פארק שוני ז'בוטינסקי
פארק שוני ז'בוטינסקי נמצא למרגלות רמת הנדיב, על אם הדרך המובילה מבנימינה לזיכרון יעקב. קרן קימת לישראל טיפחה את המקום והפכה אותו לפינת חמד. הפארק משתרע על כ-150 דונם ויש בו אתר ארכיאולוגי, שולחנות פיקניק, מדשאה רחבת ידיים, אתר הנצחה לאנשי מחתרת אצ"ל ושני מוזיאונים פעילים. במקום יש שירותים ומים לשתייה. במתחם נפרד בפארק נמצא מרכז שדה ויער של קק"ל, שנמצא בפיתוח מואץ בימים אלה (2024).
אם אתם מטיילים עם ילדים, תוכלו לשחק איתם במשחק ניווט חווייתי – אוצר פארק שוני-ז'בוטינסקי.
מבואת פארק שוני. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
שעות פתיחה: הפארק פתוח בשעות היום. הכניסה חופשית.
מוזיאון אחיעם לפיסול ישראלי: פתוח תיאום מראש, לימים ראשון עד חמישי בלבד. ללא תשלום.
תיאום לקבוצות – חן טסלר, טל' 052-8175577, chente@kkl.org.il.
ליחידים – דני חנוכה, טל' 050-749707, danh@kkl.org.il.
האצ"ל – חוויה אור קולית - פתוח בתיאום מראש ובתשלום סמלי. איציק, טל' 04-6389730.
חורבת עקב (מנצור אל־עקב)
באתר נחשפו שרידי בית אחוזה מתקופת בית שני (סוף מאה 1 לפנה"ס). על חורבותיה קמה בתקופה הביזנטית (מאה 7-4 לספירה) וילה כפרית. בחפירות התברר שרוב אבניו של המבנה הביזנטי נלקחו מכאן בסוף המאה ה-19, כנראה לבניית חוות חורי, שנמצאת מזרחה מכאן. ישנה מסורת האומרת ששם המקום קשור לרבי עקיבא. בקיסריה, למרגלות מנצר אל־עקב, הוציאו הרומאים להורג בעינויים את רבי עקיבא, אחד מעשרת הרוגי מלכות.
בית האחוזה מתקופת בית שני היה מבנה גדול מוקף חומה, בצורת האות ר'. המבנה השתרע על פני 2,800 מ"ר. בשרידי קיר החומה המזרחי של בית האחוזה נותר מפתן הכניסה המקורי. משני צדי המפתן נראים קטעי החומה במלוא עוצמתם. בפינה הדרומית-מזרחית של החומה (משמאל, קרוב לשער) נבנתה שורה של חדרי אחסון וכך גם בפינה הצפונית-מערבית. בתוך החומה העבה נבנו חדרים קטנים, ששימשו למגורים.
החומות שהקיפו את הווילה הביזנטית ברורות יותר. הקירות מתקופה זו, בניגוד למבנה הקדום יותר, בנויים בעיקרם מאבן כורכר שנחצבה במישור החוף, אם כי נעשה שימוש רב גם באבני המבנה הקודם.
חורבת עקב. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול, ששימש את יושבי בית האחוזה ומאוחר יותר גם את יושבי הווילה הביזנטית. חיות המשק שתו מהשוקת הגדולה, בעלת רצפת הפסיפס, ומהשקתות שליד הבור. עבודת האבן הנראית כיום מעל לבור היא שחזור מודרני.
הווילה נבנתה בסגנון כפרי ונראה שהשתמשו בה למגורים, לעבודה ולאחסון גם יחד. חדרי הווילה פתוחים לחצר פנימית מרוצפת, שבה טיפלו במשק החי. האגף המזרחי של הווילה היה בעל קומה אחת, שכללה שלושה קמרונות מקבילים. האגף הצפוני שימש כנראה מרתף יין ומקום אחסון. אולי הייתה בו גם אורווה קטנה יותר ומקום אחסון למזון ולכלים.
הקשת הגדולה שבפינה הצפונית-מזרחית של הווילה הכפרית מעידה שהאגפים הצפוני והמערבי היו בני שתי קומות. הקומות העליונות שימשו למגורים ואפשר שבחזיתותיהן היו מרפסות. הגג השטוח של האגף המזרחי היה המשך של המרפסת וככל הנראה ייבשו בו ענבים ותאנים ואחסנו בו כלים.
