מצומת רופין (כביש 4) פונים מזרחה בכביש המוביל למושב בית הלוי (5711). בצומת מושב בית הלוי (כ-900 מ' אחרי הכניסה לכפר מונש) הכביש פונה ימינה לקצה הצפוני של מושב חניאל. זו נקודת המוצא לסיור שלנו (אפשר להגיע לחניאל גם מכיוון כפר יונה, אך אז יש לחצות בנסיעה את המושב כולו לכיוון השער הצפוני שלו). הדרך עבירה לכל סוגי הרכב, אך יש לנסוע באיטיות.
קיימת דרך נוספת, משובחת יותר, שאינה עוברת ליד השלולית. בצומת מושב בית הלוי פונים ימינה לכיוון חניאל ואחר 1.2 ק"מ פונים שמאלה בדרך המלווה שדרת ברושים. נוסעים בדרך כ-750 מ' ולפני השער הצהוב פונים ימינה ונוסעים בדרך 1.7 ק"מ למצפור ויקר.
אזהרות: יש לנסוע בזהירת בגשרון חסר המעקה החוצה את נחל אלכסנדר. אין לחצות את הנחל בעת שיטפון.

מהשער הצפוני של חניאל ממשיכים בדרך עפר כבושה מזרחה. לאחר כ-800 מ' מגיעים לפינת הסוללה הגדולה של המאגר הדרומי של עמק חפר. בחורף נוצרת מימין לדרך שלולית קטנה. זוהי שלולית בורגתה. בצד השלולית, אחת מאלפי שלוליות החורף שאפיינו בעבר את ישראל, אפשר להבחין בשלט שהציבו אנשי המיזם "מקום טוב לחיות". המיזם, שבו שותפים יישובי עמק חפר והמועצה האזורית, הוא פרי יוזמתו של הזואולוג ד"ר משה נתן. זוהי תכנית אקולוגית-קהילתית שפועלת ליצירת שלוליות חורף, בניית תיבות קינון לעופות ופעילויות שונות למען שימור הטבע באזור. שלולית חורף היא בית גידול המקיים עולם חי משלו ובו צמחים ובעלי חיים שהסתגלו לתנאי לחות בחורף ויובש מוחלט בקיץ.
ממערב לשלולית מתנשאת גבעה נמוכה. זהו תל אשקף, ששכנו בו יישובים למן התקופה הישראלית הקדומה ועד ימי הביניים. בצדו הדרומי של התל התגלו חרסים מהתקופה הכלקוליתית (האלף החמישי לפנה"ס). התושבים הקדמונים נהנו מן הסתם משפע המים של נחל אלכסנדר ומהאדמות הפוריות שמסביב. בחפירות שנערכו בתל התגלו ממצאים רבים מהתקופה הרומית הקדומה ובהם כלי יבוא מאיטליה וגת מהתקופה הביזנטית.
תל אשקף הוא תל קטן באזור של גבעות חמרה, בשולי עמק הסחף של נחל אלכסנדר (איור 1). החפירה נועדה לחשוף את השרידים הקדומים לאורך תוואי כביש 571 המקיף את השוליים הצפוניים והמערביים של התל (390 מ' אורכו). בשנים האחרונות הפכו השוליים הצפוניים של התל וחלק מהשוליים המערביים שלו לאתר פסולת אזורי, דבר שפגע קשות בשרידים העתיקים וצמצם את שטח החפירה לשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל. בשטח החפירה נפתחו חמישה ריבועים, ובשלושה מהם נחשפו שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. כלי האגירה הרבים שנמצאו בחפירות מעידים שמסחר וגידול גפנים ליין נמנו עם ענפי הכלכלה החשובים של המקום באותם ימים.

כחצי קילומטר מהשלולית הדרך פונה שמאלה ועוברת בין המאגר לנחל אלכסנדר. מעבר לנחל נראות הנטיעות של פארק קדם, פארק וחניון נופש נאה שהקימה קק"ל באמצע שנות ה-90. היישר לפנים כבר נראה מצפור ויקר, מגמת פנינו.
הדרך מגיעה לשני גשרים הנטויים על נחל אלכסנדר. גשר אחד, עשוי ברזל, מיועד להולכי רגל אך ההליכה בו אסורה מסיבות בטיחותיות. הגשר השני אינו אלא מעבר אירי שנועד במקורו לרכב חקלאי, אך משמש גם את הנוסעים למצפור. יש לעבור את הגשר בזהירות (אין בו מעקה) ולחנות ברחבת החניה של המצפור.
אפשר לעצור לשעה קלה לפיקניק קצר בפארק קדם וליהנות מהשולחנות, ממתקני השעשועים לילדים ומצל עצי הבוסתן הנטועים בו. קק"ל הקימה את הפארק במסגרת הפעולות לשיקום נחל אלכסנדר שהחלו בשנת 1995. מעט הלאה, במורד הנחל, נשפך נחל שכם לנחל אלכסנדר. הפארק הוקם בתרומת ידידי קק"ל באיטליה.

