פארק בן גוריון בדימונה

יער בן גוריון שודרג לאחרונה ומציע חוויית טיול לכל המשפחה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1 ק"מ
  • דרום הנגב הצפוני
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
שיטה צהובת גזע. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

פארק בן גוריון נמצא בפאתיה של העיר דימונה. חלקו העיקרי משתרע על פני כ-370 דונם ברצועה שאורכה כ- 1.7 ק"מ בצפון העיר דימונה.

עוד 250 דונם גובלים במערבה של העיר ובהם צומח יער ללא שבילי הליכה וחניונים. הפארק מנציח את זכרם של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ואשתו פולה, שהתגוררו לא הרחק מכאן, בקיבוץ שדה בוקר.

קק"ל נטעה עצי זית בדימונה כבר בראשית שנות ה-50. יער של ממש, אולי היער המדברי הראשון של קק"ל, ניטע כאן בשנות ה-60 כדי להעניק לתושבי דימונה קצת ירוק בעיניים ומקום נופש בקרבת הבית. עצי אורן ירושלים, עצי זית ועצי חרוב ותיקים מאותן נטיעות עודם מעטרים את היער.

בתרומתם של ידידי קק"ל בהולנד שדרגה קק"ל את יער בן גוריון. ביער נוספו חניונים ושבילי אופניים, מתקני שעשועים לילדים, אגם מרהיב עין וגן מדע. הפארק המחודש מעניק לתושבי דימונה מקום בילוי ליד הבית ומשרת גם את המטיילים בסביבה או את אלה שמחפשים אתנחתא בדרכם ממרכז הארץ לדרומה.

איך מגיעים?

פונים לדימונה מכביש 25 ונוסעים בשדרות הרצל. במעגל התנועה הרביעי פונים שמאלה ונוסעים בשדרות גולדה מאיר עד הפארק.

העיר דימונה

דימונה נוסדה בשנת 1955 כשכונת מגורים לעובדי מפעל ים המלח ולעובדי מפעל הפוספטים באורון. השם דימונה נזכר בספר יהושע כמקום שנמצא בגבולה הדרומי של נחלת יהודה: "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה... וקינה ודימונה ועדעדה" (יהושע טו כא-כב).

היו שהאמינו כי שמה השתמר בשם הערבי הרבאת אום דימנה (מאגורת דימונה), הנמצאת כקילומטר מצפון-מערב לפארק בן גוריון. לא רבים האמינו אז בהקמתו של יישוב בלב המדבר, והיו אף שכינו אותו בשם "דמיונה", או "דמעונה".

בראשית שנות ה-60 הופנו ליישוב עולים חדשים רבים, והם החלו לעבוד במפעלי הטקסטיל הגדולים שהוקמו במקום. בשנת 1969 זכתה דימונה במעמד של עיר. בשנות ה-70 החלו להתיישב בעיר בני קהילת העבריים, המונה בדימונה כ-2,500 נפש. חבריה חיים חיי שיתוף ונחשבים חלק מקהילה גדולה יותר – הישראלים העבריים השחורים. הם מקיימים חלק ממצוות התורה מבלי לראות עצמם יהודים.

בעקבות המשבר שפקד את ענף הטקסטיל נסגרו מפעלים רבים בעיר. דימונה סבלה מקשיים כלכליים ומקיפאון דמוגרפי. בסוף שנות ה-80 התיישבו בדימונה עולים ממדינות חבר העמים. בשנת 2016 התגוררו בעיר כ-39 אלף תושבים. תכנית המתאר של דימונה מייעדת אותה ליישוב בן 80 אלף איש. פארק בן גוריון הוא הפארק המרכזי של העיר.

גיאוגרפיה והיסטוריה

העיר דימונה נמצאת בעמק גדול בין שני קמרים: הקמר שבונה את הרי דימונה בצפון והקמר שבונה את הרי אפעה בדרום. העמק נוצר בקער שבין שני הקמרים כתוצאה מהתחתרות של נחלים רבים היורדים מהקמרים אל הקער שביניהם. הנחלים הקטנים מתלכדים לנחל דימונה במרחק של כשני ק"מ מצפון-מזרח לעיר. נחל דימונה יורד לנחל חימר, שנשפך לדרום ים המלח.

בערוץ נחל דימונה נותרו שרידי טרסות חקלאיות קדומות ובורות מים. בחפירות שנערכו בשנת 2005 לקראת בניית השכונה הסמוכה לפארק נמצאו חמישה שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה I. על פי הממצאים – גדרות למכלאות צאן וכלי צור שלא כללו להבי מגל – נראה כי אתרים אלה שימשו מקומות חניה עונתיים לרועים. בחורבת רחבה, מעט מדרום לכביש 25, התגלו שרידי מצודה מתקופת הברזל (מאה 10 לפנה"ס) ומצודה קטנה נוספת מהתקופה הרומית. מסביב למצודות נמצאו גם שרידים מתקופות פרהיסטוריות.

האגם

בכניסה לפארק מקדם את פני הבאים אגם יפהפה המשתרע על פני כ-10 דונם. בניית האגם, תרומת ידידי קק"ל בהולנד, הסתיימה בשלהי שנת 2006.
חמוקי גדותיו המתפתלות מעוטרים במדשאות ובעצים צעירים שעוד יצמחו ויעניקו צל. הגדות המעוקלות נבנו כדי שמקצה אחד של האגם יהיה קשה לראות את קצהו האחר, דבר המעניק תחושה של אינסופיות.