הווילה ננטשה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (640 לספירה). בתקופה זו התמעט הביקוש ליין, שכן שתייתו אסורה על מוסלמים. נראה כי יושבי החווה, שהתפרנסו מייצור יין, איבדו את מקור פרנסתם. בחורבת עקב נמצאים עוד שרידי גת בצד המערבי של המתחם, בית בד, מקום הגורן וכבשן סיד.
תא קבורה של רוגם עתיק
במרחב שבין המצוק המערבי של רמת הנדיב לראש נחל חוטם פזורים כ-40 רגמים (טומולי). אחד מהם נמצא ממש לצד השביל שלנו. הרגמים הם קברים קדומים שבנו כנראה נוודים למחצה, שרעו את עדריהם בדרום הכרמל לפני כ- 4,000 עד 4,500 שנה. מסביב לכל קבר נבנה מעגל חיצוני של אבני שדה, שקוטרו בין ארבעה לתשעה מטרים. בצד המערבי של הקבר קיימת בנייה מורכבת יותר מזו שבצד המזרחי. במרכז כל קבר נמצא תא קבורה מאבן, בנוי בקפדנות.
רוגם. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
תאי הקבורה ערוכים בציר מזרח-מערב והמתים נקברו כשפניהם פונים מזרחה. בכמה מתאי הקבורה אפשר להבחין בצד המזרחי בכניסה סמלית. הגודל ופרטי העיצוב של תאי הקבורה שונים אלה מאלה, אך ניתן למיין אותם לשני סוגים עיקריים: קברים שתאי הקבורה שלהם בנויים לוחות אבן ניצבים, כמו הרוגם שליד השביל שלנו, וקברים שתאי הקבורה שלהם בנויים מכמה נדבכי אבן. בחפירות שנערכו בתאי הקבורה התגלו שרידי עצמות ופריטים המעידים שהמתים הונחו בקבריהם עם ציודם האישי - ראשי אלות, פגיונות ותכשיטים קטנים.
מצפה מורן
מרפסת התצפית נמצאת בחלק הדרומי של חוטם הכרמל. מקומה המיוחד מעניק מבט על מישור חוף הכרמל והשרון, על בקעת הנדיב ועל צפון השומרון. גרם מדרגות יורד מהמצפה לבקעה שלמרגלותיו.
המצפה מנציח את סרן מורן ורדי, קצין שייטת 13, שנפל בשנת 2004 בשכם. מורן גדל והתחנך בבנימינה ואהב מאוד לטייל בארץ. למצפור יש 2 מפלסים: החלק התחתון בו יש דגל ישראל ענק אותו אפשר לראות למרחקים, שלטים המסבירים על מורן ועל חייו ותמונה גדולה שלו לצד המדרגות המובילות לחלק העליון. למרגלות המצפה הציבה משפחתו שלט ובו מידע רב על מורן.
מחצבת בנימינה
מחצבת בנימינה גירדה את מצוק חוטם הכרמל, במקום שבו הוא גובל בגדת נחל תנינים. המחצבה, המשתרעת על פני כ-500 דונם, נוסדה בשנת 1932 והעניקה מקור פרנסה לתושבי המושבה. במשך כ-80 שנות פעילותה סיפקה המחצבה חצץ לסלילת כבישים באזור. בשנים הראשונות לפעילותה נעשתה החציבה בעבודת ידיים, תחילה בידי קבוצות פועלים ואחר כך על ידי חברת סולל בונה.
מחצבת בנימינה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
בשנות ה-40 נסללה שלוחת מסילת ברזל אל המחצבה, כדי להקל על הובלת החומר. בשנת ה-60 סיפקה המחצבה אבן לבניית שובר הגלים של נמל אשדוד. בראשית שנות האלפיים, לאחר שהמחצבה חדלה מלפעול, נעשו בה עבודות שיקום ובמהלכן ניטעו עצים, שוקמו טראסות והחלה העמקת שטח החציבה כדי ליצור בה אגם מים, כחלק מפארק תיירותי מתוכנן. מתקני המחצבה נותרו בשטח, בצד נחל תנינים, בולטים מאוד לעיני המטיילים. המתקנים והמחצבה נחשבים אתר שימור מורשת.