מצפור ויקר הוא מרפסת מוצלת גדולה המתנשאת מעל מאגר משמר השרון, אחד ממאגרי המים שבנתה קק"ל בעמק חפר. המאגר, שנפחו כמיליון מ"ק, קולט את מי השטפונות בנחל אלכסנדר והוא משמש לאגירה ואף למילוי מאגרים נוספים.. מסביב למאגר ניטעה גינת נוי נאה ובה מדשאה ופרחים מושכי פרפרים וחרקים. בגינה עובר שביל נגיש שעולה ומטפס אל המצפור הקרוי על שמם של לארי וטובה ויקר, ידידי קק"ל מקנדה, שהמצפור נבנה בתרומתם.
במצפור פגשנו את ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, ואת הזואולוג עוזי דגן, שחקר אוכלוסיות זוחלים במרחב הביוספרי רמת מנשה. באותו יום של חודש דצמבר הם זיהו במאגר יותר מ-400 שקנאים, כאלף פרטים של קורמורן גדול שנחו בגדה הצפונית של המאגר ומיני עופות נוספים כגון אנפה אפורה, שחף אגמים, שחף ארמני, מרית ולבנית גדולה. המצפור המוגבה והגג המוצל מעניקים אפשרות צפייה נהדרת בעופות.

ירון צ'רקה הוא הצפר הראשי של קק"ל והיוזם והמקים של מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל על שם יהורז כשר. האתר פועל כיום כפורטל הצפרות של קק"ל והפך למקור המידע המרכזי של אנשי הצפרות בישראל. כיום רשומים בו כ-3,000 צופים המדווחים לאתר בזמן אמת על ציפורים שראו באמצעות אפליקציית בז (buzz) החינמית שאפשר להורידה לטלפון הנייד. באמצעות המאגר יכול כל אחד לקבל מידע מפורט ועדכני על כל ציפור ובכללו צילומים, סרטי וידאו, מפות תפוצה ואפילו קולות של ציפורים.
"קרן קימת לישראל קיבלה על עצמה החלטה אסטרטגית להיות אחד הגורמים המובילים בתחום הצפרות בישראל", אומר ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל, "הקמת אגמון החולה קק"ל מציינת את נקודת המפנה. עד אז פיתחה קק"ל תשתיות רבות של תיירות אקולוגית ברחבי הארץ, אבל אגמון החולה קק"ל היה האתר הראשון שבו קק"ל הגשימה את חזונה באמצעות תכנון ויצירת האגמון לרבות התשתיות התיירותיות שבו, ומאז היא מנהלת אותו באופן ייחודי שהפך למודל לחיקוי. אגמון החולה קק"ל הפך לפארק הצפרות מספר אחת בישראל ולאתר חשוב בקנה מידה עולמי, וקק"ל פיתחה סביבו מערכת קשרים בינלאומיים עם אתרי צפרות וגופי מחקר בחו"ל.
"קרן קימת לישראל פיתחה דגם מיוחד לבילוי בשטחים פתוחים. באמצעות רשת החניונים, שבילי האופניים ודרכי הנוף, קק"ל מזמינה את הציבור לחוות את השטחים הפתוחים ללא תשלום. פיתוח תחום הצפרות מייצר אם כן ערך מוסף לתרבות הפנאי והבילוי בשטחים האלה. תחום הצפרות מעניק גם הזדמנות נוספת בתחום החינוך לשמירת הטבע. הציפורים, תחום שמושך רבים, הן מנוף חשוב להסברת החשיבות של שמירת הטבע ובתי הגידול, נושא שהוא ליבת העיסוק של קק"ל".
בינתיים קק"ל ממשיכה לפתח את תחום הצפרות. מלבד אגמון החולה קק"ל ומצפור ויקר, קק"ל מקימה בשיתוף עם עיריית תל אביב פארק צפרות עירונית בראש ציפור שבמפגש הנחלים ירקון ואיילון. קק"ל אף שותפה בהפעלת פארק הצפרות באילת ומתכננת הקמת מרכזי צפרות בקיבוץ לוטן שבערבה, בבריכות הדגים שבעין החורש ובפארק המעיינות שבעמק בית שאן, וזו רק רשימה חלקית. קק"ל גם משתפת פעולה עם מרכז הצפרות דוכיפת הפועל בירוחם.
בנוסף לכל אלה קק"ל גם יוזמת מחקרי צפרות. עוזי דגן יתחיל לחקור במסגרת עבודת דוקטורט את מגוון מיני הציפורים ביערות קק"ל שבצפון הארץ. העבודה, בהנחייתו של פרופ' עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה, תענה על שאלות אקולוגיות רבות ותציע ממשק ייעור שיעשיר את מגוון מיני הציפורים ביערות קק"ל.
זוהי רק ההתחלה. בקק"ל מתכננים להרחיב את מאגר המידע על ציפורי ישראל שפיתח ירון צ'רקה ולכלול בו בין היתר גם מידע על עצים מיוחדים, צמחיית בר, שבילי אופניים וחניונים. כך, באמצעות הטלפון הנייד, יוכל הציבור להתחבר למידע בלתי נדלה ולמצות עד תום את אפשרויות הבילוי ביערות ובשטחים הפתוחים.
בימים אלה שוקדים קק"ל, רשות ניקוז ונחלים שרון, המועצה האזורית עמק חפר, אפיקי עמק חפר ורשות הטבע והגנים על הקמתו של פארק צפרות במורד נחל אלכסנדר, שינצל את בריכות הדגים של קיבוץ עין החורש.