יער חניתה משתרע במורדות רכס הסולם על פני כ-2,300 דונם. במשך שנים רבות נחבא בו המעיין הקטן עין כובשים, ומקומו היה ידוע רק ליודעי ח"ן ולבעלי החיים המבלים ביער. נביעת המעיין נסתמה במשך השנים, והמים המעטים שנבעו חלחלו עד מהרה באדמה ולא נודע כי באו אל קרבה. קק"ל שיקמה את המעיין ואת סביבתו בשנת 2013, והציבור מוזמן לטייל במקום. עתה הכול בידי שמים. בחורף המעיין זורם, ואם החורף ראוי לשמו, המעיין מואיל להעניק מים גם בקיץ.

עולים משלומי צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990). יער חניתה מלווה אותנו מימין. כ-200 מ' אחרי הפנייה לאתר חומה ומגדל פונים ימינה בדרך מסומנת בצבע ירוק המגיעה לאחר כ-700 מ' לחניון ג'ולי הראל שלמרגלות עין כובשים.

אורך מסלול ההליכה: כ-200 מ'. מסלול קל, הלוך וחזור.

מוזיאון חומה ומגדל, חניתה: פתוח בימים ראשון-חמישי 14:00-9:00, יום שישי 13:00-9:00, שבת 10:00- 14:00. טל': 04-9859677.

דרך סלולה, מסומנת בצבע ירוק, מובילה מכביש 8990 מזרחה לעבר המעיין. השילוט אמנם מציין שזוהי דרך נוף עבירה לרכב 4X4, אך עד לבוסתן ג'ולי הראל, השוכן למרגלות המעיין, אפשר להגיע גם ברכב פרטי, אם כי בזהירות. הדרך הסלולה הופכת לאחר כ-300 מ' לדרך עפר ומשם יש להמשיך עוד כ-400 מ' עד לבוסתן ג'ולי הראל. לחלופין אפשר לחנות באתר חומה ומגדל ולהגיע למעיין ברגל.

זהו בוסתן קטן של עצי חרוב שבצילם הציבה קק"ל שולחנות פיקניק. עצי החרוב ניטעו במחשבה להוסיף את הפירות למזון חיות המשק, ניסיון שנערך בשנות ה-50 של המאה ה-20. הרעיון נזנח עד מהרה, אך הבוסתן המשיך לשמש מקום בילוי לתושבי קיבוץ חניתה.

הבוסתן, תרומתם של סר רונלד כהן, ליידי שרון הראל-כהן ודוד הראל, ניטע לזכרה של ג'ולי הראל (1919­-2010), רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים "אקסודוס". יוסי הראל נמנה עם פלוגת הכובשים, קבוצה שמנתה כמאה איש והקימה את חניתה כיישוב חומה ומגדל (21 במארס 1938). המתיישבים נשארו בחניתה תחתית, ליד עין כובשים, עד 8 באפריל. רק אז, לאחר שנסללה הדרך במעלה ההר, עלו המתיישבים למקום שהקיבוץ שוכן בו כיום. על פי הכתוב בשלט שהציבה קק"ל, הקבוצה עלתה דרך המעיין שנקרא עין כובשים על שם פלוגת המייסדים.

שביל קצר, שאורכו כ-100 מ', עולה מהבוסתן במדרגות עץ אל עין כובשים (אפשר להגיע ברכב 4X4) סמוך למעיין. השביל עובר בלב חורש ולאורכו זורמים בחורף ובאביב מי הפלג הקטן הנובעים מהמעיין. הפלג וסביבת המעיין תוכננו כך שיספקו מי שתייה לבעלי החיים שביער.

סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. המעיין עצמו נובע מתוך בריכה רדודה וקטנה (כ-2X2 מטר). ייתכן שהבריכה נחצבה כבר בימי קדם כדי להגביר את ספיקת המעיין.

עין כובשים הוא מעיין שכבה דל המתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, עין אל-ביד'א (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקירטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. סמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מנית. גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם. סביבת המעיין מוצלת בעצי חורש ובעצי אורן שנטעה קק"ל, וסמוך למעיין ניצב שולחן פיקניק מאבן.

