משמורת פורה לתל נגילה

משמורת פורה לתל נגילה

  • רמת קושי:

    בינונית
  • עונה מומלצת:

    אביב חורף סתיו
  • אורך המסלול:

    4 ק"מ
  • לפי אזור:

    דרום שפלת יהודה
  • משך המסלול:

    1-2 שעות
תל נגילה לאחר שהעץ האשל קרס. צילום: יעקב שקולניק
תל נגילה לאחר שהעץ האשל קרס. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שביל טיול מעגלי להולכי רגל, חלק משביל ישראל מתחיל משרידי גשר רכבת טורקי ומעפיל לראש תל נגילה, לתצפית מרהיבה על מרחבי השפלה ומישור החוף.

הוראות הגעה

לשמורת פורה: נוסעים בכביש קריית גת–צומת קמה (כביש 40) ופונים מערבה ליד ק"מ 215, על פי השילוט "שמורת פורה". הפנייה אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון קריית גת)! ומובילה לרחבה גדולה שממנה מתחילה דרך נחל שקמה. מהרחבה יורדים בדרך כ-200 מ' לרחבת החניה של שמורת פורה.

הבאים מדרום יכולים לנסוע בדרך עפר היוצאת צפונה ממעגל התנועה שבצומת בית קמה. הדרך עוברת במקביל לכביש וממערב לו, ובימים גשומים היא עשויה להיות בוצית ולא עבירה לרכב פרטי.

לתל נגילה:
נוסעים בדרך הנוף כ-5.5 ק"מ ומגיעים.

סיפור דרך

אורך המסלול: חד כיווני: כ-4 ק"מ.
משך הטיול: חד כיווני – 1¬-2 שעות. מעגלי: 2¬-3 שעות.
שימו לב: אחרי גשם קטע הדרך מגשר הרכבת הטורקי לתל נגילה עלולה להיות לא עבירה לרכב פרטי. עד גשר הרכבת – הדרך עבירה, גם אם נקוו בה שלוליות.

בנסיעה: אל גשר הרכבת הטורקי

מרחבת החניה נוסעים על פי השילוט של דרך נוף נחל שקמה ומגיעים לאחר כ-200 מ' לרחבת חניה נוספת שממנה יוצא שביל רגלי לשמורת נחל פורה (מי שזמנו בידו, מוזמן לטייל בשבילי השמורה הזעירה). לאחר כ-900 מ' מגיעים לסכר מאגר פורה. כ-250 מ' בהמשך הדרך נמצא חניון קטן בחורשת קק"ל ובו שני שולחנות נגישים. הדרך מממשיכה ללוות את היער ומגיעה לאחר עוד כ-1.5 ק"מ לרחבת החניה של שרידי גשר הרכבת הטורקי (מימין). מכאן יוצאים למסלול הרגלי.

בהליכה: אל תל נגילה

מרחבת החניה יורדים לשרידי הגשר שעל נחל פורה. בגדה הדרומית פוגשים את שביל ישראל וגם סימון שבילים ירוק. פונים שמאלה (מערבה) למקום שבו נחל פורה פוגש את נחל שקמה. השביל פונה ימינה לפני הנחל ואחרי כ-100 מ' חוצה את הערוץ ועולה בתלילות לראש תל נגילה. משם יורדים במדרון המערבי אל דרך הנוף (סימון כחול) ופונים שמאלה. השביל עובר ליד חורשת קק"ל ובה גזעי אקליפטוסים מעוצבים כספסלים, ממשיך לבאר בערוץ נחל שקמה ושב לחנייה של גשר הרכבת הטורקי.

נחל שקמה ותל נגילה

בגדה הצפונית של הנחל עובר שביל מסומן בסימון שביל ישראל וסימון ירוק. השביל מגיע חיש קל לנקודה שבה נחל פורה נשפך לנחל שקמה. גבעולי הקנים שנמצאים כאן בשפע מעידים על נביעות, או לפחות על מי תהום גבוהים שנמצאים בערוץ הנחל. נראה כי זה היה מקור המים של התושבים הקדמונים שהתגוררו בתל נגילה (תל נג'ילה). התל הענק המתנשא מעבר לנחל.
במקום להתמודד עם המים שעשויים להימצא במפגש הנחלים, פונה השביל המסומן בחוכמה ימינה וחוצה את הנחל כ-100 מ' משם, במקום נוח יותר. עתה, כל שנותר לעשות הוא לעקוב אחר השביל העולה לראש תל נגילה שממערב לנחל שקמה. לקראת ראש התל נעשה השביל תלול למדי ויש לעלות בו בזהירות ואף להיעזר בידיים.
תל נגילה (תל א-נג'ילה) הוא אתר ארכיאולוגי המשתרע על פני כ-40 דונם. האתר היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית (אלף 5 לפנה"ס) עד ימי הביניים. בתקופה הכנענית התיכונה II (1750¬-1550 לפנה"ס) שכנה כאן עיר גדולה ומבוצרת, שחומותיה האדירות מעניקות לתל את קווי המתאר שלו עד ימינו.
בימי מלחמת העצמאות הפך המקום למשלט שמילא תפקיד במערכה נגד הפולש המצרי. עץ האשל הגדול, שהיה אחד מסימני ההיכר של התל, קרס בסערה שהתחוללה במקום בשנת 2020. במקומו נטעו אנשי רוחמה בקיץ 2022 עץ אשל אחר. נקווה שיצמח.
כך או אחרת, התצפית מראש התל פשוט מרהיבה.

