הנמצאת כ-700 מ' הלאה משם, במורד הדרך הסלולה, ליד חניון הטרסה).

הבאים מתל אביב ייסעו לירושלים בכביש 1 ויפנו מערבה במחלף הראל. משם ימשיכו ויחצו את מבשרת ציון (כביש 3965) ויגיעו לכיכר הסטף. בכיכר יפנו שמאלה לעבר עין כרם (כביש 395) ובצומת כרם יפנו ימינה לבית החולים ולצומת אורה (כביש 396) ומשם ימשיכו על פי התיאור הקודם.

דרכי הגעה לנקודת הסיום

מול בית החולים הדסה עין כרם נוסעים בכביש הגישה למושב אבן ספיר. לאחר כ-600 מ' פונים שמאלה בדרך עפר ברורה. נוסעים כ-100 מ' בדרך העפר ומחנים ברחבת החניה הקטנה שבעיקול הדרך, ליד השלט המספר על יער פדויי השבי.
יש לדאוג לרכב מאסף.

מסלול מעגלי לבעלי רכב אחד

אפשר לעלות מעין תמר לדרך העפר שמדרום למעיין (סימון כחול), לפנות מערבה (ימינה) ולשוב לנקודת המוצא.

נתחיל את הסיור ביד קנדי. זוהי אנדרטה יוצאת דופן, המנציחה את זכרו של ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית, שנרצח ב-22 בנובמבר 1963 בגיל 46. האנדרטה עשויה בדמות גזע עץ כרות, המסמל את חייו הגדועים של הנשיא. האולם הגדול מוקף 53 עמודי בטון בגובה של 7.2 מ'. 51 עמודים מסמלים כל אחד מדינה ממדינות ארצות הברית (כולל וושינגטון די.סי) ואילו שני העמודים בכניסה נושאים את סמלי קק"ל.

חלק גדול מקסמו של המקום הוא האתר שבו הוא שוכן: ראש הר מבודד המתנשא 823 מ' מעל פני הים. לפני שיוצאים לטיול כדאי להקיף ברגל את יד קנדי וליהנות מהתצפית המרהיבה שמסביב.

לתשומת לבכם: אתר יד קנדי ייסגר לקהל מיד לאחר הפסח בשל כניסה לעבודות שיקום האתר. השיקום כולל הקמת מוקד יער עמינדב ושיקום האנדרטה. האתר יהיה סגור עד להודעה חדשה

מיד קנדי יוצא שביל מסומן כחול היורד במדרון ההר, עובר ליד חניון הטרסה ומגיע לצומת דרכים ובו כמה עצי ארז יפים שנטעה קק"ל ושילוט הכוונה צפונה לשביל המעיינות. כדאי להמשיך כמה מטרים לרחבת חניה קטנה, שמאחוריה נחבאת שמורת הטבע הזעירה חורבת סעדים.

כמה עצים גדולים מהמין אלון מצוי הם הסיבה העיקרית להכרזתו של המקום כשמורת טבע. אחד מהם, שניחן בגזע מרשים ביותר, מתנשא לגובה של יותר מ-10 מ', תופעה נדירה למין זה. בחורש הים-תיכוני צומח בדרך כלל האלון המצוי כשיח בעל כמה גזעים. נראה כי העצים הגדולים הללו זכו לטיפוח ולהשגחה מיוחדים השמורים לעצים הצומחים במקומות מקודשים. שרידי המבנה הנראים בקרחת היער שבמרכז החורבה הם שהפכו את המקום למקודש. לא הרבה נותר מקירות המבנה, אך אחד מהם נושא קשת שהשתמרה בשלמותה.

המבנה מוקדש לזכרו של שיח' אחמד, שנודע בסגולתו להעניק לנשים עקרות פרי בטן. אולי זו הסיבה לכך שהחורבה נקראה בערבית ח'ירבת סעידה (בערבית – "המאושרת"). סמוך לשרידי המבנה נמצאת קורת אבן עגולה ששרדה מבית בד ששכן במערה סמוכה במדרון הצפוני של החורבה.

