חורבת בורגין

מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) נכנסים בכביש הגישה למושב צפרירים ופונים מיד ימינה בדרך הסלולה לפארק עדולם (סימון ירוק). לאחר כ-1.4 ק"מ מגיעים לשער הפארק ובו מפה ומידע. כ-700 מ' משם נמצא חניון דרך ובו שולחנות נגישים.

הדרך הסלולה ממשיכה להתפתל וכ-200 מ' אחרי השער האחורי של מושב צפרירים חולפת על פני חורבת מדרס, עוברת את הפנייה לחורבת עתרי ולתל עדולם (שמאלה, סימון כחול) ומגיעה לצומת, לצד עץ חרוב מרשים. כאן פונים שמאלה ונוסעים כ-800 על פי הסימון הכחול ומגיעים לרחבת החניה של חורבת בורגין. אורך מסלול הנסיעה כ-7.5 ק"מ.

אורך מסלול ההליכה: כ-2.5 ק"מ. 
משך הטיול: 2-3 שעות.
אופי המסלול: מסלול מעגלי. רמת קושי בינונית.

רחבת החניה נמצאת למרגלותיה הצפוניים של חורבת בורגין. שילוט הסבר ומפה מקֵלים את ההתמצאות בחורבה, שבה נחשפו אתרים רבים. סריקת הברקוד באמצעות טלפון חכם תחשוף מידע מפורט על חורבת בורגין. האתרים במסלול ממוספרים בשלטים קטנים, המתואמים עם המספור המופיע ברשימה זו. 

נצעד בדרך העפר מזרחה בעקבות סימון ירוק ולאחר כ-200 מ' נפנה ימינה ונעלה למבנה חרב ולידו עץ תמר. זוהי חורבת עראק חיאן (תחנה 1). בשל הבורות הרבים שמעבר למבנה לא נשוטט במקום אלא נמשיך הלאה. השביל עובר ליד עץ חרוב יפה ומגיע למבנה חרב נוסף. ותיקי המטיילים עוד זוכרים את שתי קשתות האבן שפיארו את המבנה בעבר. הקשתות קרסו על כל אבניהן, ומונחות עתה על הארץ.

חורבת עראק חיאן

כמו ברבות מגבעות פארק עדולם-צרפת, גם כאן נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית ומהתקופה העות'מאנית. במקום יש בורות רבים והשיטוט בחורבה מסוכן ואסור. 

מערת העמודים

הכניסה אל מערת הקבורה עוברת במסדרון מדורג (דרומוס). כיום מחליף גרם מדרגות ברזל את המדרגות המקוריות. בלב המערה החצובה הותירו החוצבים שני עמודים מעוצבים בעלי בסיסים ועמודים המשמשים משען לתקרת הסלע הטבעי. החוצבים עיצבו בקפדנות רק את צד העמודים שמול הפתח ולא התאמצו לעצב את חלקיהם האחוריים. כותרת כל עמוד עוטרה בעיגול שקוע ובו צלב (העיטורים נשחקו במשך הזמן).

במערה נחצבו שמונה כוכי קבורה מקומרים, שבהם הניחו את גופות המתים. הקברים נאטמו בלוחות אבן, והלוחות נפגעו בצורה קשה בידי שודדי קברים. המערה נחצבה בתקופה הביזנטית. בשנת 2008 שוקמה המערה לאחר שניזוקה משודדי עתיקות.

מערת המספד

מערה זו שימשה אחוזת קבר בימי הבית השני. גרם מדרגות ברזל, המחליף מדרגות חצובות באבן, יורד לחצר גדולה. מהחצר ממשיכים לחדר שרק חלק מתקרתו נותר. החדר הזה מוביל למערת הקבורה. ליד פתח המערה נמצאת אבן הגולל המרשימה, שבה סתמו בעבר את פתח המערה בכל פעם שהביאו אדם לקבורה. מערת הקבורה שימשה יהודים בימי הבית השני.

בקירות מערת הקבורה נחצבו כוכים שבהם הניחו את גופות המתים. כל כוך נאטם בלוח אבן משלו. בצד המערבי של המערה חפור שקע ברצפה ששימש מאספה – המקום שבו נאספו העצמות. בתקופת בית שני נהגו לפנות את עצמות המתים לאחר שבשרם התאכל ולהעבירם לארון קבורה שהוצב במאספה. בדרך חזרה כדאי לשים לב לפתח של מנהרה חצובה, ששימשה מחילת מסתור בימי מרד בר כוכבא. בדופן החצר שמולה הייתה בריכה שכנראה ניקזה מי גשמים.

