חניון פורצי הדרך
חניון פיקניק פורצי הדרך הוא מקום בילוי בחיק הטבע, אך גם אתר הנצחה ללוחמי הגדוד השישי של הפלמ"ח. תמצאו בו שולחנות פיקניק ושלטי הסבר על מבצעי הגדוד השישי ועל הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. הסלע הגדול, הנושא את הכיתוב "פארק רבין", הוצב ב-24 ביוני 1997, יום הכרזת פארק רבין.
הגדוד השישי של הפלמ"ח, מגדודי חטיבת הראל, הוקם בדצמבר 1947 ובעת הקמתו מנה כ-150 איש ובהם 30 נשים. משימתו העיקרית של הגדוד בחודשים הראשונים ללחימה הייתה אבטחת הדרך לירושלים. אחת ממחלקות הגדוד הוצבה בקריית ענבים ובמעלה החמישה ותפסה את המשלטים שממזרח לכביש שער הגיא. לוחמי הגדוד פעלו גם נגד כפרים ששימשו בסיס לערבים שתקפו את השיירות בדרכן לירושלים. שתיים ממחלקות הגדוד היו של "פורמנים" – מלווי השיירות. הגדוד השתתף בהמשך המערכה בפעולות נוספות רבות.
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים
כ-200 מ' ממערב לחניון עולה גרם מדרגות לראש גבעה קטנה שבה שכן בעבר כפר קטן בשם ח'ירבת זוּנוּקָלֶה וכיום ניצבת בו אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, יצירתה של הפסלת נעמי הנריק. האנדרטה, שנחנכה בשנת 1967, עשויה שישה מוטות מתכת המצביעים על הדרך לבירה ומסמלים את הפריצה לעיר במלחמת העצמאות.
ליד האנדרטה נותרו שוחות ושרידים של חומה עתיקה עשויה אבנים גדולות. למרגלות האנדרטה ניצבת אבן גיר ועליה הכתובת "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט".
ח'ירבת זונוקלה ושלוחת משלטים
ח'ירבת זונוקלה ושלוחת משלטים נכבשו במבצע "מכבי", שנערך במאי 1948 ונקרא על שם מכבי מוצרי, קצין המנהלה של חטיבת הראל שנפצע קשה בשיירת הראל (20 באפריל 1948). על המבצע פיקד יצחק רבין והשתתפה בו חטיבת הראל בתגבור של גדוד 51 מחטיבת גבעתי.
המבצע החל בליל 7 במאי 1948. המשלטים ברכס משלטים נתפסו, אך הכוח נסוג בשל הסתבכות בגזרת המסרק. בלילה שלמחרת נכשל ניסיון נוסף להשתלט על הרכס שמדרום לכביש לירושלים. בליל 9 במאי נכבשו המשלטים שמשני צידי הכביש, והכוחות הכובשים עמדו בהצלחה כנגד מתקפות בלתי פוסקות של הערבים, שנמשכו כמה ימים. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד, אך בסופו של דבר נותרו בידי כוחות הראל.
טור המשוריינים
במפגש עם דרך מסומנת שחור הכשירה קק"ל חניון קטן, בצל עצי אורן. בגבעה שמעל לחניון פעל בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות משלט מס' 3. סימן ההיכר של המקום הוא שלטי ההסבר שבו.
כדי לראות את המשוריינים בכבודם ובעצמם יש לחצות בשביל מוסדר את כרם הזיתים הקטן שמשמאל לדרך. כאן, בין הכרם לכביש 1, נחים שרידיהם של שבעה משוריינים מימי מלחמת העצמאות. הם מוצבים כך שהנוסעים בכביש יכולים לראותם. לצד הדרך הכשירה קק"ל חניון פיקניק.