מדרום למעיין, במקום שבו נמצא כיום מאגר הקולחין, שכנה בעבר ח'ירבת עין אל-ביד'א. יש המזהים את המקום עם חנותה ארעייתה (חניתה תחתית), שנזכרה בפסיפס בית הכנסת ברחובות ובתלמוד כאחת הערים האסורות בתחומה של צור. משמעות הדבר היא שמבחינה הלכתית היישוב היה חייב לקיים שנת שמיטה ומצוות אחרות הקשורות בארץ.

מי עין כובשים שימשו תחילה את המתיישבים באתר חומה ומגדל, אך מכיוון ששפיעת המעיין דלה ובגלל הקשיים בהובלת המים, נחפרה באר סמוך לאתר ההתיישבות.

אתר זה נמצא בדיוק במקום שבו התיישבו ראשוני חניתה, שעלו על אדמת קק"ל ב-21 במארס 1938. במקום מתנוסס מגדל עץ, מוקף בחלקו חומת עץ, במתכונת יישובי חומה ומגדל. למרגלות המגדל נמצא סלע גיר גדול המנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול, נגיש לכיסאות גלגלים.

משך הסיור: שעה עד שעתיים.
מרחק הליכה: כ-2 ק"מ בשביל מעגלי.

השביל מתחיל מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים שבחניתה תחתית. לאחר איגוף קצר חוצים את כביש הגישה לחניון חומה ומגדל, יורדים במדרון וחוצים מעבר מנע בקר. כמה מטרים הלאה משם נמצא מבנה ישן מבטון ובו שרידי מנוע משאבה. זוהי הבאר שעל שמה הענקנו לגיא הקטן שבו אנו צועדים את השם המחתרתי "נחל הבאר". הבאר נחפרה כדי לספק מים לחניתה, אך לאחר כמה שנים היא אכזבה וננטשה.

המשך מורד הוואדי יפהפה. עצי החורש נותנים צל תמיד, והסלעים מכוסים בשטיח טחבים ירוק. מעט לפני שהשביל יוצא אל מחוץ ליער, הוא עוזב את הנחל ומטפס ימינה (אם הגעתם לכרם זיתים מגודר, סימן שעברתם את הפנייה). אנו צועדים ביער מעורב של עצי אורן נטועים ועצי חורש. כשנגיע לדרך עפר רחבה נפנה ימינה ונגיע חיש קל בחזרה לחניון.

מוזיאון חומה ומגדל הוא מוזיאון יפה, מרתק ומיוחד במינו. המוזיאון שוכן בחלקו ב"בית האבן", מבנה מהמאה ה-19 שהתגוררו בו ראשוני חניתה. הבית, שבחצרו צומח עץ תות קשיש, בנוי על יסודות של כנסייה ביזנטית, שהותירה אחריה פסיפסים מרהיבים המוצגים במקום. המוזיאון מחולק ל-3 חלקים. חלק אחד מספר את סיפור עלייתה של חניתה כיישוב חומה ומגדל. התצוגה מציגה תמונות, חפצים ותעודות, והקהל מוזמן לצפות בסרטונים על אותה תקופה.

חלק שני מנציח את סיפורם של הנוטרים והשוטרים העבריים, שפעלו במסגרת השלטון הבריטי. מכוח זה קמה משטרת היישובים העבריים, שהגנה על יישובים מבודדים מפני מתקפות ערביות. המוזיאון מציג אוסף כלי נשק ודמויות נוטרים במדי התקופה וסרטון על התקופה.

אולם הארכיאולוגיה, החלק השלישי של המוזיאון, שוכן בחדר המשחזר את התקרה המקורית, ובו קשתות הנושאות קורות עץ ומחצלאות. בעת שיקום המבנה נמצאה רצפת פסיפס גדולה, שהשתרעה על פני 220 מ"ר. רוב חלקי הרצפה נמצאים במחסני רשות העתיקות. המוזיאון מציג פסיפס גיאומטרי ייחודי שאין שני לו בישראל. חלקים אחרים של הפסיפס מציגים חזיר כחיית בית, קשור לחבל. עוד במוזיאון: מטבעות חצי שקל מימי בית שני, שנועדו לתשלום מס לבית המקדש, כתובות וממצאים אחרים המלמדים על תולדות חניתה, יישוב הנזכר במקורותינו הקדומים.

בנוסף לכל אלה מוצגות באולם שבקומה השנייה של המוזיאון תערוכות מתחלפות.

מפת טיולים וסימון שבילים
מפת סימון שבילים 2 הגליל העליון

מסלול נוסף בסביבה:
נחל הבאר ביער חניתה