מתחם מערת קבורה בסגנון זה מכונה "בית המספד" ודומים לו התגלו בירושלים. המערה נפגעה בשנת 1995 בידי שודדי עתיקות. המחלקה למניעת שוד עתיקות מטעם רשות העתיקות חפרה באתר, ולאחר תיעודו כיסתה אותו בעפר כדי לשומרו. בשנת 2008 נפתחה המערה לקהל הרחב.
מערת הבוקרניום - המערה נמצאת כ-30 מ' מדרום לשביל. קל לזהות אותה על פי מדרגות האבן המקוריות החצובות בסלע שיורדות לתוכה. המדרגות נחצבו לפני כמעט אלפיים שנה, הן בלויות מעט ויש להיזהר כשיורדים בהן.

עיטורי המערה אופייניים לתקופה הרומית. ראש וראשון בהם הוא תבליט של ראש פר (בוקרניום) – עיטור שייצג את ההקרבה לאלים. כוכי קבורה מקומרים חצובים לאורך הקירות, ואחדים מלוחות הכיסוי של הקברים השתמרו עד ימינו. 

בור הקאקים

באוכף בורגין נמצא בור הגדול ומתוכו מציץ עץ תאנה. זהו "בור הקאקים" – אתר שבו מקננים חברי הלהקה של הציפור הרעשנית והפעלתנית, בת למשפחת העורבים. סימן הזיהוי של הקאק הוא צבע גופה השחור והמבריק. הקאק הוא ציפור חברותית החיה בלהקות, אך הפרטים בלהקה שומרים על נאמנות לבני זוגם.

תצפית בראש חורבת בורגין

פסגת חורבת בורגין, בראש גל אבנים גדול, מתנשאת 417 מ'  מעל פני הים וכדאי להקדיש כמה דקות למבט על הנוף היפה. אפשר להבחין כאן בהבדלי הגובה שבין השפלה הנמוכה, השפלה הגבוהה, הרי ירושלים והרי חברון. רשימת האתרים הארוכה שנצפית מכאן כוללת, בין השאר,  את תל עזקה שבפארק בריטניה, נחושה, בית שמש וגוש עציון. שרידי המבנים שלמרגלות התצפית מציינים את מקומו של הכפר אום אל-בורג', שהתקיים כאן בתקופה העות'מנית.

אתר חפירות ארכיאולוגיות

באתר נחשפו שרידי כנסיות ביזנטיות שטרם הוכשרו לביקור קהל, אך אפשר לבקר בשרידי וילה רומית שבה התגלתה גם רצפת פסיפס. 

מחילות המסתור

מערך מחילות המסתור המיוחס לתקופת מרד בר כוכבא, מנצל מחצבות מהתקופה ההלניסטית. כאשר המחילות נחפרו, היו מעליהם בתי מגורים, תופעה מקובלת במערכות המסתור שבשפלת יהודה. יש להניח שמערך המחילות והחדרים שימש בימי שלום לאחסון ולבתי מלאכה, שכן בעומק האדמה נשמרת קרירות מרעננת גם בימי הקיץ. בימי מלחמה שימשו המחילות מסתור ללוחמים. בשנת 2023 השקיעה קק"ל משאבים רבים כדי להכשיר את המערה לביקור. 

למערכת מחילות המסתור יש כמה פתחים המסומנים באותיות א' עד ה'. הכניסה למחילות דרך פתח א'. אם מספר המבקרים במחילות גדול ונוצרים "פקקים", אפשר לצאת דרך הפתחים האחרים ולחסוך זמן.

כיוון ההליכה מסומן בחיצים זוהרים. יש להצטייד במכנסיים ארוכים כדי לשמור על הברכיים ובפנסים (לא נרות). הביקור אינו מתאים למי שחושש ממקומות סגורים והוא כולל קטעי זחילה קצרים במחילות צרות. לאחר גשם ייתכן שפה ושם יהיו במערכת מקומות בוציים.

