מגדל תצפית אדוריים ביער אמציה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 9 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
שרידי מגדל תצפית אדוריים. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שרידי מבנה קטן, שנחפר, ושומר על ידי רשות העתיקות בראש גבעה רמה הם דוגמה חיה למשמעות המושג המקראי מַשְׂאֵת...

קישור בין מושג שנזכר במקרא לממצא ארכיאולוגי בשטח הוא מקור של קורת רוח לכל חובב ארץ ישראל. עתה נפלה לידינו הזדמנות להתוודע אל קישור שכזה: שרידי מבנה קטן, שנחפר, ושומר על ידי רשות העתיקות בראש גבעה רמה (כ-408 מ') המתנשאת מדרום למאגר אדוריים, הם דוגמה חיה למשמעות המושג המקראי מַשְׂאֵת.
 
לפני שנצא לדרך, אזהרה: הגבעה נמצאת בשטח אש והביקור במקום אפשרי בסוף שבוע ובחג בלבד. הדרך העולה לגבעה מתאימה לרכב 4X4. מטיילים בעלי רכב פרטי יכולים להגיע ברכבם עד מרגלות הגבעה ולעלות לראשה ברגל, מרחק של כ-1.2 ק"מ.

הוראות הגעה ומידע כללי

אורך מסלול הנסיעה: כ-9 ק"מ ממעגל התנועה שלפני שער מושב אמציה (כביש 3415).
אופי הטיול: נסיעה ברכב 4X4.
משך הטיול: שעה-שעתיים.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12)
אזהרה: מגדל תצפית אדוריים נמצא בשטח אש פעיל. הביקור במקום אפשרי בסוף שבוע ובחג בלבד.

מה זה מַשְׂאֵת?

המילה משאת נזכרת במקרא כמה פעמים. בסיפור פילגש בגבעה מתואר השימוש במשואות עשן: "וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן ־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה" (שופטים כ 40). גם הנביא ירמיהו מזכיר את המילה משאת: "... וְעַל־בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל" (ירמיהו ו 1).
משאת הוא, אם כן, מקום שמעלים בו עשן, או משואות אש, כדי להעביר הודעות ממקום למקום. הגיוני, לפיכך, שהמשאת יפעל ממקום גבוה, שאפשר להבחין בו ממרחק.

הדרך למגדל תצפית אדוריים

נתחיל את המסע ליד מושב אמציה, אחרי שחלפנו על פני מושב לכיש. במעגל התנועה שלפני מושב אמציה פונים מערבה על פי השילוט המכוון לשמורת טבע גבעת גד. לאחר כ-850 מ', בכניסה לשמורה, פונים שמאלה בדרך סלולה ומשובשת, אך עבירה לרכב פרטי. נוסעים כך כ-2.3 ק"מ ומגיעים לחניון אמציה, שנמצא משמאל לדרך, ליד אתר מחילות המסתור מערות חזן (האתר סגור ואי אפשר לבקר בו). ממערב לחניון מתנשא מגדל צופי האש של קק"ל, המתריע בקיץ על שריפות.
בהמשך הדרך, כ-600 מ' מהחניון, נמצא אתר הוקרה לתורמים של קק"ל, שבסיועם נבנה מושב אמציה. הקמת המושב החלה בשנת 1955 ושנה אחר כך פתחה קק"ל במבצע נטיעת היער, המשתרע על פני 5,310 דונם. המושב והיער נקראים על שמו של אמציה בן יואש, מלך יהודה. על פי המסופר במקרא, יואש נרצח בלכיש, לא הרחק מכאן, בידי אנשים שקשרו נגדו קשר.
הדרך נמשכת ומלווה חלקת יער של קק"ל (מימין). לפני מאגר אדוריים, המתמלא רק לאחר שיטפונות, הדרך פונה ימינה בעקבות סימון ירוק. כאן עלינו לשים לב ולא לפספס את הפנייה דרומה (שמאלה) בדרך העוברת על סכר האגם. שלטים של צה"ל מבשרים שהמרחב שמעבר לסכר הוא שטח אש! המעבר אפשרי כאן רק בסופי שבוע ובחג.
לאחר חציית הסכר נגיע לדרך מסומנת כחול. פונים ימינה ונוסעים בדרך "הכחולה" כ-1.5 ק"מ. שלט הכוונה של קק"ל מפנה שמאלה לדרך מסומנת ירוק. עד כאן אפשר היה להגיע במכונית פרטית. מכאן ואילך, מרחק של 1.2 ק"מ, עולה לראש הגבעה דרך מסומנת ירוק שעבירה לרכב 4X4, או להולכי רגל.