גן יפני
הגן נמצא במרחק כ-1.5 ק"מ מאתר המשוריינים נפגוש, במקום שבו מסתעפת ימינה דרך מסומנת בירוק המובילה לחורבת עלקת. הגן הוא מקבץ סלעים בצמחייה הטבעית ומוקדש לאב טקג'י אוצוקי (1906–2004) – מייסד כנסיית ישו הקדושה – כנסייה יפנית עצמאית. עיקרי האמונה של כנסיית ישו הקדושה כוללים תפילה למען התקומה הרוחנית של ישראל, שלום ירושלים וביאת המשיח. על פי אמונתם של חברי הקהילה, ירושלים היא המפתח לשלום העולם, ולכן הגן נמצא על אם הדרך לבירה. חברי הכנסייה, צעירים ומבוגרים, באו לכאן כדי להשתתף ביצירת הגן. ליד הגן שכן בימי מלחמת העצמאות משלט 5, אחד המשלטים ברכס שממנו חלשו על הדרך לירושלים.
מצפור רפא
כדי להגיע למצפור רפא יש לסטות כ־100 מ' מדרך דיפנבייקר, ולפנות צפונה בדרך מסומנת ירוק. במצפור יש שני ספסלים הצופים אל הנוף הנהדר של נחל אילן וההרים שמצפון לו, כמו גם אל אזור עמק איילון. בצל עצי אלון מצוי נמצאים שולחנות פיקניק מעטים. בגבעה הקטנה שממערב למצפור שכן בראשית ימי מלחמת העצמאות משלט 6.
מצפור רפא קרוי על שמו של ד"ר רפאל קפלן, יליד 1914. בשנת 1939 הצטרף כרופא לשיירה שיצאה מרחובות לכפר מנחם בדרכה לייסוד כפר ורבורג. הרכב שנסע בו עלה על מוקש ובעקבות פציעתו קטעו הרופאים את רגלו עד לברך. על אף זאת, הרופא אהב לטייל ברגל הרי ירושלים, באזור שבו נמצא המצפור. בשנת 1983 נעלם הרופא באופן מסתורי ליד בית אורן, תעלומה שלא נפתרה עד ימינו.
רכס משלטים
לאורך הדרך, בנקודות ששלטו על שער הגיא, שהו כוחות שאבטחו את הדרך לירושלים. בהמשך הנסיעה, לנוכח נופי שער הגיא, נעבור על פני שלט הנצחה לעוזי נרקיס, שפיקד במלחמת העצמאות על הגדוד הרביעי של חטיבת הראל והשתתף באבטחת שער הגיא. בנקודה השולטת על בית המשאבות שבשער הגיא מציג שלט תצלום של המשאבות מימי מלחמת העצמאות.
שני עצי אלון גדולים יחסית מציינים חלקת יער המוקדשת לזכרו של זבולון המר, שר חינוך לשעבר בממשלת ישראל. דרך עפר קצרה מובילה למשלט 7. לוחמי חטיבת הראל כבשו את המשלט מידי כוחות צבא ההצלה הערבי בפיקודו של קאוקג'י (11.5.1948). יומיים לאחר מכן ניסו הערבים לכבוש את המקום מחדש, אך נכשלו לאחר קרב קשה.
בקצה השלוחה היה משלט 10, שתפס עמדה מול "רכס התותחים" הירדני שבאזור לטרון (כיום בתחום פארק איילון). בשל מקומו האסטרטגי ספג משלט 10 התקפות קשות מצד צבא ההצלה הערבי, אך לוחמיו הצליחו להדוף את התוקפים.
חורבת חרסיס
במקום שרד מבנה שלם בן שתי קומות משלהי התקופה העות'מנית. זהו אחד מ-17 המצדים הטורקיים שנועדו להגן על הדרך מיפו לירושלים, שנסללה בשנת 1896. הקומה התחתונה שימשה למגורי החיילים וסוסיהם ואילו בקומה העליונה התגורר מפקדם. ליד החורבה ניצב מבנה המשאבות לקו המים הרביעי לירושלים, ולידו אחיו הוותיק יותר, שנבנה בימי המנדט הבריטי. לא הרחק מהחורבה נמצא חניון פיקניק נחמד.