בלב השרון צומח לפלא גן עצים נהדר. הגן, המשתרע על פני 130 דונם, נוסד בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי אנשי המחלקה לחקר היער של משרד החקלאות. זה היה הארבורטום – גן אקלום העצים של ישראל. ואמנם, יערני משרד החקלאות עשו את עבודתם נאמנה. הם אספו כ-700 מינים של עצים מרחבי העולם כולו ושתלו אותם בגן ב-25 חלקות, בהתאם לאזורים הגאוגרפיים שהעצים נאספו מהם. למקום העניקו את השם ההולם "אילנות". הארבורטום שקק חיים. החוקרים בדקו באילנות את מידת התאמתם של מיני העצים שצמחו בגן ואת האפשרויות לנצלם כעצי יער. המקום שימש מרכז לפעילות המחקר היערני בארץ ונעשו פה עבודות מחקר חשובות באיסוף זרעים, במזיקי עצים ובתחומים אחרים הקשורים ביערנות.

בשנת 1986 נסגרה המחלקה לחקר היער והפעילות באילנות נפסקה. המקום ננטש. חלק מהעצים מתו משום שלא התאימו לתנאי האקלים והקרקע שבמקום. אחרים התנוונו מחוסר טיפול. השטח התמלא בעשבייה והגן הנהדר הלך ונשכח.

שימו לב: יש איסור על כניסת אופניים ועל הדלקת אש בתוך שטחי ושבילי הגן הבוטני ביער אילנות

יער אילנות שוכן בצדו המזרחי של כביש תל-אביב חיפה "הישן" (כביש 4), בין צומת דרור לצומת השרון (צומת בית ליד). אפשר להיכנס לגן לנוסעים בכביש הן מדרום והן מצפון.

הגן הבוטני פתוח לטיול עצמאי בשעות 19:00-08:00 במהלך שעון קיץ ו-17:00-08:00 במהלך שעון חורף. השירותים פתוחים בשעות 16:00-09:00.

בראשית יולי 2014 זכה יער אילנות להכרה כגן בוטני, והפך לגן הבוטני המוכר ה-11 בישראל, לאחר שהוכיח כי עמד בקריטריונים המחמירים הדרושים להכרה שכזו. גן בוטני הוא מוזאון חי המציג צמחים או חברות צמחים בעלי מאפיינים ייחודיים.

לגנים בוטניים נודעת חשיבות רבה בשימור צמחים נדירים, באקלום צמחים חדשים לתנאי הארץ, בקיום מחקרים ותצפיות ובפעילות חינוכית. גנים בוטניים ברחבי העולם משתפים פעולה זה עם זה ומחליפים מידע. ההכרה ביער אילנות כגן בוטני מעלה את יוקרתו ופותחת פתח ליצירת קשרים עם גורמי מקצוע מוכרים ברחבי העולם בתחום זה.

להכרזה קדמו יותר מ-5 שנים של עבודות הכשרה שהובילו אנשי אגף הייעור בקק"ל בעזרתם של אנשי מחלקת התכנון ואנשי אזור מנשה-שרון במרחב מרכז של קק"ל, חברי "מועצת הגנים הבוטניים בישראל" ועובדי משרד החקלאות.

בשנת 2013 קיבלה על עצמה קק"ל להציל את הארבורטום ולשקמו. פעולות השיקום כללו מיפוי מדוקדק של הגן ושל העצים שבו, טיפול בעצים הקיימים, נטיעה של מיני עצים נוספים ופרישת מערכת השקיה ממוחשבת. למרגלות כל מין עץ המיוצג בגן מוצב שלט המציג את תעודת הזהות שלו. בשלט משולב קוד שאפשר לסורקו באמצעות טלפון נייד חכם ולזכות במידע מעניין נוסף.