גבעת מגדל התצפית

הדבר הראשון המכה במי שמגיע לראש הגבעה הוא הנוף. זה פשוט מרהיב עין. במזרח נראה רכס הרי חברון למלוא אורכו, ולמרגלותיו העיירות אידנא, בית עווא ותרקומיא. גם הגבעות ובהן שרידי יישובים מימי הבית הראשון – בית מרסים ותל עיטון נראים מכאן היטב. מבט בוחן לצפון-מערב יגלה גם את הפסגה של תל לכיש.
למרגלותינו עובר נחל אדוריים. הנחל מתחיל את מהלכו ליד העיירה דורא שבהרי חברון. הוא יורד מההר ליד בית עווא, חוצה את הקו הירוק, מתעקל בתוך יער אמציה ונשפך לנחל שקמה ליד שמורת פורה. למרגלותינו נמצא מאגר אדוריים, שאוגר מעט מים בזכות הסכר שעליו עברנו קודם. הסכר נבנה בשנת 1959 על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ומשרד החקלאות. הסכר, פרי יוזמתו של יוסף וייץ, נועד לעצור מי שיטפונות בנחל לשם השקיית גידולי מטעים, אך בימינו נהנה ממנו בעיקר הטבע.
במקום הגבוה בגבעה נמצא מבנה אבן קטן. קק"ל הציבה שלטי הסבר ושני ספסלים הנהנים מצל שדרת אורנים קצרה הסמוכה למבנה. ליד השלט הראשון המקדם את פנינו "מגדל תצפית אש אדוריים", בולטים מעט מעל לאדמה ארבעה גלילים קצרים ממתכת. אלה הם הבסיסים של מגדל תצפית האש הישן של קק"ל. יערני קק"ל, מבלי דעת, בנו מגדל תצפית אש 2,700 שנה אחרי שעשו זאת מלכי יהודה. המגדל נדד מכאן בשנות ה-90 למקומו הנוכחי שליד מערות חזן, מכיוון שהמדינה הקצתה את האזור הזה כשטח אש לאימוני צה"ל.

