מולנו, בראש שלוחה ארוכה, משתרע מושב גבעת יערים. זה המקום להסביר את השם "שביל המטוס". בתחילת מאי 1948, כמה ימים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ניסו הכוחות העבריים לפרוץ את הדרך לירושלים. כדי להגביר את הלחץ על הכוחות הערביים הוחלט להפציץ את עמדותיהם באזור בית מחסיר (כיום בית מאיר) החולש על הדרך. ב-10 במאי יצא המטוס ליעדו. זה היה מטוס מדגם נורסמן, שהגיע לארץ מאיטליה כשבוע קודם לכן. קברניט המטוס היה יריב שיינבאום, לשעבר טייס בחיל האוויר המלכותי הבריטי. טייס המשנה היה דניאל בוקשטיין, מפקד שדה דב באותם ימים, והאנשים האחרים בצוות היו האלחוטאי שלמה כהן ושלושה אנשי חימוש – צבי שוסטרמן, יצחק שקלנביץ' ושלמה רוטשטיין. כאשר הגיע המטוס לאזור בית מחסיר הודיע דניאל בקשר: "זיהינו את המטרה, אנו יורדים להפציץ". מאז נותק עמו הקשר, והמטוס נעלם עם כל אנשי צוותו.
במהומת הקרבות לא היה זמן לחפש את שרידי המטוס. החיפושים החלו אחר כחודשיים והתברר כי המטוס התרסק ממש מולנו, במדרון הדרומי של גבעת יערים. אחמד סאמח אל ח'אלדי, שהיה מנהל בית היתומים בדיר עמר וחולה מכדי לברוח עם שאר תושבי הכפר והחווה, הוביל את איסר חלמיש, קמ"ן הגדוד השישי של חטיבת הראל אל מקום ההתרסקות של המטוס.
הגופות נמצאו רק לאחר זמן מה. בעקבות הנחייתם של בני משפחת עַלְיָאן, בני הכפר ח'ירבת אל ג'בעה לשעבר (גבעת יערים של ימינו) המתגוררים כיום באבו ע'וש, הגיע איסר למערה שלרגלי קברו של שיח' עמר. מערה נטמנו תחילה שרידי צוות המטוס וממנה נאספו והובאו לקבורה בקריית ענבים. המערה איננה קיימת כיום. חלק ממנוע המטוס נמצא והוא מוצב לזיכרון באנדרטה המרכזית של חיל האוויר שבהר טייסים וחלק אחר בגן שביישוב גבעת יערים.
תודה ליהודה זיו, הגיאוגרף ואיש הלשון, ולגידי בשן, רכז קהילה ויער באזור ההר, על סיועם בכתיבת הכתבה.