לגבעת התאנים מוליכה דרך עפר עבירה לכל רכב (אחרי גשם רב היא עלולה להיות בוצית). מכביש 3, מול הכניסה למשואות יצחק, פונים דרומה בדרך עפר. הדרך מתעקלת שמאלה ומיד ימינה. ממשיכים דרומה כ-600 מ', פונים שמאלה ומיד שוב ימינה עוד כחצי קילומטר ומגיעים לגבעה.
קל לזהות את הגבעה הנמוכה והמבודדת על פי עצי השקמה הגדולים והיפים שצומחים בה. עד מלחמת העצמאות היה המקום אחד מבוסתני הכפר עיבדיס, כפי שמעידים עצי התאנה, הזית, הגפנים ושיחי הצבר שנותרו במקום. כיום הגבעה היא אי קטן של טבע בים השדות המקיף אותה.
מושקו רום, איש רשות הניקוז שורק-לכיש, שהציב שלט הסבר מפורט על הגבעה בסיועו של מאיר מינדל, מספר שהגבעה משמשת מקום מקלט לארנבות, לנמיות, לדרבנים ולזוחלים למיניהם וכמובן גם לציפורי שיר. קהילת עין צורים דואגת לטיפוחו של המקום.
הגבעה מילאה תפקיד חשוב בקרב על עיבדיס. עליה הציב בנימין זאב פון וייזל, רופא, היסטוריון ואיש צבא, שני תותחי נפוליונצ'יקים (תותחי שדה קטנים מתוצרת צרפת). נראה כי התותחים תרמה תרומה חשובה כנגד הצבא המצרי שתקף את הכוח בעיבדיס. פון וייזל, איש אשכולות, שהתגייס לחיל התותחנים בגיל 51, טיפס על אחד מעצי השקמה ובעזרת משקפת טיווח את תותחיו. לימים כתב לבת זוגו נעמי: "אני כיוונתי, ה' פגע, טור הטנקים נסוג".