טיול ביער חדרה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 5 ק"מ
  • מרכז השרון
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
מטיילים ביער. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שימו לב:  בשל קריסת עצים בעקבות שריפה שהתרחשה בחודש ספטמבר, אין כניסה למטיילים ללב היער עד להודעה חדשה.

14.06.2022

בחורף, לאחר שירדה כמות הגונה של גשם, אתם מוזמנים לבלות ביער חדרה. בין עצי האיקליפטוס עוד נותרו שרידי הביצות שהטילו בעבר את אימתן על חלוצי חדרה, ואם נשאר עוד קצת זמן, אפשר לקפוץ לפארק השרון וליהנות ממראה אלוני התבור הגדולים.

איך מגיעים?

הכניסה ליער חדרה נמצאת סמוך לתחנת הרכבת. במחלף אולגה שבכביש החוף (כביש 2) נכנסים לחדרה, ברחוב אהרון אהרונסון. במעגל התנועה שבקצה הרחוב פונים ימינה לגשר אריאל שרון, המוביל לרחוב דוד שמעוני. לאחר הירידה מהגשר פונים ימינה בדרך הרכבת המובילה לתחנה, הנושקת ליער חדרה. ממשיכים לקצה הדרומי של רחבת החניה ומיד פונים שמאלה בגשרון המוביל לחניון הצפוני של היער.

על ביצות חדרה

יער חדרה צמח במקומה של הביצה הגדולה בִּירְכֶּטָאס, אחת הביצות שהטילו את אימתן על ראשוני המתיישבים בעיר. הבעיה הגדולה שניצבה בפני המתיישבים בבואם לנקז את הביצה היתה המרחק הרב שלה מנחל חדרה, שאליו ניקזו את הביצות הסמוכות. ביצה זו, כמו רבות אחרות, נוצרה במקום שלא ניתן לניקוז.

המתיישבים ניסו לייבש את הביצה ולהכשיר את הקרקע לחקלאות, אך הביצה גברה עליהם: המלריה הפילה בהם חללים. בצר להם פנו המתיישבים לברון רוטשילד: "בקשתנו שטוחה בפני מעלת כבודו אדוננו, השר הנדיב יחיה, שיחוס עלינו ועל צאצאינו ויואיל לקחת מאיתנו את אדמת הביצות שלנו ולצוות לנקותן ולהסיר מעלינו את להב החרב המתהפכת, חרב המוות המרחף תמיד לנגד עינינו...". בתמורה, הציעו המתיישבים, יקבל לרשותו הברון את הקרקע המיובשת לעולם ועד. וכך היה: בשנת 1896, במקומה של הביצה נטעו את יער חדרה, מהיערות הראשונים של ארץ ישראל.

החניון הצפוני

החניון הצפוני נמצא סמוך לתחנת הרכבת של חדרה. זהו חניון גדול שבו שולחנות פיקניק רבים. בחורף, לאחר שירדה כמות גשמים הגונה, טיול ביער חדרה הוא חוויה: צעדו מהחניון הצפוני דרומה ועד מהרה תגלו את התעלה הרדודה שחוצה את לב היער מצפון לדרום. בחורף היא מלאה מים והמראה מיוחד: תעלה זו מרכזת כמות גדולה של מי גשם ויוצרת שלולית חורף. זהו בית גידול בפני עצמו, המקיים עולם שלם של צמחייה ובעלי חיים שהסתגלו לתנאי לחות בחורף וליובש מוחלט בקיץ. קק"ל, בשיתוף החברה להגנת הטבע, בוחנת אפשרות לבצע פעולות ניקוז שיאריכו את משך הימצאות המים בשלולית ויעשירו את מגוון בעלי החיים במקום.

תפקידה המקורי של תעלה זו היה ניקוז מי ביצת בִּירְכֶּטָאס אל הביצה הגדולה שנמצאת דרומית לכאן, ומכונה בריכת יער. שמה נגזר משמו של יער חדרה הסמוך. הבריכה נקראה בעבר בִּירְכַּת עָטָא, על שם המשפחה שהחזיקה בשטח. ככל שירדו יותר גשמים, כך חלקים גדולים יותר של היער הוצפו.

בירכטאס הוא שם הבריכה כפי שנזכרה בספרות העברית. נראה כי שם זה נגזר מהשם הערבי בִּירְכַּת תִיס, כלומר, "בריכת התיש". ייתכן שגם השם הערבי ניזון משם קודם. בסמוך ליער, מערבה לו, נמצאים שרידי תל אִיבְּרֵכְּטָאס. ייתכן שזה היה מקומו של היישוב היהודי הקדום בירכתא, שנזכר במשנה.

אל תתפלאו לגלות שגזעי האיקליפטוסים ביער דקים יחסית לגילם. מבט בוחן מגלה שכל גזע צומח מגדם של גזע קדמון, שנכרת בעבר.

האיקליפטוס הוא עץ המסוגל להצמיח ענפים חדשים מגדם הגזע שלו, וגזעי האיקליפטוסים של יער חדרה דקים משום שהם תוצאה של כמה וכמה מחזורי כריתה. בעבר כרתו את האיקליפטוסים ביער חדרה לתעשיית ה"סֶנָדוֹת" – המוטות הארוכים שבעזרתם היה אפשר לעשות הכל, מתמיכת הבננות בעמק הירדן ועד גדרות עץ בכל מקום אחר. מקומות אחדים ביער סבלו מהצתות ומשריפות, וגדמי עצי האם עודם נראים דוממים בשטח.

אל שלולית סָמָר

מהחניון הצפוני שביער חדרה נפנה מערבה ומיד דרומה, במקביל למסילת הברזל. לאחר כ-300 מטר נגיע לשקע רדוד באדמה. בחורף תמצאו כאן שלולית בקוטר כ-15 מטר, ובקיץ רק את השלט הירוק של רשות הטבע והגנים, המעיד על חשיבותו של המקום. זוהי שלולית סמר.

בשלולית גדלים צמחי מים וצמחי ביצה. אחד מהם הוא כף-צפרדע אִיזְמֵלָנִית – צמח ענף הפורח בקיץ בפרחים בשלושה עלי כותרת לבנים עם כתם צהוב בבסיסם. שמה של השלולית נגזר משיחי סמר חַד הצומחים בלב השלולית. הסמר מפתח קנים דקים וצפופים בעלי חוד חד כמסמר. בקני הסמר השתמשו בעבר לייצור מחצלות.

לסקרנים מושבעים בלבד, או לחובבי הליכה לשמה, מומלץ להמשיך לצעוד בדרך העפר דרומה עוד כ-300 מטר, כדי לצפות בגבעת כורכר קטנה המזדקרת מעבר למסילת הברזל. זה מה שנותר מתל אִיבְּרֵכְּטָאס, שהזכרנו קודם. התל נחפר, אבל לא בצורה שחובבי עתיקות מצפים לה, אלא באמצעות בולדוזרים שהפכו את המקום למחצבה.

מחניון אלונים לפארק השרון

אפשר להגיע לחניון אלונים (החניון הדרומי ביער) ברכב פרטי: נוסעים מהחניון הצפוני מערבה ופונים ימינה בדרך הגובלת ביער ממזרח. עקבו אחר סימוני שביל ישראל ושילוט קק"ל, המכוון לחניון הדרומי. לאחר כשני קילומטרים אתם מוזמנים לעצור ליד שני עצי איקליפטוס גדולים, שגזעיהם הענקיים השתמרו.

הדרך פונה ימינה, בגבול הדרומי של היער, ומגיעה לחניון אלונים לאחר נסיעה של כקילומטר מהאיקליפטוסים הגדולים. חניון אלונים שוכן בקצה הדרומי של היער, ממש בגבול פארק השרון. מכיוון שזהו האזור הנמוך של היער, שטחים נרחבים יחסית מוצפים כאן בחורף במים.

מחניון אלונים נצא דרומה. מולנו, במדרון קטנטן, צומחים כמה עשרות עצי אלון תבור. העצים יפים מאוד. הם בעלי גזעים עבים ונוף עבות. אלה גם נציגים ששרדו מיער השרון הגדול, שכיסה בעבר שטחים עצומים בין הכרמל לירקון.

אלוני התבור יוצרים בדרך כלל "יער פארק", המאופיין במרווחים גדולים בין העצים. גם האלונים ששרדו כאן ממשיכים לשמור על המסורת ולצמוח במרווחים גדולים אלה מאלה. הזמן הנכון לבוא לכאן הוא יום בהיר של חודש פברואר. האלונים מתעוררים משלכת החורף, והם מלבלבים בגוון ירוק-בהיר ומיוחד, שהולך ומתכהה ככל שחולף הזמן. בין העצים עולה פריחה ססגונית בשפע, מהכלנית האדומה, דרך שדה סביונים ענק צהוב ועד אַלְקַנַת הצַבָּעִים, הצובעת את השדה בכתמים קטנים של כחול.

אל שמורת בריכת יער

בין האלונים עובר שביל ישראל. אנחנו נעקוב אחריו. השביל עולה במדרון קטן, ליד מקום מוקף גדרות מתכת, פונה שמאלה ויורד לשדרת איקליפטוסים גדולה בין שדות מעובדים, במקום שבו שביל ישראל פוגש דרך עפר מסומנת בכחול. השדרה מציינת את הפינה הצפונית-מערבית של בריכת יער, המשתרעת בחורף גשום על פני 14,000 דונם ואוצרת בקרבה כמיליון מ"ק מים.

ראשוני חדרה פחדו מהביצות המבהילות שהקיפו אותן ומ"החיות הרעות" ששרצו בהן. ואכן, היה כאן עולם חי עשיר ובו חתולי ביצה, חזירי בר וגם ג'מוסים – בהמות חשובות במשק החי הערבי. עולם החי של ימינו הידלדל במקצת, אך גם כיום משוטטים בסביבות בריכת יער חזירי בר, ובחורף שוחים במימיה עופות מים רבים. עתה, כל שנותר לעשותו הוא למצוא פינה ולצפות בעופות המים הפוקדים את המקום בחורף.

מנקודת המפגש של השבילים אפשר גם לפנות דרומה, לסוללה המקיפה את הבריכה, ולהגיע לשטח מוגבה במקצת ובו חורשה קטנה של עצי איקליפטוס. בין העצים נמצא מגדל בטון ריבועי, שרידי מתקן שאיבה ובית עזוב הבנוי מאבני כורכר.

מתקן השאיבה והבית הם עדות אילמת לפעילותה של אגודת "נטעים", שנוסדה ביוזמתו של אהרון אייזנברג מרחובות. האגודה רכשה כ-4,000 דונם באזור חדרה, חלקם ליד בריכת יער. כמה מאיכרי חדרה נטעו פרדסים מסביב לביצה, לאחר שזכו באישור לשאוב ממנה מים. הם הציבו משאבת קיטור, דוגמת זו המשוחזרת כיום בחוות חפציבה (על גדת נחל חדרה), והשקו באמצעותה את הפרדסים שלהם.

בתום הביקור נשוב על עקבותינו, אל חניון אלונים.

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אוהד דגן, יערן גוש עירון
פורסם בתאריך: 10/12/2014
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 7 (השרון ומערב השומרון)