חורבת חנות
חורבת חנות (ח'ירבת אל ח'אן) היא מאתרי העבר המעניינים בהרי ירושלים. לנוחות המטיילים הכשירה קק"ל במקום חניון עם שולחנות נגישים, רחבת חניה וברזי מים לשתייה. המקום מאושר גם כחניון לילה.
שביל נגיש לאנשים עם מוגבלויות מוביל מרחבת החניה לשרידי החורבה – מבנה אכסניה מהתקופה הממלוכית (מאה 13), שנבנה על יסודות כנסייה מהתקופה הביזנטית. בחפירות שנערכו במקום נחשפו שרידי כנסייה גדולה וגת. חלקים ניכרים מרצפת הפסיפס של הכנסייה הביזנטית שרדו עד ימינו.
האכסניה ניצבה על אם דרך עתיקה שעלתה מעזה לירושלים. התקופה הרומית הותירה את חותמה על הדרך בדמותן של מדרגות חצובות הנראות לצד הכביש של ימינו, מעט במורד הדרך מחורבת חנות. חובבי האגדות ייהנו מן הסתם לשמוע שגל האבנים הקטן שבין עצי היער, ליד רחבת החניה, מזוהה כבר מימי קדם עם קברו של גוליית הפלשתי.
החניון בחורבת חנות שוכן בלב יער מטע, הכלול בתחומי פארק עצמאות ארצות הברית. קק"ל נטעה את היער בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20. היער נקרא על שם מושב מטע, ששאב את ההשראה לשמו מהמטעים שבסביבה ומהפסוק בספר יחזקאל: "והקימותי להם מטע לשם, ולא יהיו עוד אסופי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלימת הגויים" (יחזקאל לד, כט).
עין מטע
עין מטע הוא מקום נחמד. מי המעיין מגיחים למרגלות טרסה הנהנית מצל עץ תאנה. מישהו אף טרח לאגום אותם בבריכת שכשוך קטנה. הצל נעים, ואפשר לבלות כאן שעה או שעתיים בכיף. בקיץ המעיין מתייבש כמעט לחלוטין. על פי הגיאוגרף מנחם מרקוס, שערך סקר נוף באזור, ייתכן שגל האבנים שבמקום הוא שריד של נקבה, או של מבנה קדום שתפס את מי הנביעה.
עיון במפות מימי המנדט מגלה שעין מטע נקרא בפי תושבי המקום עין א־תנור, על שם ח'ירבת א־תנור, מכלול המבנים העתיקים שבסביבה. בימינו עבר השם לנביעה שנמצאת כ־400 מ' ממערב למעיין (ראו בהמשך).
בית עתיק
כדי להגיע לעין תנור נצעד מערבה בדרך העפר שבה עובר שביל ישראל. בדרך נחלוף על פני בית אבן בעל קשתות, בנוי אבנים גדולות. ייתכן שהמבנה היה בתקופה הצלבנית בית חווה, או חלק ממנזר. מתעודות צלבניות מסיקים החוקרים שהמקום נקרא אז סלבטיו. שאר הבתים העזובים בסביבה שייכים לכפר הערבי עלאר, שננטש בשנת 1948 לאחר נכבש במסגרת מבצע ההר.
עין תנור
עין תנור נובע בתוך נקבה מרשימה, בעלת תקרה קמורה המזכירה סגנון גותי, גבוהה מקומת אדם. דופנות הנקבה מטויחות בחלקיה הנמוכים וחלק ממנה בנוי באיכות גבוהה. מקושתת, גבוהה מקומת אדם. בקרקעית הנקבה זורמים מי המעיין ויוצרים פלג רדוד. אפשר לצעוד בנקבה כ-20 מ' עד למקום שבו היא פונה שמאלה ונחסמת. מחוץ לנקבה נראים שרידים לבריכת איגום. בדרך כלל נמצא ענן קטן של ברחשים בכניסה לנקבה וכדאי להצטייד בחומר דוחה חרקים לפני שנכנסים לתוכה – חוויה מיוחדת במינה.
סיפור שמקורו אינו ברור למדי מספר שבדיוק כאן עמד תנורו של נח הצדיק. כאשר החל המבול, הפך התנור למעיין, שמימיו הצטרפו לגשם שהוריד האל. התנור מספק את מימיו עד ימינו אלה, ללמדנו עד כמה צדיק היה נוח בדורותיו ובדורנו.