ממצפור מונפור למבצר מונפור
מסלול באורך של כ-3 ק"מ (הלוך ושוב) הכולל מורד תלול לנחל כזיב ומעלה תלול למבצר ושיבה באותה דרך חזרה. המסלול מסומן בצבע אדום. משך הטיול כ-3 שעות. השביל יורד ממרפסת התצפית אל אפיק נחל כזיב ומטפס בדרך עפר תלולה המובילה היישר אל המבצר (החזרה באותו הנתיב!).
בערוץ נחל כזיב, למרגלות מבצר מונפור, נמצאים שרידי סכר. המים שנקוו מאחורי הסכר הוזרמו לטחנות קמח במורד הנחל. סמוך לסכר נמצאים שרידי מבנה מרשים מהתקופה הצלבנית בן שתי קומות. ייעודו המקורי אינו ברור. ייתכן ששימש בתקופה הצלבנית אכסניה לאורחים. אפשר לקצר את מסלול ההליכה אם מקפיצים רכב לסוף המסלול, ליד מצפה הילה, ומסיימים שם את המסלול הרגלי.
גן לאומי מבצר מונפור
מבצר מונפור (ההר החזק) בנוי בראש שלוחה תלולה שיורדת לנחל כזיב מדרום. השלוחה, המתנשאת 180 מ' מעל אפיק הנחל, מוגנת משלושה כיוונים בערוצים עמוקים. הגישה הנוחה למבצר אפשרית רק ממזרח, ועל כן דאגו בוני המבצר לנתק אותו מכיוון זה בחפיר עמוק שחצבו בסלע.
במונפור נוסדה באמצע המאה ה-12 חווה חקלאית, חלק מנחלת "מצודת המלך החדשה", שמרכזה במעליא של ימינו. לאחר קרב קרני חיטין (1187), שבו נחלו הצלבנים תבוסה קשה, נפלה המצודה לידיו של צלאח א-דין. הצלבנים כבשו את המצודה מחדש, ובשנת 1220 רכשו אותה חברי המסדר הגרמני הטבטוני. הטבטונים קבעו במונפור את המטה שלהם ובנו במקום את המבצר החזק ששרידיו המרשימים נראים בימינו. הם תרגמו את שמו לשפתם – שטרקנברג.
המבצר מוקף חומה חיצונית הכוללת מגדלים. בצד המזרחי, החדיר יותר, צוידה החומה במגדל חזק במיוחד הנראה היטב בימינו. בכניסה למבצר עוברים תחילה בשרידים של שני מרתפים גדולים, הנמצאים מתחת לאולם מועצת האבירים (רפקטוריום). ממזרח לו נמצא מבנה ארוך שכלל חדרי מגורים, מטבח ובתי מלאכה. מהכנסייה של המבצר נותר רק האגף הדרומי. מדרגות מוליכות אל שרידי המגדל הגדול, שמעבר לו נמצא החפיר. בתחום המבצר נחפרו בורות גדולים שנועדו להבטיח אספקת מים בעת מצור.
בשנת 1266 צר הסולטן הממלוכי בייברס על המבצר אך נכשל בכיבושו. חמש שנים אחר כך שב לכאן ומוטט את החומה הדרומית של המבצר החיצוני. המגינים חתמו על הסכם כניעה שהתיר להם לעבור לעכו יחד עם אוצרותיהם ועם הארכיון שלהם, המהווה מקור חשוב לתולדות ארץ ישראל בתקופה הצלבנית.
מחניון הזיתים לעין טמיר
חניון הזיתים נמצא כ-3.2 ק"מ מממזרח לחניון המצפור. זהו חניון קטן ויפה, השוכן בין עצי זית ומשקיף על צוקיו התלולים והמרהיבים של נחל כזיב. בשוליו המזרחיים של החניון נחבאים שרידי כפר ומבנה מבוצר מתקופת הברונזה התיכונה (מאות 18–17 לפנה"ס). המקום זכה לשם מצד עין טמיר, משום שלמרגלותיו, בקרקעית נחל כזיב, נובע מעיין בשם זה.
מחניון הזיתים יורד שביל רגלי, שאורכו מעט פחות מקילומטר, לעין טמיר. השביל מסומן בצבע כחול.
המעיין נובע מתוך נקרת סלע ומימיו זורמים בין מכתשות אבן גיר שמי הנחל שחקו וגילפו בהם חמוקי סלע חלקים ומבהיקים מלובן. בריכות מים צלולות ועצי דולב משלימים את התמונה. טיול מחניון הזיתים לעין טמיר נמשך כשעתיים (הלוך ושוב). בדרך חזרה יש להתגבר על מדרון תלול.
מעין טמיר אפשר לצעוד במורד נחל כזיב (סימון ירוק) כ-1.5 ק"מ, לבקר במבצר מונפור, לשוב לנחל כזיב ולעלות לחניון המצפור שבפארק (סימון אדום). משך הטיול במסלול הזה כ-5-4 שעות.
מסלול טיול אפשרי אחר הוא לצעוד מעין טמיר במעלה נחל כזיב (סימון ירוק) ולאחר כ-2 ק"מ להמשיך בשביל מסומן שחור שני ק"מ נוספים למצד אבירים (כשעתיים). בשני המקרים יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול.
מחניון עין זיתים לגרנות הגליל
בראשית 2006 שיפרה קק"ל את הדרך מחניון הזיתים לגרנות הגליל, מהלך 3 ק"מ נוספים, והדרך מתאימה עתה לנסיעה של רכב פרטי. במרחק של כחצי ק"מ מהחניון נמצאת רחבה קטנה המעניקה מבט מרהיב על המדרונות התלולים והעמוקים של נחל כזיב ועל הפסגות הגבוהות של מרום הגליל – הר אדיר, הר חירם והר מירון.
ליד נקודת התצפית מסתעפת דרך 4X4 המובילה למצפה אבירים (סימון אדום). מדרך זו מסתעף שביל מסומן ירוק, היורד למצוק סלע שבו חקוק תבליט קדום המתאר אדם בגודל טבעי. תבליט זה זכה לכינוי "האיש שבקיר".
דרך הפארק נמשכת וחוצה את חלקו העילי של ערוץ נחל גליל, מיובלי נחל בצת. הצמחייה העבותה והימצאותם של עצי ער אציל, הדורשים לחות רבה לקיומם, מסגירה היטב את קיומו של הערוץ. מכאן הדרך נמשכת עוד כמה מאות מטרים ומסתיימת בכביש 899.