פארק סיירת שקד

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • 2 ק"מ
  • דרום הנגב המערבי
  • 1-2 שעות
מצפור הפארק. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

פארק סיירת שקד המשתרע על כ-6,000 דונם שוכן בגיא נחמד שיוצר ערוץ נחל אופקים. קק"ל החלה בנטיעתו בשנת 1987, והוא אחד מאתרי הייעור המיוחדים בישראל . קרקע הלס ומשטר הגשמים, כ-200 מ"מ בשנה בממוצע, דומים לאזורים נרחבים בנגב, ולכן בחרה קק"ל להפעיל במקום תחנת מחקר לגיבוש דרכי ממשק להמשך הנטיעות והמרעה בנגב. התחנה מנוהלת בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, והיא אחות לשתי תחנות נוספות בלהבים ובשדה בוקר.

בתחנה חוקרים שיטות יעילות לביצוע "סוואניזציה" – תהליך שנועד להגביר את פוריות הקרקע ואת מגוון המינים ולשפר את שילוב המרעה בשטח. סוואניזציה היא תהליך שנועד למנוע מדבור, תופעה הגורמת לירידת פוריות הקרקע באזורים רבים בעולם בשל עיבוד לא נכון של האדמה, רעיית יתר או שינויי אקלים. יישום השיטות הנחקרות בתחנות מחקר כגון זו שבפארק סיירת שקד הופך את ישראל למדינה מובילה בתחום המאבק במדבור.
בפארק ניטעו כ-5,200 עצים ובהם עצים רחבי עלים ועצי מחט. העצים ניזונים ממי גשם שנאספים במדרונות ("קציר נגר") מבלי שיהיה צורך בהתערבות אדם מתמשכת.

הדעות למטיילים

פארק סיירת שקד סגור לקליטת מבקרים עקב עבודות פיתוח המבוצעות בשטח.

מצב הדרכים בפארק

מצב הדרכים בפארק משתנה מעת לעת. ערוצים ובתרונות הנוצרים לאחר הגשם מנתקים את הדרך הראשית של הפארק מגשר הברזל. אפשר להגיע ברכב פרטי מהכביש לצדו המערבי של גשר הברזל. הביאו בחשבון שלעיתים יהיה צורך בהליכה קצרה למצפור ולחניון.

גשר הברזל

גשר ברזל חוצה את נחל אופקים למלוא רוחבו. אורכו כ-130 מ' וגובהו המרבי מעל אפיק הנחל כ-12 מ'. הבריטים הציבו את הגשר לאחר מלחמת העולם הראשונה כחלק ממסילת הברזל שסללו מרפיח צפונה, לעבר באר שבע. כדאי לשים לב לעובדה שחלקי הגשר מחוברים אלה לאלה במסמרות (ניטים) ללא כל ריתוך, תופעה שאין שנייה לה בישראל. הגשר נשען על שבעה זוגות של עמודי פלדה מרשימים שמולאו בטון.

קו הרכבת רפיח–באר שבע נפתח לתנועה ב-8 במאי 1918. תחילה, עד לבניית הגשר, חצתה המסילה את הנחל על הסוללה שמצפון לנחל. המסילה הייתה בשימוש צבאי ואזרחי עד שנת 1927 ואז ננטשה מטעמים כלכליים. תוואי המסילה ובעיקר הגשר הנהדר עודם בולטים בשטח. לאחרונה הוסב גשר הברזל הבריטי ששימש כמעבר רכבת מבאר שבע לרפיח, למעבר הולכי רגל.

סיור קצר

כדאי לצאת לסיור רגלי קצר מהגשר. לכו בערוץ דרומה כ-200 מ' עד שתראו משמאל גיא קטן בעל מחשוף סלע בהיר מאוד. המשיכו לצעוד בגיא הזה לאורך מחשוף הסלע ותגלו לאחר כ-300 מ' שלושה בורות מים (זהירות! הבורות פתוחים). אחד מהם הוא מאגוּרה גדולה – בור מים חצוב בסלע, שתעלת הטיה הזרימה אליו את מי השיטפונות שזרמו בגיא. אפשר לשוטט עוד בין העצים ואחר כך לשוב לאזור הגשר שבו השארנו את הרכב.

מורשת סיירת שקד

פארק סיירת שקד מוקדש לחללי סיירת שקד ונמצאת בו אנדרטה מרשימה לזכרם. האנדרטה כוללת סלע גדול המספר על תולדות היחידה, אתר המדמה שדה מכשולים ובו רשומים חללי הסיירת, ופסל ברזל של "נושא הלפיד", מעשה ידיו של צביקה דרדיקמן, מיוצאי הסיירת. הפסל משתלב היטב באלמנט הבולט ביותר בנוף – גשר הרכבת הבריטי.

סיירת שקד החלה את דרכה בשנת 1955 ככוח בן עשרה לוחמים, חמישה מגדוד הצנחנים, ארבעה דרוזים ובדואי אחד, הלוא הוא עמוס ירקוני (עבד אל-מג'יד חאדר). הכוח הזה פעל נגד חוליות מודיעין מצריות ומחבלים שפעלו בנגב. הגבול הארוך עם מצרים ורצועת עזה היה פרוץ. מתום מלחמת העצמאות ועד שנת 1955 נספרו כ-3,000 תקריות, שמקצתן גבו קורבנות. כוחות פדאיון – מחבלים שהסתננו לישראל – פעלו בשטח ואיש לא העז לנסוע לבדו בלילה מדרום לקו אשקלון–קריית גת.

הכוח הקטן התפתח לסיירת של ממש שהופקדה על משמר הגבול עם מצרים, עם רצועת עזה ועם ירדן. לוחמי הסיירת פיתחו את "תורת ההמנעה" – יצירת דרכי טשטוש, גששות, מרדף ושימוש באמצעים אלקטרוניים.

היחידה קנתה את תהילתה בימי מלחמת ההתשה (סוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70) בזכות פעולותיה בעזה. במלחמת יום הכיפורים (1973) נמנו לוחמי הסיירת עם הכוחות הראשונים שחצו את תעלת סואץ. אחרי מלחמת יום כיפור המשיכה סיירת שקד לעסוק בפעולות ביטחון שוטף לאורך קו הגבול החדש בסיני. הסיירת פורקה בשנת 1978, ורבים מלוחמיה וממפקדיה היו הבסיס ליחידת העילית שלדג של חיל האוויר. גדוד שקד, שהוקם בשנת 1983 במסגרת חטיבת גבעתי, ממשיך את מורשת הסיירת.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 4.4.2018
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13)