פתח כניסה א' מוביל למדרגות היורדות דרך פתח מלבני לחלל גדול. ממשיכים בהליכה שפופה לחלל גדול נוסף ובו קירות תמך שבנתה קק"ל (אפשרות יציאה דרך כניסה ב'). אחר כך יורדים מפלס אחד לחלל קובייתי וזוחלים כ-10 מ' לחלל ובו קולומבריום, שממנו זוחלים במחילה נוספת כ-15 מ' לחלל קטן. ממשיכים בזחילה קצרה ויורדים בסולם ברזל למפלס תחתון יותר, שבו נמצא חלל נוסף. עוד זחילה קצרצרה שבה יש "להנדס" קצת את הגוף ולהגיע למצב שבו הרגליים נמצאות מלפנים. עוברים שני חללים נוספים ויורדים בסולם למערת פעמון קטנה, שממנה יוצאים החוצה דרך פתח ד'.

אם ברצונכם לזחול במחילה נוספת המתחברת למערך המחילות, אתם מוזמנים להיכנס דרך כניסה ה' (זהו גם פתרון טוב לחיסכון בזמן אם קיים תור ארוך בכניסה א'). בכניסה ה' מוצב סולם היורד דרך בור צר (אתגר לבעלי מידות גדולות) למערך מחילות נוסף, המסתיים גם הוא ביציאה ד'.

במשך הסיור כדאי לשים לב ל"בקבוקונים" – פתחים עגולים של שקעים באדמה שעשויים להיות בעומק של מטר ויותר. ייתכן שמקומות אלה, שהם קרירים יחסית, שימשו לאחסון יבולים. תופעה מעניינת נוספת היא מחילות משנה שמובילות ל"שום מקום". קשה לדעת מדוע חפרו אותן כך, אך ייתכן שחלק מהן נועדו להטעות אויבים שחודרים למערה.

פארק עדולם-צרפת

פארק עדולם-צרפת, המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של כ-300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים בעיקר בשדות חיטה וכרמים.

הפארק נקרא על שם חורבת עדולם, המזוהה עם עדולם המקראית, מקום שבו על פי התנ"ך מצא דוד המלך מקלט במערה כאשר נמלט משאול. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה עשירה, המוסיפה עוד להנאה מהביקור במקום.

האזור משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרק מיעוטם נחפר. אחד האתרים המפורסמים הוא חורבת עתרי, מקום שבו שוחזרו שרידי יישוב יהודי שהתקיים במקום בימי בית שני, והתגלו בו, בין השאר, מקוואות טהרה, מבנה ציבורי גדול, גִתות ומחילות מסתור מתקופת מרד כוכבא.

במשרדי קק"ל שבפאתי הפארק, ליד מושב גבעת ישעיהו, מוצג בשיתוף עם רשות העתיקות גן ארכיאולוגי ובו ממצאים מעניינים שהתגלו בסביבה הקרובה – בתי בד, אבני מיל, רחיים וגלוסקמאות. בסוף שנת 2023 הנגישה קק"ל את הגן לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית וגופניות. במקום הוצבו ארבע עמדות שמע, המשמיעות הסברים בעברית, עברית קלה, אנגלית, צרפתית וערבית.

הגן הארכיאולוגי הוא נקודת מוצא מעולה לטיול באתרי פארק עדולם ובהם חורבת בורגין וחורבת עתרי.

קק"ל תכננה את הפארק על פי עקרונות המרחב הביוספרי. גישה זו רואה באדם חלק מהסביבה וצרכן ככל הצרכנים שנזקקים לשירותים שהסביבה מספקת. עיקרון חשוב בגישה זו הוא העלאת המודעות של הקהילות לסביבתן, ואמנם תושבי האזור וקק"ל משתפים פעולה בתכנון הפארק. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במאבק משותף נגד הפקת פצלי שמן בחבל עדולם, שלוּ התממש היה מסכן את אופיו של האזור.

פעולות קק"ל בפארק עדולם-צרפת נעשות בסיוע ידידי קק"ל בצרפת.

ארץ האופניים שפלת יהודה

שבילי האופניים בפארק עדולם הם חלק ממערך שבילים גדול - "ארץ האופניים שפלת יהודה", הכולל שבילי אופניים בפארק עדולם (שביל עדולם, שביל קנים ושבילים עממיים) פארק בריטניה, יער חרובית וזכריה, אשר כבר כיום מחוברים ביניהם במידה מסוימת (כל שבילי האופניים בפארק עדולם נפגשים ביניהם, שבילי האופניים בפארק בריטניה מחוברים ליער חרובית דרך סינגל האלה) ובעתיד יקושרו ויעניקו אפשרויות רכיבה כמעט בלתי מוגבלות מקילומטרים ספורים ועד יותר מ-100 ק"מ רצופים ללא חזרות.

כתיבה וצילום::יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
עודכן בתאריך: 13.2.2024