חזרה בדרך הנוף

הדרך נוחה. בחורף ובאביב נעים מאוד ללכת בה. מתל נגילה יורדים במורד המערבי של התל, ליד שלד עץ האשל הגדול, יוצאים לדרך הנוף (סימון כחול) ופונים שמאלה. לאחר כקילומטר הדרך מתעקלת שמאלה ליד חורשה נטועה, אחת מהחורשות שנטעה קק"ל לאורך נחל שקמה. בחורשה מוצבים ספסלים נאים, עשויים גזעים עבים של עצי איקליפטוס ומעניקים לחורשה חזות רומנטית.
כ-100 מ' משם הדרך יורדת לערוץ נחל שקמה, שם נמצאת באר שניצלה בעבר את מי התהום הגבוהים שבמקום. מעבר לבאר נראית הסוללה ששימשה מסד למסילת הברזל הטורקית. בשלהי התקופה העות'מנית, וביתר שאת בתקופת המנדט הבריטי, נהגו השלטונות לחפור בארות כדי לרכז סביבן את הבדווים החיים באזור. הבארות שימשו גם מקומות מפגש בין נציגי השלטון לבדווים. פי הבאר מכוסה בבטון ובסבכה, ומסביבה נוצקו שקתות כמו בימיה הטובים.
המשך הדרך מעניק לנו הזדמנות לתצפיות יפות על תל נגילה, כך עד שמגיעים בחזרה לרחבת החניה של גשר הרכבת הטורקי.

מסלול למיטיבי לכת

מתחילים ברחבת החניה של שמורת פורה. צועדים בעקבות שביל ישראל וחוצים את השמורה עד למפגש עם דרך הנוף. ממשיכים כמה צעדים בדרך הנוף ולפני סכר מאגר פורה פונים ימינה לערוץ נחל פורה, בעקבות שביל ישראל והסימון הירוק. השביל עובר בין שדות חיטה ויער קק"ל ומגיעה לשרידי גשר הרכבת הטורקי. מכאן ממשיכים לראש תל ושבים בדרך הנוף עד לרחבת החניה של שמורת פורה.
אורך המסלול כ-9 ק"מ ומשך ההליכה 4 שעות.

אבני דרך במסלול

גשר הרכבת הטורקי - במלחמת העולם הראשונה ניסה הצבא העות'מאני להחזיק מעמד בארץ ישראל מול הצבא הבריטי, שהתבסס במצרים. בגלל הדרכים הרעועות ניתן היה להעביר תגבורת ואספקה לגייסות הלוחמים רק ברכבות. לפיכך, ג'מאל פשה, מפקד החזית התורכית, תכנן לבנות מסילת ברזל מארץ ישראל לסיני. הוא הטיל את המשימה על המהנדס הגרמני היינריך מייסנר, שבנה קודם לכן מסילות ברזל ביעילות מדהימה ברחבי הממלכה העות'מאנית.
לרשותו של מייסנר עמד קצה של מסילת ברזל בשומרון. זו הייתה מסילת הברזל שבנה בשנת 1913 בתוואי עפולה - ירושלים, אך בנייתה נעצרה בסילת א-זהר, מצפון לשכם. בשנת 1914 המשיך מייסנר את המסילה דרך טול כרם ולוד לעבר נחל פורה ומשם לבאר שבע, שהייתה הבסיס התורכי הראשי בדרום הארץ. משם המשיך לבנות את המסילה לעוג'ה אל-חפיר (ניצנה) והגיע לקוסיימה שבקדמת סיני כבר בקיץ 1916.
בשלב זה הסלילה נפסקה. הבריטים הנחילו לתורכים תבוסה בקרב רומני שבצפון סיני (אוגוסט 1916) ולא היה טעם להמשיך ולהאריך את המסילה. שרידי גשר הרכבת על נחל פורה ושרידי הסוללה שעליה נסללה הרכבת, הם עדות למפעל בנייה אדיר זה.