מגדל התצפית הקדום

הגענו ללב העניין – מבנה מלבני קטן שמידותיו 3.5 X6 מ'. המגדל נבנה אבנים גדולות שמשקלן כמה טונות ושרד לגובה 1.5 מ'. צמוד לאגפו הדרומי התגלו שרידים דלים של חדר נוסף. סער גנור מרשות העתיקות ניהל את החפירה הארכיאולוגית באתר ועל פי ממצא החרסים הוא מתארך אותו לשלהי ימי הבית הראשון (מאות 7­-6 לפנה"ס). בחפירה השתתפו חניכי קורס הכשרת המפקחים של רשות העתיקות.
בזכות הערך האסטרטגי של הגבעה בנו בו מלכי יהודה מגדל ששימש נקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי" (ממערב לאתר נמצאת העיר אשקלון, אחת מערי הפלשתים). בימי הבית הראשון בנתה ממלכת יהודה רשת של מגדלים ומצודות.
מגדל זה, הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, ששכנו בבית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. להעברת מסרים השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה. ייתכן שמגדל התצפית הזה הוא חוליה במערך מגדלי השאת המשואות. במגדל לא נמצא פתח כניסה, אבל בתחתית הקיר המזרחי נחשפה מדרגת אבן. ייתכן שממדרגה זו עלו בסולם אל ראש המגדל.
על השימוש במשואות ועל מערך מגדלי השמירה והמצדים של ממלכת יהודה אנו למדים לא רק מפסוקי התנ"ך, אלא גם מעדויות ארכיאולוגיות. בחפירות לכיש התגלו אוסטרקונים (חרסים נושאי כתובות) כתובים בכתב עברי קדום. אחד מהם נושא כתובת מקפיאת דם, ששלח כנראה אחד ממפקדי המגדלים באזור למפקדו: "... וידע כי אל משאת לכיש (א)נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה".
חרס זה נקשר לתיאור בספר ירמיהו, המספר על הרגעים האחרונים של ממלכת יהודה העצמאית, לפני שנפלה בידי נבוכדנצר, מלך בבל: "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות, אל לכיש ואל עזקה, כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר" (ירמיהו לד 7).
מגדל התצפית הקדום באדוריים הוא אתר ארכיאולוגי קטן, אך דווקא כאן אפשר לחוש את התחושות של חיל המשמר שישב בו ולהבין איך תוך שעה קלה אפשר היה להעביר מסרים מלכיש לירושלים הבירה. הוסיפו לכך את הנוף המרהיב ולפניכם אתר שכדאי מאוד להגיע אליו.

דרך מלכי יהודה

 

מגדל אדוריים הוא אתר בדרך מלכי יהודה - נתיב תיירותי החוצה את שפלת יהודה ומלווה את שדרת המורשת ההיסטורית והתרבותית של עם ישראל בעת העתיקה. אורכו של הנתיב כ-100 ק"מ והוא מציע, מלבד אתרי עתיקות, נופים וערכי טבע מושכי לב.
הדרך מתוכננת לעבור ב-32 אתרים, מהם חשובים ומרכזיים כגון תל לכיש ומהם קטנים יותר אך חשובים מאוד להבנת הפסיפס היישובי וההיסטורי של שפלת יהודה. האתרים מייצגים את עברו של האזור מימי השופטים, מתקופת מלכי יהודה עד ימי בר כוכבא, עם נגיעות מימי המשנה והתלמוד. 22 מהאתרים כבר נחפרו וחלקם אף נפתח לקהל הרחב.
הנתיב בנוי מדרך ראשית שממנה יתפצלו שני נתיבים צדדיים. השער הצפוני יהיה במצודת גלאון שביער גוברין; שער צפוני-מערבי יהיה בחורבת ארעי שביער שחריה, מקום שנחפר במשך כמה עונות ומזוהה עם צקלג המקראית; השער הדרומי יהיה בחורבת רימון שביער להב, מקום המציג בית כנסת קדום (מאות 4­-6 לספירה), מהיפים והשמורים בישראל.
המיזם נעשה בשיתוף פעולה של כמה גופים. רשות העתיקות מבצעת חפירות ארכיאולוגיות ושימור באתרים שלאורך הנתיב, יחד עם בני נוער, מכינות ומתנדבים מרחבי הארץ. המימון מגיע ברובו מפרויקט "ציוני דרך" של אגף מורשת במשרד לענייני ירושלים. קק"ל אמונה על הפיתוח הסביבתי וההמסרה באתרים וביערות שבניהולה. במיזם שותפים גם רשות הטבע והגנים והמועצות האזוריות שהשביל עובר בתחומן.

תודה לטלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום, קק"ל, על עזרתה בהכנת הכתבה.

מסלולים נוספים בסביבה

קרדיטים
 
כתב: יעקב שקולניק
צילומים: טלילה ליבשיץ, יעקב שקולניק, איתמר ויסביין - רשות העתיקות
תרשים: שרון גל
תודה לטלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום, קק"ל, על עזרתה בהכנת הכתבה.
פורסם בתאריך: 2.11.2020
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 7)