בצומת דבירה, כ-2.5 ק"מ מדרום לצומת קמה (כביש 40), פונים מזרחה בכביש המוביל לקיבוצים דביר ולהב (כביש 355). כ-700 מ' אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים שמאלה על פי השלט המכוון ליער דבירה וליער טבע. דרך עפר עבירה לרכב פרטי עוקפת את בית העלמין של קיבוץ דבירה. במרחק של כ-350 מ' מהכביש, במפגש עם שביל ישראל, הדרך פונה ימינה ומגיעה מיד לחניון "טבע".

יער דבירה, הגוש הצפוני של יער להב, שוכן באזור שבו גבעות שפלת יהודה נושקות לצפון הנגב ומשתרע על פני כ-17 אלף דונם. הוא ניטע ברובו בראשית שנות ה-90 ויש בו עצי מחט ועצים רחבי עלים כגון אלה אטלנטית, חרוב מצוי, מיני שיטה ואיקליפטוס ועצי בוסתן כגון זית ותאנה.
יער להב הוא מסדרון אקולוגי המגשר בין הרי חברון למישור חוף הנגב. באזור זה נפגשים צמחים ובעלי חיים מטיפוס תפוצה ים תיכוני עם עולם הצומח והחי המדברי. השיח מתנן שעיר מייצג את צמחי המדבר. בני השיח אזוב מצוי וקורנית מקורקפת מייצגים את צמחיית החבל הים תיכוני.
צמח אופייני לאזור ספר המדבר הזה הוא שלהבית קצרת שיניים, הניכרת בשכבה עבה של עלים המכוסים משני צדדיהם בשכבה כסופה של שערות. השלהבית פורחת באפריל בפריחה צהובה כשלהבת אש ומכאן שמה. צמח אופייני אחר לספר המדבר הוא השיח מרווה ריחנית. הוא פורח באביב בלבן וניכר בעליו המדיפים ריח חריף. בעלי חיים המשוטטים באזור הם צבי ארצישראלי, תן, שועל, דרבן, ארנבת ומיני מכרסמים אחרים.

חניון "טבע" נקרא על שם חברת התרופות שתרמה להקמתו. הנהלת החברה, עובדיה ובני משפחותיהם התגייסו להקמת החניון, בשיתוף עם ילדי בית הספר "יסודות" (בית ספר לחינוך מיוחד בבאר שבע), שהחברה אימצה במסגרת פעילותה למען הקהילה. החניון ישמש לנו בסיס יציאה למסלול הרגלי. קק"ל הציבה בחניון שולחנות פיקניק, מתקני משחק ובהם קורות עץ להליכה ונדנדות, ברזי מים, פחי אשפה ומתקנים לצלייה (מנגל). בחניון מוצבים שולחנות פיקניק נגישים לאנשים עם מוגבלויות.

שלט הכוונה הנטוע בקצה הצפוני של חניון "טבע" מציין את תחילת המסלול. צועדים בדרך עפר כ-100 מ' ומיד אחר כך מטפסים במדרון מתון, מכוסה בעצי יער (לנקודה זו נשוב בסוף מסלול ההליכה). השביל עובר ליד גלי אבנים שגובהם פחות ממטר. מימין נראה מבנה אבן קטן. זהו כנראה בסיס של שׁוֹמֵרָה מהתקופה העות'מנית, ששימשה את החקלאים של אותם ימים. המבנה, שהשתמר לגובה של כ-1.5 מ', נבנה מאבני גוויל גדולות בבנייה יבשה (ללא מלט). מן הסתם החקלאים שהשתמשו בשומרה הם שסיקלו את המדרון וערמו את האבנים לערמות.
לאחר כ-200 מ' של צעידה ביער שבילנו חוצה דרך עפר המובילה לבריכות מים של מקורות צבועות בלבן בוהק (בדרך הזו עובר שביל ישראל). מי שהתעייף יוכל להחליף כוח בספסל שהציבה קק"ל במקום. אנו נמשיך להעפיל עוד כ-200 מ' בחלקת היער שמעבר לדרך, לכיוון בריכות מקורות, ונגיע לגדר נמוכה המקיפה מתחם בן שתי מערות. זוהי חורבת מגדלית.
חפירות שנערכו באתר חשפו מערת מגורים מהתקופה הביזנטית ובה יסודות של מבנים ואבני בניין שהובאו מאתרים קדומים יותר. המערה שימשה למגורי קבע או למגורים עונתיים בתקופת המרעה. מכלול המערות נחלק לאגף מגורים, למכלאה לבעלי חיים ולאגף לכלי עבודה ולהסקה. בחצר האתר המוקפת גדר אבנים התכנס הצאן ובה גם נעשו מלאכות הבית כמו אפייה וכביסה. בחורבה נחשף גם בור מטויח לאגירת מי גשמים.