תל נגילה - תל נגילה (תל א-נג'ילה) הוא אתר ארכיאולוגי המשתרע על פני כ-40 דונם. האתר היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית ועד ימי הביניים. ההתיישבויות בתל, שנקבעו במדרונות גבעה טבעית, הותירו חורבות בעומק שלושה מטרים.
בתל נערכו חפירות חלקיות בשנים 1962 ו-1963. בתקופה הכנענית התיכונה שכנה כאן עיר גדולה ומבוצרת, שחומותיה העניקו לאתר את דמותו הנראית בימינו. מערך הביצורים כלל סוללת עפר, שהתנשאה 1.5 מטרים מעל למדרון הגבעה. בדופן הפנימית של הסוללה נבנתה חומת לבנים בעובי 2.3 מטרים. בחלק החיצוני של החומה נבנה קיר משופע (חלקלקה) ולמרגלות החומה נחצב בסלע חפיר. במרכז התל התגלו שרידי רובע מגורים מתקופה זו, אך העיר השתרעה גם מחוץ לחלק המבוצר. מדרום לתל התגלו קברים מהתקופה הכנענית התיכונה ולידם שרידים דלים מהתקופה הישראלית הקדומה. היישובים הקדומים ניצלו את הנביעות הנובעות עד ימינו בנחל שקמה, למרגלות תל נגילה.
בתקופה הממלוכית שכן בראש התל ח'אן דרכים ובימי מלחמת העצמאות הפך המקום למשלט שמילא תפקיד במערכה נגד הפולש המצרי.

לקריאה נוספת והעשרה

שמורת פורה - השמורה, ששטחה מעט פחות מ-300 דונם, משתרעת על שתי גבעות נמוכות. זהו אי של טבע בין שדות מעובדים. בפברואר לובשת הגבעה שמלת כלניות, מנוקדת בשלל צמחים פורחים אחרים, אך גם בחודש מארס אפשר ליהנות כאן מפריחה של צמחים המאפיינים את ספר המדבר כגון שמשון הדור הפורח בוורוד נפלא ולשון-פר סמורה – צמח בעל גבעולים המתנשאים עד לגובה של מטר ומצמיחים פרחים בצבע קרם עד כחול עמוק.
אי אפשר להתעלם משני צמחים צהובי פרחים היוצרים מעין שיחים בגובה של כחצי מטר: קדד גדול-פרי פורח בצהוב כהה וקדד פיינברון בצהוב בהיר-קרם. שימו לב לצמח הנדיר וינקה עשבונית, שפרחיה הכחולים הם בעלי חמישה עלי כותרת. בולטים מאוד גם עמודי הפריחה של עירית גדולה. צאן ובקר אינם אוכלים את העירית, ונוכחותה הרבה מעידה שבשמורה מתנהלת רעייה.

דרך נוף נחל שקמה - דרך נוף נחל שקמה מתחילה ליד שמורת פורה, באזור שבו גבעות שפלת יהודה משתפלות מערבה לעבר בתרונות רוחמה ומישור החוף. אפשר להגיע בדרך עד חוף זיקים. הדרך סלולה בחלקה או כבושה במצע מהודק ומשולטת בשלטי הכוונה. יצירתה היא פרי שיתוף פעולה של גופים רבים ובהם קרן קימת לישראל, חברת מקורות, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, משרד התיירות וגופים נוספים. את הקמתה מימנו רשות ניקוז שקמה בשור, המשרד להגנת הסביבה והקרן לשמירה על שטחים פתוחים.
כדאי לדעת: מצב הדרך, באחריות רשות ניקוז שקמה-בשור, עשוי להשתנות מעת לעת.

נחל שקמה - נחל שקמה מתחיל את דרכו בגבעות הדרומיות של שפלת יהודה, ליד קיבוץ להב, ונשפך לים במישור החוף הדרומי, ליד קיבוץ זיקים. הנחל אכזב, למעט נביעות קטנות בערוץ הנחל ליד תל נגילה וליד תל חסי (בנחל אדוריים, יובל של נחל שקמה). במפות ישנות אף נזכר מעיין נוסף בערוץ נחל סד, קניון יפה שנמצא מעט ממערב לתל נגילה. שם הנחל נגזר מעצי השקמה הרבים הצומחים בקטע הנחל העובר במישור החוף.
נחל שקמה עובר דרך מגוון רחב של יחידות נוף ובהן סוגים שונים של מסלע, נביעות מים ואתרים ארכיאולוגיים. שטחים נרחבים בכתפי הנחל מעובדים ואחרים מוקדשים לשמורות טבע, ליערות נטע אדם ולמרעה.
חשיבותו של הנחל נובעת מהיותו "מסדרון אקולוגי" רציף – שדרה לשטחים הפתוחים שמסביב המשמשים בסיס לעולם עשיר של חי וצומח. זהו מקום מפגש מרתק של עולם הטבע ונופי התרבות המאפיינים את ספר המדבר עם אלה של החבל הים-תיכוני.

קרדיטים

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 04.12.2022

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות