הר הרוח
הר הרוח הוא שלוחה של הרי ירושלים המשתפלת מערבה בין אבו גוש ליישוב נטף. בשנות ה-80 החלה קק"ל לפתח את ההר ואת הדרכים שבו במסגרת פיתוח "ארץ הכפירה", כך כונה האזור על שם התל המזוהה עם עיר הגבעונים כפירה (כיום בתחום הרשות הפלסטינית). הפיתוח כלל את סלילת הכביש לנטף, נטיעת יערות, פריצת דרכי טיול ופיתוח חניוני פיקניק.
פסגת ההר, מעט ממערב לחניון שלום חרמון, נקראה הפסגה ג'בל בַּטְן אל-עוּרוש (הר בטן הסוכות), על שם הסוכות שבין הכרמים שגידלו בה. בשלב כלשהו השתנה השם לג'בל בטן אל-הווא (הר בטן הרוח), ומכאן קצרה הדרך לשם הר הרוח.
כמעט דבר לא נותר משרידי המצודה שנחפרה כאן, ורוב האבנים שבנו אותה נשדדו במהלך השנים לבניית בתי הכפרים שבסביבה. המצודה, מהתקופה הפרסית (מאה 4 לפנה"ס), ניצלה את המדרונות התלולים המקיפים את המקום. רק במערב מקושרת הגבעה באוכף להמשך רכס הר הרוח. מיעוט הממצאים בחפירות, בעיקר חרסים, הביא את החופרים למסקנה שהמצודה תפקדה רק זמן קצר ואולי נועדה לשמש רק בזמן חירום. היא לא חלשה על דרך ונראה כי נבנתה כחלק ממערך השליטה על האזור באותה תקופה.
המצודה הזו, כמו כמה מצודות נוספות בסביבה, נבנתה בתקופה שבה השלטון האחמני איבד אחיזה במצרים, וייתכן שפחוות יהודה הייתה אז אזור גבול של הממלכה או מרכז לגביית מיסים שדרשו השלטונות מהמושלים המקומיים.
יער הצבא הסובייטי
יער הצבא הסובייטי ניטע על ידי קק"ל ביוזמת ליגה V - ארגון לתמיכה בברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית, שייסדה בשנת 1941 קבוצת אישים מחיפה ובראשם הסופר ארנולד צווייג. לארגון חברה קבוצה מתל-אביב שבראשה עמד המשורר מרדכי אבי-שאול.
בתום המלחמה הנפיקה ליגה V "תו ניצחון" לאיסוף תרומות לנטיעת היער ולהצבת מצבה לזכר חללי הצבא הסובייטי. טכס הסרת הלוט מהמצבה נערך ב-22 ביוני 1950 במעמד חברי הוועד הציבורי לנטיעת היער ובהם יו"ר קק"ל אברהם גרנות, ח"כ מאיר וילנר, המשוררת לאה גולדברג, האלוף יצחק שדה, שר החינוך זלמן שז"ר ושחקנית התיאטרון חנה רובינא. בנטיעת היער השתתפו גם יוצאי הצבא הסובייטי בישראל.
יער הצבא הסובייטי נחנך ב-5 במאי 1951. בכל שנה, ב-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית, או בשבת סמוכה למועד זה, עורכת תנועת הידידות "עם העמים" טקס למרגלות המצבה ואחריו מתפזרים המשתתפים לפיקניק. קק"ל עורכת ביום זה, או ביום סמוך לו, טקס שבו משתתפים, בין השאר, נציגים רשמיים של רוסיה ושל מדינות נוספות.
אנדרטת החמישה
האנדרטה מנציחה את זכרם של יצחק מגדל, יהושע פוחובסקי, משה באומגרטן בר-גיורא, אריה מורדכוביץ ואהרון אולישבסקי - חברי גרעין שביקש להקים קיבוץ במקום. חברי הגרעין עבדו בשירות קק"ל וחצבו את הדרך שנועדה להובלת שתילים ליער שעתיד להינטע במקום. ב-9 בנובמבר 1937 חלפו החמישה עם החמור שלהם על פני חבריהם הנוטעים, וכעבור זמן קצר נשמעו יריות. החברים מיהרו למקום ומצאו חמש גופות. הארץ התאבלה כולה, ובלוויה שנערכה באותו יום בקריית ענבים השתתפו רבבות. באספה שהתקיימה לאחר הרצח נקבע שהקיבוץ שיוקם ייקרא מעלה החמישה.
מצפה עמיחי
נקודת תצפית מוסדרת על שם השופט והמחנך עמי דוויק (1946-2000) – נמצא כ-150 מ' במורד הדרך. התצפית היפה חושפת את נופי מישור החוף במרחב שבין חדרה לעזה.
אנדרטת טייסי חיל האוויר
האנדרטה מנציחה את זכרם של שני טייסי חיל האוויר ארז איתן ויוסי גורדון. מטוסם של השניים התרסק כאן בשנת 1980, לאחר שקיבלו בשגגה ביום מעונן הנחיה להנמיך טוס.
בית ת'ול
יש המזהים כאן את העיר המקראית יתלה, שנזכרת בתנ"ך כאחת מערי שבט דן: "ושעלבין ואילון ויתלה" (יהושע יט, מב). חטיבת הראל כבשה את הכפר ב12 ביולי 1948 במסגרת מבצע "דני".