בצדו הצפוני של האגם נבנה יציע המאפשר למבקרים לצפות בפעילויות הנערכות במקום, ועל פי התכנון יוקמו בסביבתו בתי קפה. עומק המים באגם הוא כ-70 ס"מ, ובשלב זה הוא מלא במים שפירים, אך הכוונה היא למלא אותו בעתיד במים מטוהרים ממתקן טיהור השפכים של דימונה.

האגם והפיתוח שמסביבו יעלו את דימונה על מפת התיירות בישראל. כבר היום אנחנו ממליצים למי שמחפש מקום לפיקניק באזור או למי שעושה את דרכו לדרום הרחוק, לעצור כאן לשעה קלה וליהנות מן המראות.

הכניסה למים והדיג אסורים!

גן המדע

גן המדע נמצא בגדה הדרומית של האגם, ומוצבים בו מתקני משחק המיועדים לילדים צעירים. תוך כדי הפעלת המתקנים לומדים הילדים כבדרך אגב על חוקי הפיזיקה ועל אנרגיה חלופית באמצעות פעילות חווייתית מהנה. הגן מספק בכוחות עצמו את כל האנרגיה הכרוכה בהפעלת המתקנים שבו ואינו מחובר למקורות חשמל חיצונים.

בקרוסלת מערכת השמש מסובבים המבקרים קרוסלה, יוצרים אנרגיה קינטית, לומדים על מסלולי כדור הארץ והירח וממירים את אנרגיית התנועה להפעלת תאורה במתקן. בתא הטייס יוצרים בכוח ידיות אנרגיה שמניפה את המסוק ומסובבת את המדחף שלו. יש גם פטרייה שבה מנסים לשמור על שיווי משקל וגם מכשיר שבעזרתו תוכלו לחוש את כוח הכבידה שקיים על פני הירח. בעזרת אופני מערבולת יוכלו הילדים ליצור אפקט הוריקן, ויש גם הליכון מיוחד הממחיש את משפט פיתגורס.

פסלים סביבתיים

בפארק דימונה מוצבים שלושה פסלים גדולים המשמשים מתקני שעשועים לילדים ומתאימים גם לילדים עם מוגבלויות. האמן רוסלן סרגייב בונה פסלים מחומרים תעשייתיים שמשובצים בהם פסיפסים של קרמיקה וזכוכית בסגנון המזכיר את עבודותיו של האדריכל הקטלאני גאודי.

בפסל שבלול, שאורכו כ-12 מ', יכולים ילדים המרותקים לכיסאות גלגלים לחוות "גלישה" בתוך מנהרה. בפסל הִתקין המעצב ארבעה זוגות של פתחי דיבור בצבעים שונים. כדי לדבר זה עם זה צריכים הילדים למצוא פתחים בצבעים זהים. פסל נוסף מדמה לטאה ענקית שזנבה מתפתל ויוצר מנהרה.

מגוון עצים

פארק בן גוריון מצטיין במגוון העצים שבו. זהו מעין גן בוטני שאפשר לפגוש בו יותר מ-30 מיני עצים. תמצאו כאן עצי בוסתן ובהם תות שחור, תות לבן, זית וחרוב, עצי יער אופייניים כגון אורן ירושלים וקזוארינה וגם עצים ידועים פחות. ברשימה זו נערוך לכם היכרות עם שלושה מהמינים שבפארק.

שיטה צהובת גזע – Acacia (Vachellia) xanthophloea

עץ קוצני שגזעו וענפיו בעלי גוון צהוב מיוחד. הקוצים האכזריים של העץ עשויים להגיע לאורך של שמונה ס"מ. העץ צומח בר במזרח אפריקה ובדרומה בבתי גידול לחים – מקומות מוצפים וגדות נהרות ואגמים. האירופים הראשונים שהגיעו לאפריקה זיהו את הקשר בין אזורי התפוצה של העץ להתפשטות מחלת המלריה ועל כן הוא מכונה באנגלית "עץ הקדחת" (fever tree).

העץ פורח בחודשים מארס-מאי בפריחה צהובה. הפירות, בניגוד למיני השיטים הצומחים בר בישראל, הם תרמילים ישרים לגמרי. העץ בעל צמיחה מהירה ומתאקלם היטב בנגב.

אלביציה צהובה - Albizia lebbeck

העץ עשוי להגיע בטבע לגובה של עד 30 מ' ולעליו המנוצים יש עד ארבעה זוגות עלעלים. סימן הזיהוי הבולט שלו הוא התרמילים הגדולים (15¬-30 ס"מ) והזרעים הבולטים מבעד לקליפת הפרי. העץ צומח בר במרחב שבין אינדונזיה לצפון אוסטרליה, אך הוא נפוץ ברחבי העולם כצמח נוי.

איקליפטוס טורלי - Eucalyptus torelliana) Corymbia torelliana)

מבקר תמים לא יחשוד שהעץ בעל הנוף הצר והעלים הרחבים, שצבעם ירוק בהיר, נמנה עם הסוג איקליפטוס. הוא אינו דומה כלל לאיקליפטוסים המוכרים לנו. הסיבה לַמראה יוצא הדופן הוא שאיקליפטוס טורלי מגיע מאזור יערות הגשם של אוסטרליה ולא מהאזורים היבשים של היבשת הרחוקה. ליופי שלו מוסיפים גם הלבלוב האדמדם, הגזע המתקלף והפריחה הלבנה והשופעת המתרחשת במאי.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אורנית גינת, רכזת קהילה ויער הר הנגב והערבה, קק"ל
פורסם בתאריך: 1.2.2017

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת טיולים וסימון שבילים (גיליון מס' 2)

מפת גוגל