חרדון-צב מצוי הוא זוחל גדול ומרשים. אורכו יחד עם זנבו עשוי להגיע ל-80 ס"מ, ומשקלו לשלושה ק"ג. הוא אמנם נראה מגושם משהו, אך מסוגל לרוץ במהירות רבה למדי. זנבו הארוך מעוטר בדורים של קשקשים קשים וקוצניים, אבל חרף מראהו המאיים – מעין "תנין יבשה" בזעיר אנפין – זהו בעל חיים תמים למדי הניזון בעיקר מעלים עסיסיים של צמחי מדבר המספקים לו את המים הדרושים לו.
חרדון-צב מצוי תלוי לקיומו בעצי שיטה. במחקר שנעשה בערבה נמצא כי בחודשי הקיץ, כאשר כבר אין צמחים חד שנתיים, והעלווה של רבים מהמינים הרב שנתיים קמלה, חרדון-הצב ניזון בעיקר מעלי שיטה. בגללי חרדון-צב מצוי מוצאים לעיתים זרעים של עצי שיטה, וייתכן שהחרדונים מפיצים את הזרעים ואולי גם משפרים את סיכויי הנביטה שלהם. חרדון-צב רעב מסוגל לטפס על ענפי השיטים כדי לאכול את עליהם.
ככל הזוחלים גם לחרדון-הצב המצוי יש "דם קר", והוא נעזר באנרגיית השמש כדי לחמם את גופו. בשעות הבוקר נוהג חרדון-הצב לרבוץ ליד פתח המחילה שלו ו"להתחרדן", כלומר לקלוט קרני שמש ולהתחמם. בהתאם לכמות האנרגיה שקלט משתנה צבע גופו מאפור כהה בטמפרטורות נמוכות לצהוב-בהיר בטמפרטורות גבוהות. לפיכך חרדון-הצב פעיל בעיקר בעונות החמות של השנה ובשעות האור. בחורף ובשעות שבהן הם אינם פעילים מסתתרים החרדונים בעומק המחילות שהם חופרים לעצמם.
המחילות אכן עמוקות. חרדון-הצב חופר לעצמו מחילות בעומק של כמטר ובאורך של עד חמישה מטרים, ובהן הוא מוצא מחסה מאויבים ומגדל את צאצאיו.
החרדונים פעילים בעיקר בעונות החמות של השנה. המטיילים מתבקשים לא להיכנס לאזור המתוחם בבולי עץ ולא להפריע לפעילות של החרדונים. אנא, אל תאכילו את חרדוני-הצב. מאכלים של בני אדם אינם מותאמים למערכת העיכול שלהם ועלולים להזיק להם.