קק"ל סללה בגן כ-2.5 ק"מ של שבילים. בתרומת ידידי קק"ל בארצות הברית הפך הגן נגיש לאנשים בעלי מגבלות גופניות. שבילי הגן סלולים ברמה גבוהה ומאפשרים תנועה נוחה לעגלות נכים ולעגלות ילדים. בצדי השבילים מוצבים ספסלים, המעניקים הזדמנויות להתרגעות תוך כדי צפייה בעצים. על פעילותו להנגשת המקום זכה הגן באילנות בשנת 2015 בפרס מטעם עמותת נגישות ישראל.

סמוך לרחבת החניה, המתאימה לחניית אוטובוסים, מוצבים שולחנות פיקניק נגישים ועמדת "מסבירן", המעניקה הסבר קולי קצר על הארבורטום. במרכז המבקרים יש שירותים נגישים. גם ילדים ימצאו עניין רב בסיור בגן. הם יוכלו להתוודע אל מיני העצים במשחק הרפתקה אינטראקטיבי, המשלב בעצי הגן "כתב חידה" שאפשר לפתור באמצעות מכשירי טלפון חכמים. והבוגרים, אם לא יסתפק במידע שבשלט (שם העץ וטיפוס התפוצה שלו), יוכלו לסרוק את הברקוד שבשלט ולהגיע באמצעות האינטרנט למידע מפורט על העץ.

סיור בגן העצים באילנות הוא חוויה לאוהבי טבע, מקום נפלא לעריכת היכרות עם עצים זרים, מוזרים ומופלאים, בעלי מראה אקזוטי מרתק.
אפשר וכדאי להתכונן לביקור כבר בבית או להעשיר את הידע תוך כדי הסיור באמצעות הטלפון הנייד בעזרת אתר צמח השדה, שבו תוכלו למצוא ולהכיר יותר מ-190 מתוך כ-300 מיני העצים שבאילנות.

מסלול הטיול מתחיל בחניון הסמוך לכניסה. מכאן נצעד אל השביל המרכזי בגן, החוצה מדשאה רחבת ידיים. לפני שנגיע לשביל נתבונן בצמח בעל מראה של דקל קטן, הצומח לבדו לפני מרכז המבקרים. זהו ציקָס מופשל (1), מין דינוזאור צמחי. הוא שייך לקבוצה שרוב נציגיה ידועים לנו רק כמאובנים מהעידן הגאולוגי פֶּרְם (לפני 290 עד 250 מיליון שנה) ומעידנים מאוחרים יותר. הצמח נמנה עם ראשוני הצמחים יוצרי הזרעים שקמו בעולמנו והוא צומח בר בדרום יפן. במקומות רבים ברחבי העולם מגדלים את הציקס כצמח נוי.

כבר בכניסה, עוד בטרם השביל חוצה את המדשאה, מקדם את פנינו מבחר נאה של עצי שיטה, שמוצאם במזרח אפריקה.

באותו מקום, מימין לשביל, נמצא עץ מוזר למראה. ספק אם אדם מן היישוב יקשר אותו עם הסוג איקליפטוס. בכל אופן, זהו איקליפטוס מֶלָנוֹפלוֹיָה (2) (Eucalyptus melanophloia). סימן ההיכר שלו הם העלים, בעלי הגוון הכסוף. העלים הצעירים צורתם כצורת לב, ואילו הבוגרים צורתם אליפטית כביצה ובסיסיהם חובקים את הציר הנושא אותם. המראה המיוחד הופך את מין האיקליפטוס הזה לעץ דקורטיבי. בישראל נוטעים אותו אצלנו בבקעת הירדן ובנגב המערבי. באילנות ניטעו כ-170 מינים של איקליפטוסים. כיום נותרו כמחצית מהם, ונוכל לפגוש אותם בהמשך הסיור (בסוג איקליפטוס כלולים יותר מ-700 מינים).