נראה כי האתר נודע כקדוש כבר בתקופה הביזנטית. הגיאוגרף מנחם מרקוס מדווח בספרו "הרי ירושלים – סקר נוף ומסלולי טיול" (1993, הוצאת רשות שמורות הטבע) כי בחורבה היה מוּטל בעבר משקוף אבן שנשא כתובת יוונית. זה תרגום הכתובת: "זה מוסדו של הכומר מריאנוס". המשקוף נעלם מאז, כמו שקורה במקומותינו לעתים קרובות מדי.

נשוב לחלקת עצי הארז ונרד בדרך העפר (סימון ירוק). לאחר כ-100 מ' נגיע לצומת. דרך העפר פונה ימינה וצבעה משתנה לכחול (מי שישוב ברגל מעין תמר יצעד בדרך הזו). אנו נמשיך בשביל המסומן ירוק. נצעד בין טרסות יפות – עדוּת לחקלאות הררית קדומה. לאחר כחצי קילומטר נגלה סדרה של מערות קטנות חצובות בסלע צהבהב ורך, שמתוכן יוצאות נקבות בנויות בחלקן.

ליד המערה הראשונה שמקדמת את פנינו אף נמצאת אבן ובה חצובה מעין שוקת עגולה, עדות לכך שבעבר נבעו במקום מים. מי המעיינות נאספו לשתי בריכות הבנויות משמאל לשביל. אחת הנקבות, שאורכה כ-15 מ', השתמרה היטב. היא יוצאת ממערה בדופן ההר, עוברת מתחת לשביל ויוצאת בצדו השני. כל המעיינות של עינות עמינדב יבשים.

הסלע הצהבהב הוא חוואר מתצורת מוצא – סלע שיוצר שכבה אטומה העוצרת את מי הגשם המחלחלים בשכבות הסלע שמעליה. זו הסיבה שרבים מהמעיינות בהרי ירושלים נובעים במחשופים של תצורת סלע זו.
השביל ממשיך לרדת במדרון שייערה קק"ל. כחצי קילומטר מעינות עמינדב השביל מתעקל ימינה וחושף את הנוף המרהיב של הרי ירושלים. למרגלותינו נראים מושב אבן ספיר ומעליו בית החולים הדסה עין כרם. מעבר לערוץ הגדול של נחל שורק נראים הר איתן וסטף, הר טייסים ויישובים רבים המנקדים את ההרים.

תחנתנו הבאה היא עינות עוזי (עין אבו ע'זי). אלה הם שני מעיינות הנובעים זה בצד זה, בשולי היער. אחד המעיינות נובע בכל ימות השנה ומזרים את מימיו לבריכה נאה.

מכאן נמשיך על פי הסימון הירוק מזרחה, לצד גדתו הדרומית של ואדי אבו יוסף – גיא גדול היורד הלאה מכאן לעין חנדק. הטרסות החקלאיות בגיא נשמרו בצורה נפלאה. כ-300 מ' מעינות עוזי נובע עין תמר, מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן. המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דופנות הבריכה.

הבריכה של עין תמר הייתה גדולה ועמוקה יותר בעבר. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין בחללים עגולים קטנים החצובים בדופן המזרחי שלה. חוקרים אחדים העלו את הסברה שהחללים הללו שימשו אתרים להשרצת דגיגים, מכאן שהבריכה שימשה בתקופה הביזנטית כאתר גידול דגים. מתקנים דומים נמצאו בבריכת עין ביכורה שבסטף. בעבר נמצאו ליד המעיין שרידי אגן טבילה, וייתכן שהוא מעיד על כנסייה ביזנטית, ששרידיה אולי נמצאים בסביבה.

ניתן לעצור במקום למנוחה ולשכשוך רגליים במי הבריכה הקרירים. לאחר שנחנו, נמשיך בשביל המסומן ירוק לאורך שכבת החוואר הצהבהבה, שהיא הבסיס לכמה מעיינות (יבשים) נוספים. לקראת סיום השביל "הירוק" פוגש דרך עפר רחבה.

200 מ' שמאלה במורד הדרך מביאים אותנו לנקודת הסיום של המסלול. לפני כן כדאי להמשיך בשביל ממול, מעבר לדרך, ולהגיע לאחר כ-100 מ' לעין שריג, עוד בריכה מלאה מים השוכנת בצל עצי ערבה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 19.9.2017