חלקת היער שנבחרה להיות יער קהילתי שוכנת סמוך למקום שבו פוגש נחל שובה (ואדי סיחאן) את נחל בוהו. נחל שובה הוא נחל קצר המתחיל את דרכו סמוך למושב שובה, כ-5 ק"מ מצפון לחניון היער הקהילתי. נחל בוהו מתחיל את דרכו בעיר נתיבות ונשפך לנחל גרר סמוך לקיבוץ רעים.
בתחום חלקת היער הקהילתי שוכנת חורבת א-צפאריה, אתר שלא נחפר עד כה. הממצא על פני השטח מעיד שהמקום היה מיושב בתקופות הביזנטית והעות'מאנית. מפת הסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) משנות ה-60 של המאה ה-19 מעידה שהמקום היה חרב כבר אז.
בדצמבר 2014 ביצעה רשות העתיקות, במימון קק"ל, תכנית שיקום של באר האנטיליה הסמוכה לחניון שכללה תיעוד, ליווי ארכיאולוגי ושימור. על פי השרידים והממצאים, נבנתה הבאר בתקופה העות'מאנית. המים נשאבו במשאבת אנטיליה והובלו באמה קצרה לבריכה הסמוכה, שאליה הוצמדו רהט (סֶבּיל, מתקן ציבורי לשתיית מים).
ייתכן שהבאר שירתה את תושבי היישוב ששכן סמוך לה (באר אנטיליה מטיפוס דומה ומתקופה דומה נמצאה בחורבת מדור, סמוך לחניון רעים). עומק הבאר כיום כ-29 מ', ומבסיס האמה השתמרו שמונה מ'. בריכת המים מרובעת כמעט (6.0x5.5 מ') ועובי קירותיה כמטר. הקירות החיצוניים השתמרו בשלמותם וגובהם כ-1.5 מ'. בריכת הסביל, הקטנה יותר, נבנתה צמוד לפינתה הדרומית-מזרחית של הבריכה הגדולה וקיבלה את מימיה היישר מהאמה. בקיר המערבי של הסביל שצוּפּה באבני גיר לבנות יש שלושה פתחים. כלי חרס ששימש צינור לפתח המרכזי השתמר באתרו. צמוד לצלע הדרומית של שתי הבריכות נבנתה שוקת באורך תשעה מ'.
בתקופת המנדט הבריטי עברו הבאר ומתקניה שיפוץ – השוקת ורצפת הבריכה נבנו מחדש, ומתקן השאיבה העות'מאני הוחלף כנראה במשאבת דיזל.
עבודות השימור בבאר ובבריכה בוצעו על ידי א' ענבר, מ' אברהמי, א' פינקלשטין, א' רונקין וי' סרביה ממינהל שימור ברשות העתיקות על פי תכנית שהתוותה מיה אורון.