מכביש ראש פינה–קריית שמונה (כביש 90) פונים מערבה בצומת כ"ח ועולים בכביש הצפון (כביש 899) למצודת ישע. חונים ברחבת החניה של המצודה.

למסלול שלוש אפשרויות:

1. הליכה קצרה של 250 מ' למצוקי נחל קדש וחזרה לחנייה.
   
2. ירידה בשביל לאמצע המסלול עד הפילבוקס ואיסוף ברכב מאסף. אורך המסלול כקילומטר.
   
3. המסלול המלא עד נחל קדש. דרוש רכב מאסף.
   

ניסע לרחבת החניה של מצודת ישע, כ-800 מ' מזרחה מהאלה הגדולה שעל פניה חלפנו קודם, ושם נחנה. מבנה הבטון הגדול נבנה בימי המנדט לשירותה של המשטרה הבריטית. זהו מבנה מטיפוס טגארט, והוא נקרא כך על שמו של קצין המשטרה הבריטי צ'ארלס טגארט (1881–1946), שנחשב למומחה למלחמה בטרור ובשנת 1938 תכנן את גבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית.

על פי תכנונו נבנתה גדר לאורך הגבול ונבנו תחנות משטרה ומצדיות עגולות, הידועות בכינוי פילבוקס. טגארט שיתף פעולה עם המוסדות הציוניים ומסר את האחריות להקמת גדר הצפון ומבני המשטרה לידי חברת סולל בונה.

חמש המצודות שלאורך גבול הצפון נבנו במתכונת אחידה שעיקרה מבנה מרובע ובראשו צריח מצולע, שממנו ניתן לצפות לכל הכיוונים. בכל אחד מקירות המצודה נבנתה תיבה שממנה היה אפשר להשליך רימונים על תוקפים מבחוץ. לצד המצודה הקיפה גדר בטון מתחם שבו נבנו מבנים נוספים. מצודת ישע חלשה על הגדר שעברה מעט מצפון לה ועל קטע כביש הצפון שעלה מעמק החולה.

באפריל 1948 מסרו הבריטים את המצודה ללוחמים ערבים מלבנון. המצודה נכבשה על ידי כוחותינו רק בניסיון השלישי, לאחר שני כישלונות מרים. בקרבות נפלו 28 לוחמים (כ"ח) ומכאן שם הצומת שממנו עולה הכביש למצודה מכיוון ראש פינה. מצודת ישע משמשת כיום כבסיס של כוחות משמר הגבול.

למרגלות המצודה, בצדו הדרומי של הכביש, נמצאים שרידי הכפר הזעיר נבי יושע, ששכן מדרום למצודה עד מלחמת העצמאות. יש הגורסים שכאן נמצא קברו של יהושע בן נון, בניגוד למשתמע מהתנ"ך.

מוזיאון הרעות, הסמוך למצודת ישע, מציג את הרקע להקמת המצודה ואת סיפורי הקרבות לכיבושה במלחמת העצמאות. המוזיאון, המשתרע על פני כ-300 מ"ר, כולל ארבעה אולמות תצוגה ומולטימדיה, פינת הנצחה ואודיטוריום. מי שיזם את הקמת המוזיאון הוא יהודה דקל, לוחם בגדוד השלישי של הפלמ"ח ובוגר הכשרת קיבוץ דפנה, ש-12 מחבריה ושלושה ממפקדיה נפלו בקרב השני על תחנת המשטרה.

בחצר המוזיאון מוצב פסל הרעות, יצירתו של עמנואל הצופה. מהחצר נראה הקיר הצפוני של המצודה, הקיר שלמרגלותיו נפגעו אנשי הכוח הפורץ בהתקפה שנייה.

המוזיאון מנוהל על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. באודיטוריום מוצג סרט המתאר את הקרב על המצודה (הצפייה בסרט מומלצת מגיל 13).

שעות פתיחה: א'–ה', 9:00–16:00. שישי וערב חג 10:00–13:00. שבת וחג לקבוצות בלבד ובהזמנה מראש.

אל מצוק נחל קדש

מרחבת החניה של מצודת נבי יושע מוביל שביל מרוצף לקבר האחים שבו קבורים 19 מ-28 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בניסיונות כיבוש המקום. קטע שביל זה הוא חלק משביל ישראל. ליד האנדרטה הכשירה קק"ל מרפסת תצפית וספסלים הצופים אל הנוף הנפלא של עמק החולה, הגולן והחרמון.