מחורבת מגדלית נאגף מימין את בריכות מקורות. כ-100 מ' מהחורבה, ממש מול הבריכה העגולה, נרד ימינה בין עצי היער לעבר גדר עגולה נוספת שלצדה שלט הסבר של קק"ל. זהו בור מים שנחצב בסגנון בור פעמון, שיטה מקובלת בשפלת יהודה. בשיטה זו חוצבים פתח עגול וצר יחסית וכשיורדים מעט לעומק מרחיבים את הבור, כך שנוצרת צורת פעמון. הסלע הקירטוני, האטום למים, אידיאלי ליצירת בורות לשימור מים.
התחנה הבאה נמצאת במרחק של כ-300 מ' מאיתנו. נרד במדרון ימינה, לעבר דרך העפר שלמרגלותינו. שני ברושים קטנים ומבודדים לצד שדה בור הם סימן מצוין שאנו בכיוון הנכון. מעט מעבר להם, על חלקת אדמה, מוצב שלט המספר על פריחת הכלניות המרהיבה שמתחוללת כאן בפברואר.
עתה כל שנותר לנו לעשות הוא להמשיך במורד הדרך ולהגיע למקום שבו התחלנו את מסענו ולחניון "טבע".

לאחר הביקור בחורבת מגדלית כדאי להקדיש זמן מה לאתרים אחרים ביער להב ולבילוי באחד החניונים הרבים שבו.

באר צקלג

הבארות למרגלות תל חליף שבפאתי יער להב מילאו תפקידים חשובים בהיסטוריה, אך נשכחו במהלך הזמן. ליד אחת מהן, באר צקלג שמה, הציבה קק"ל שילוט המביא את סיפורו של המקום. כדי להגיע לבאר שבים לכביש 325 ונוסעים כ-3.5 ק"מ מזרחה, לכיוון להב. שלט הכוונה ברור לבאר מפנה ימינה לדרך עפר. יורדים לדרך, פונים מיד ימינה ונוסעים כ-400 מ' במקביל לכביש עד לבאר.

מרכז ג'ו אלון

כדי להגיע למרכז ג'ו אלון שבים לכביש 325 ונוסעים מזרחה כ-200 מ' כדי להעפיל בדרך הסלולה העוברת בגוש העיקרי של יער להב. שילוט הכוונה מורה על הדרך למרכז ג'ו אלון ובו מוזיאון מרשים למורשת הבדווית.

מצדית משנת 1956

מצדית קטנה בנויה בטון שנבנתה לקראת מבצע סיני נמצאת סמוך למשרדי קק"ל, מעט אחרי הכניסה למרכז ג'ו אלון (לבאים בדרך היער).

באר תִּלָּה ובאר אבו חוף

באר תלה חפורה למרגלותיה הצפוניים של חורבת אבו חוף. נראה כי היא נחפרה כבר בתקופה הביזנטית, כאשר חורבת אבו חוף שקקה אדם. הבאר שירתה בנאמנות את רועי הצאן הבדווים עד שנות ה-70. באר אבו חוף סמוכה לבאר תלה, והגישה אליה נעשית ברגל, מהלך שתי דקות בערוץ לכיוון מזרח (הבאר נראית היטב מבאר תלה). נראה כי הבאר נכרתה כבר בתקופה הכלקוליתית (4,500 לפנה"ס) ועל כן היא נמנית עם הבארות הקדומות בישראל שהשתמרו ביבשה (יש בארות קדומות יותר שנמצאות בימינו מתחת לפני הים). גישה: 2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר (כביש 3255) פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב. אחרי 1.6 ק"מ פונים שמאלה, נוסעים 650 מ' ומגלים מימין לדרך את באר תלה.

חורבת אבו חוף

כדאי לבקר בחורבת אבו חוף שבחלק המערבי של היער. בחורבה עובר "שביל הזהב" המגלה למטייל מערת מגורים קדומה ושרידי קולומבריום – מבנה בעל כוכים קטנים שבו גידלו יונים. בדרך כלל מבני קולומבריה נחצבו בסלע, אך כאן מדובר במבנה של ממש.

תודה לטלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער בצפון הנגב, על עזרתה בכתיבת הכתבה ועל שילוט המידע בשטח.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וחגית לוי
מפה: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער הנגב הצפוני, ואביגדור אורגד מפות
תאריך פרסום: 27.1.2016