אנחנו ממשיכים הלאה. אחרי המדשאה, משמאל לשביל, צומח פיקוס מגובב (3) (Ficus glomerata), המזכיר במראהו את קרובת משפחתו – השקמה. התואר "מגובב" ניתן לו על שום פירותיו המגובבים בצפיפות וצמודים היישר אל הענפים הראשיים ואף אל גזע העץ. פיקוס מגובב נפוץ בהודו ושם מכינים מקליפתו מבחר תרופות עממיות. ממחקרים מדעיים עולה שבחלקים שונים של העץ, בעיקר בעלים, נמצאים חומרים יעילים להורדת הסוכר בדם.

מעבר לרחבה הקטנה עם הספסלים צומח ער אציל (4) (Laurus nobilis). זהו עץ ים-תיכוני אופייני, הצומח גם אצלנו בכרמל ובגליל, בעיקר בחורשים הלחים. באילנות זכה העץ לצמוח לגובה רב במיוחד.

הער האציל מציין את קצה השביל המרכזי. בצומת נפנה ימינה (מזרחה) בשביל המתעקל שמאלה. סמוך לכאן צומחת קבוצה מרשימה של עצי אורן הצנובר (5) (Pinus pinea), הניכרת בצבע האדום של גזעיהם. אורן הצנובר הוא העץ שממנו מפיקים את הצנוברים ("פיניונס") הטעימים. העץ צומח בר במערב הים התיכון, אך נראה כי כבר בתקופה הרומאית נטעו אותו במחוזות האימפריה הקדומה, כדי ליהנות מהטעם המשובח של זרעיו. קק"ל נטעה את אורן הצנובר ביערות רבים ביהודה, בכרמל ובגליל.

הגענו לחלקת אוסטרליה. מיד בתחילת האיגוף משתלשלים משמאל לשביל ענפיה של אָלוֹקָזוּאָרִינָה טוֹרוּלוֹסָה (6) (Allocasuarina torulosa) ויוצרים מסך יפהפה. בזכות תכונתו זו העץ יעיל במיוחד בנטיעות שמטרתן להסתיר ולהקטין מפגעי רעש. העץ צומח בר בשולי יערות הגשם של אוסטרליה. בעצה האיכותית שלו משתמשים לייצור כלים יוקרתיים כגון ניצבי סכינים.

בכיכר הריבועית הסמוכה נמצא "עץ השערות". זהו הכינוי שהדביקו המטיילים לאלוקזוארינה סיבית (7) (Allocasuarina inophloia). גזע העץ מכוסה "פרווה" חומה, המתפצלת לרצועות אורך דקות בדמות שערות. אי-אפשר לא להתפעל ממראה העץ המיוחד.

מעט הלאה, מימין לשביל, צומח קליטריס מיובּל (8) (Calliltris verrucosa). זהו עץ מחט אוסטרלי, בעל עלים קשקשניים, דומים לברוש. מה שמוסיף חן לעץ הוא האצטרובל שלו, המכוסה כולו בליטות. באוסטרליה האצטרובלים נשארים סגורים על העץ במשך שנים. הם נפתחים רק אחרי שריפה ואז מפזרים המוני זרעים, הזוכים לשטח נקי ונוח לצמיחה, כמעט בלי תחרות של צמחים אחרים. הגננים אוהבים את הדרישות הצנועות של העץ למים.

אנחנו מגיעים לעוד "שער", החולש על צומת של ארבעה שבילים. כאן צומח אחד "הכוכבים" של גן האקלום – אקליפטוס גדול-פרי (9) (Eucalyptus macrocarpa). העץ, המזכיר במראהו שיח, צומח בר באזורים הצחיחים למחצה של מערב אוסטרליה. העלים הבשרניים, דמויי החץ, מכוסים כסות עבה של שערות, המעניקה להם צבע אפור. עיקר יופיו של הצמח הוא בפרח הענק והאדום שלו, הגדול ביותר מבין מיני האיקליפטוס. הפרח מצמיח אינספור אבקנים אדומים, שבקצותיהם מנצנצים גרגירי אבקה צהובים.

הפריחה מתחילה באמצע אוקטובר והיא נמשכת עד אמצע החורף. מובן שמפרח כזה צומח גם פרי גדול, שהעניק למין את שמו. העץ ניטע במקומות אחדים בישראל, בין השאר ביישובי הנגב המערבי ניר עוז ושדה תימן.