השביל נמשך לימינה של גדר מצודת נבי יושע. סמוך לגרם המדרגות נראים שרידי בונקרים. אלו נבנו בשנת 1941, בימים שהבריטים חששו מפני פלישה מלבנון, שנשלטה אז על ידי ממשלת וישי הצרפתית, ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. חורשת הברושים הקטנה (חורשת הכ"ח), ניטעה לזכרם של 28 חללי הקרב על המצודה. כל ברוש מנציח חלל, ושמו רשום על לוח הניצב לצד העץ.

השביל חוצה גדר בקר ומגיע לנקודה הצופה אל המצוק הנהדר של נחל קדש (ואדי ארוס). הנחל הקצר, שאורכו כשבעה ק"מ, מתחיל את דרכו מדרום לכפר בלידא בלבנון, שאחדים מבתיו אף נראים מכאן. הנחל חוצה את בקעת קדש, מתחתר למרגלות המצודה במדרון התלול של הרי נפתלי וצונח כ-400 מ' אל עמק החולה, בדרכו לירדן. בין סדקי הסלע שבנחל חיים שפני סלע. קניון הנחל כלול בשמורת טבע נחל קדש, וההליכה בתוכו אסורה.

עד כה עברנו כ-350 מ'. מי שאינו מעוניין להמשיך במסלול יכול לשוב מכאן לרכב.

אל הפילבוקס

בנקודת התצפית אנו נפרדים משביל ישראל, הפונה שמאלה. דרכנו פונה ימינה, בעקבות סימון השבילים האדום. השביל עובר ביער עצי אורן, מהחלקות הוותיקות של יער נבי יושע. העצים ניטעו בקרקע הרדודה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, ונראה כי שיני הזמן נותנים בהם את אותותיהם. חלק מהעצים קרסו, ויערני קק"ל מתכוונים להחליפם בעצים רחבי עלים המותאמים יותר לסביבה. די בעצים שנותרו כדי להעניק צל למטיילים.

כיום היער מעורב. בין עצי האורן צומח תת־יער מפותח הכולל עצי חרוב מצוי, אלון מצוי ושקד. שיחי קידה שעירה פורחים מאמצע פברואר עד סוף מארס בפריחה צהובה שופעת, והפריחה החורפית, שנציגיה המובהקים הם כלנית ורקפת, גם היא אינה מאכזבת. במלחמת העצמאות המדרון היה חשוף לגמרי ולא צמחו בו עצים כלל. נראה כי עצי האלון והחרוב שצומחים בו היום התפתחו ברובם מגדמי עצים שנותרו בין הסלעים.

צעידה בת כ-700 מ' במורד השביל מביאה אותנו אל עמדת פילבוקס יפהפייה. חלק מגג העץ המקורי של העמדה עודנו במקומו. בשבעת חרכי הירי של מבנה הבטון העגול נותרו מכסי הפלדה המקוריים, הניתנים להזזה.

בעמדת הפילבוקס הזאת נאספו פצועי קרב נבי יושע. כדאי לעלות במדרגות לקומת הגג כדי לצפות בעמק החולה, בגולן ובחרמון. עמדת הפילבוקס העניקה שליטה טובה יותר על הדרך העולה למצודת נבי יושע.

ליד הפילבוקס הכשירה קק"ל חניון קטן ואינטימי והציבה אנדרטה לזכרו של יובל ניר, קצין צנחנים שנהרג בלבנון בשנת 1997. לחניון אפשר להגיע בדרך עפר המסתעפת צפונה מכביש 899, כך שמי שמעוניין במסלול קצר יכול לסיים כאן את הטיול, אם וידא שיחכה לו כאן רכב איסוף.

המורד התלול – אל חניון מבואות נחל קדש

מעמדת הפילבוקס השביל יורד במדרון תלול מאוד המתגבר על הפרש גובה של כ-100 מ'. מומלץ מאוד להיעזר כאן במקלות הליכה. בערוץ ההליכה נעימה ונוחה. אחרי 200 מ' תפגשו חרוב נאה הפושט שבע זרועות. עוד כ-400 מ' ואנו בחניון מבואות נחל קדש, המציין את קצה המסלול. בחניון תמצאו שולחנות פיקניק נגישים לאנשים עם מוגבלויות, מתקני שעשועים לילדים ואנדרטה לזכר תושבי המועצה האזורית מבואות החרמון שנפלו במסגרת שירותם הצבאי ובפעולות איבה.