תל עכו משנה את מראהו במשך השנה. בסוף הקיץ התל מתקשט בשפע חצבים, והגבעולים הגבוהים צובעים את מדרונותיו בלבן. בחורף נצבע התל באודם כלניות, ובתחילת האביב אלפי חרציות משנות את צבעו לזהוב. במשך הקיץ משתנה הגוון לצהוב בוהק.
החפירות בתל גילו רק חלק מזערי ממנו, ולכן קשה להבחין בו בשרידים ארכיאולוגיים רבים. אורכו של המסע המוצע ברשימה זו הוא כשני קילומטרים, ובסיומו נחזור לנקודת המוצא. אפשר להסתפק בסיור קצר בהרבה. רוב השבילים בתל סלולים, אך הם תלולים מכדי שאדם המרותק לכיסא גלגלים יוכל להתגבר עליהם לבדו, ללא עזרת מלווה. קק"ל הציבה סככות צל נאות בנקודות אסטרטגיות בתל, והן מקלות את השיטוט בו.
רחבת החניה של מגרש הכדורגל הישן – מכאן אנחנו יוצאים לדרך. באזור הזה שכן בית הקברות של עכו בתקופה הרומית. החמרה בדיני ההלכה גרמה להגבהת מסילת הברזל במפגש עם כביש עכו–צפת (כביש 85), העובר ליד התל. המסילה אינה גבוהה דיה למעבר אוטובוס או משאית, ורק רכב פרטי יכול לעבור מתחתיה בימינו.
מבט אל הסוללה – מרחבת החניה נצעד אל הסככה הכחולה שלמרגלותיו הצפוניים של התל. מכאן נראה היטב המדרון הצפוני של תל עכו, תלול וזקוף. מדרון זה הוא תוצר של ביצורי הסוללה הענקית שנבנתה בחלק המאוחר של תקופת הברונזה התיכונה (1750–1550 לפנה"ס), והיא שקבעה את צורתו של התל עד ימינו. מהסככה לא נעלה היישר אל מרומי התל, אלא נמשיך מעט באגפו המערבי בשביל סלול. לאחר כ-80 מ' נגיע לרחבה קטנה ובה קירות אבן וגרם מדרגות. זהו שער הים.
שער הים – השער, שנחשף בחפירות של שנות ה-80 בידי משה דותן, פונה לים, ומכאן שמו. השער נבנה בתקופת הברונזה התיכונה והוא מזכיר במבנהו את השערים באשקלון ובתל דן. קירות האבן המשמשים בסיס לשער שוחזרו בידי אנשי רשות העתיקות, ומעליהם נבנה קיר לבני בוץ שגובהו שמונה מטרים. גרם המדרגות הקיים בימינו הוא שחזור של גרם המדרגות המקורי, ואילו מה שנותר מלבני הבוץ מוגן כיום בלוחות עץ, המחקים את צורת הלבנים ומגינים עליהן מפני בליה.
בשלב כלשהו בתקופת הברונזה התיכונה החליטו תושבי העיר להגביה את הסוללות ולבטל את השער. שער הים שלפנינו נקבר תחת הסוללה החדשה ולכן השתמר עד ימינו. כעת נעלה לסככת התצפית ונצעד כ-150 מ' דרומה לסככת התצפית הדרומית – תצפית הנמל.
תצפית הנמל – סככת תצפית זו צופה דרומה, אל העמק המפריד בין תל עכו לנחל נעמן, המרוחק מכאן כ-700 מ'. בעמק הזה שכן הנמל הקדום של עכו, כנראה ביובל של נחל נעמן או בלגונה שהשתרעה בעבר למרגלות התל. ייתכן שתושבי העיר ראו בגוף המים הזה הגנה מספקת, ולכן אין במדרון הדרומי סוללת מגן. מנקודת תצפית זו יש גם מבט נהדר אל מפרץ חיפה והכרמל.
מסלול פאמפטרק – מי שבוחר במסלול הארוך, ירד מתצפית הנמל דרומה בשביל האופניים הסלול. הדרך יורדת למרגלות התל, מתקרבת למסילת הברזל ופונה שמאלה למסלול הפאמפטרק שנהנה מצל חורשת איקליפטוס דלילה. הפאמפטרק בעכו הוא מסלול מעגלי לרכיבה באופני הרים שאורכו 110 מ', והוא כולל שיפועים ומעין מכשולים שנועדו לשפר את מיומנויות הרכיבה בשטח. המסלול מוקף מדשאה ולידו כמה שולחנות פיקניק בצל חורשה צעירה.
תצפית התלולית – שביל האופניים הסלול פונה צפונה, אל התל. בדרך נגלה משוכת פטל גדול. פטל הוא שיח שדורש כמויות ניכרות של מים, וייתכן שמקומו כאן הוא תזכורת לערוץ הישן של נחל נעמן שעבר כאן בעבר.
כמה צעדים משם מוביל גרם מדרגות עץ אל תלולית קטנה, המשקיפה על המדרון הדרומי של תל עכו. השביל עולה לסככת תצפית נוספת בפינתו הדרומית-מזרחית של התל, המעניקה תצפית על הרי הגליל התחתון באזור שמסביב לכרמיאל. בתום התצפית נמשיך בעקבות השביל הסלול לצללית המתכת הגדולה המתארת את המצביא נפוליאון בונפרטה רוכב על סוסו.
צללית נפוליאון – צללית נפוליאון נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בתל. מכאן אפשר לראות את רכס הסולם, את העיר עכו, את הכרמל וחיפה, את נצרת ואת הרי הגליל התחתון – הר גמל, הר עצמון והר כמון.
ליד הפסל, על הרצפה, מצויר עיגול גדול ובו ציור מוגדל של כפתור מעיל של חייל צרפתי מצבאו של נפוליאון. כפתור כזה, שנוצר בשנים 1792–1793, נמצא בחפירה ארכיאולוגית באזור בית משפט השלום, ליד שלדים של חיילים צרפתים. בית הקברות הקטן שוקם והוא ידוע כיום כקברו של גנרל קפארלי, ממצביאיו של נפוליאון. הגנרל מת מפצעיו במהלך המצור של צבא נפוליאון על עכו בשנת 1799. צבא צרפת נעצר בעכו, ונפוליאון נאלץ לסגת מארץ ישראל כולה.
למרגלות הפסל נראה החתך הארכיאולוגי שנחפר כאן בשנות ה-70 וסייע לחשוף את כל השכבות של תל עכו. כיוון שזהו המקום הגבוה בתל, נבנו כאן מצודות בעת המאוחרת יותר של עכו, כאשר העיר עברה לאזור הנמל של ימינו.
מכאן קצרה הדרך אל נקודת המוצא לסיור בתל.