מהאקליפטוס גדול-פרי נפנה שוב בשביל הימני (מזרחי), המתעקל שמאלה ועובר ליד ערוץ הזורם בחורף. משמאל נמצא המבוך. זוהי יצירה חדשה בגן של אילנות. המבוך בנוי מעגלים-מעגלים משני מיני עצים. במפלס הנמוך צומחים שיחי אוג מכחיל (Rhus glauca); לָגֶרְסְטְרֶמְיָה הודית (indica Lagerstroemia) מעניקה למבוך את קירותיו העליונים ובונוס של פריחה ססגונית בקיץ. שני מיני צמחים אלה נענים לעיצוב ולכן מתאימים ליצירת מבוכים.

מול המבוך, כמה מטרים מימין לשביל, נמצא "מעגל הקזוארינות". זוהי פינה יפה להתייחדות או להתכנסות של קבוצות. עצי קזוארינות גבוהים יוצרים כאן מעגל שקוטרו כ-8 מ' והשהייה ביניהם משרה אווירה מיוחדת.

מעבר למבוך ול"שער" הבא צומח משמאל לשביל ברוש פורבס (10) (Cupressus forbesii) – ברוש אמריקאי ממדבריות קליפורניה, שניחן בקליפת גזע מתקלפת בעלת גוון אדום נהדר. מיד אחריו, מימין, ניצב ספסל בצל אלון שסוע (11) (Quercus cerris), הידוע במקומותינו גם בשם אלון טורקי. סימן ההכר שלו – עליו הנשירים, בעלי המפרצים הגדולים בין האונות. כמה פרטים מהעץ הזה צומחים אצלנו בר בנחל ערער שבחרמון.

מעט הלאה, משמאל לשביל, צומחת שיטה צהובת-גזע (12) (Acacia xanthophloea), עץ מרשים בעל גזעים וענפים צהובים. קוציו הענקיים של מין שיטה זה מגיעים לאורך של כ-5 ס"מ.

השביל הסלול מתעקל שמאלה ואנחנו עוברים שוב ליד המבוך, שנמצא משמאלנו. אחריו, מימין לשביל, צומח ינבוט צִ'ילֶיאנִי (13) (Prosopis chilensis). השם "ינבוט" מעורר חלחלה בקרב החקלאים בישראל, שכן ינבוט השדה המקומי שלנו הוא שיח עקשן מאין כמוהו ופגע רע בשדות. באמריקה, לעומת זאת, הינבוטים הם עצים של ממש, המעניקים לנוף מראה שמזכיר את עצי השיטה אצלנו. חשיבותם שם רבה כמקור מזון באזורים המדבריים של היבשת. הינבוט הצ'ילני הוא עץ קטן, המפאר את האזורים היבשים של צ'ילה, כפי שמרמז שמו.

מעבר לינבוט השביל עובר בגשרון עץ על פני ערוץ קטן. כאן כדאי לסטות לרגע קל ימינה, לשביל צדדי. סמוך לגדר של גן האקלום, קרוב מאוד לכביש 4, צומחים שני פרטים נהדרים של אלון השעם (14) (Quercus suber). העץ צומח בר בחצי האי האיברי ובדרום צרפת. שימו לב לקליפה המפוארת של העץ. זהו המקור לפקקי השעם שבהם פוקקים בקבוקי יין. הנה, כך, שיכורים וסחרחרים מעט מכל השפע הזה, אנחנו יכולים למצוא את דרכנו בחזרה לחניון, שממנו יצאנו לטיול.

מפת טיולים וסימון שבילים
מפת טיולים וסימון שבילים 7 (השרון ומערב השומרון)

הערות ואזהרות
שולחנות הפיקניק נועדו לארוחות קלות מהצידנית. בגן צומחים עצים נדירים שאין להם תחליף ולכן אסור באיסור חמור להדליק במקום אש.