שביל המטוס סובב איתנים

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1.6 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
נוף בערפל. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שביל המטוס, המקיף את מרכז בריאות הנפש איתנים שבהרי ירושלים, חושף את הנופים המרהיבים של הרי ירושלים. השרפה הגדולה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021, אכלה את עצי החורש ועתה הצמחייה מנסה להתאושש. הנופים נשארו יפים כשהיו

הוראות הגעה

בכביש 395 ובין היישובים צובה ורמת רזיאל פונים צפונה על פי השילוט "איתנים עילית". נוסעים כ-300 מ' ומגלים מימין את שלט הכניסה לשביל.

סיפור דרך: השביל הרגלי

אורך מסלול ההליכה: 1.6 ק"מ.

משך הטיול: כשעה.

משלט המבואה, ובו תיאור קצר ומפה של המסלול, צועדים בדרך עפר רחבה, חלק מקו החיץ שיצרה קק"ל בין מרכז בריאות הנפש והחורש. לאחר כ-200 מ' כדאי לעצור ולצפות צפונה לעבר החלק הצפוני של הרי ירושלים, נחל שורק ואף הרי חברון. כ-300 מ' משם מגיעים לצומת דרכים. ובה יש לפנות שמאלה בשביל להולכי רגל, העולה במדרון קטן. בטרסה שלמרגלות המבנים נראים בסיסי בתים חרבים.
השביל עובר בין טרסות שנחשפו ולאחר כ-500 מ' מתעקל שמאלה. בנקודת העיקול נמצא ספסל הצופה על הנוף. מכאן השביל ממשיך לאגף את מרכז בריאות הנפש ושב לנקודת המוצא לאחר כחצי קילומטר.

אבני דרך במסלול

בסיסי בתים חרבים – בפסגת ההר שכן למרגלותינו ממש נמצאים שרידי הבוסתנים של הכפר הקטנטן דיר עַמְר, שבו התגוררו קומץ תושבים עד מלחמת העצמאות.

בראש ההר נבנה אתר מקודש לזכרו של א-סאעי ("השליח") עמר, כלומר, שליחו של עומר בן אל-ח'טאב, כובש ירושלים במאה ה-7 לספירה. מסורת מקומית גורסת שקדוש מוסלמי בשם שיח' חוסיין נקבר בפסגת ההר שממנה נגזר שמו. השיח' כונה גם אבו אל-ארמלה (אבי האלמנה) ונחשב לפטרונם של יתומים ואלמנות. ואכן, ביוזמת הוועד הערבי העליון נבנה במקום בשנת 1942 מוסד לימודי ששילב לימודים עם חקלאות. התלמידים בבית הספר הזה היו ברובם יתומים שאבותיהם נהרגו במרד הערבי (1936¬-1939). מעט מאוחר יותר החלה בנייתו של בית ספר לבנות. נראה כי שרידי המבנים, שנבנו במתכונת אחידה, שייכים למוסד החינוכי.

ספסל נוף - פסגת הר איתנים מתנשאת 776 מ' מעל פני הים והיא מבודדת היטב מהפסגות האחרות של הרי ירושלים. מצב זה מעניק למטייל בשביל נקודות מבט נהדרות על הרי ירושלים. בני מצווה ממושב רמת רזיאל בנו בשנת 2021 ספסל הצופה על הנוף בעיקול המערבי של השביל. מהספסל נראים ערוצו העמוק של נחל כסלון ומקומות רבים במרחב ובהם הר אדר, אבו גוש, שמורת המסרק, תל כסלון ורמת רזיאל.

טרסות חקלאיות - טרסות חקלאיות, שרידי מבנים קטנים ובורות מים נראים מתחת לדרך. זה מה שנותר מבוסתני הכפר הקטן דיר עמר. הכפר נכבש ב-16 ביולי 1948 בידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל.

באזור הטרסות צמחו לפני השרפה הגדולה עצי קטלב רבים. הקטלבים אוהבים את הסלעים הרכים של תצורת מוצא, שנמצאים בפסגת ההר ולכן הם נמצאו כאן במספרים גדולים (גם לתושבי הכפר היה נוח לנצל את המסלע הרך לגידולים חקלאיים). אי אפשר שלא לזהות את העץ בעל הקליפה האדומה והדקה, המתקלפת מדי שנה ומותירה תחתיה גזע צהבהב וחלק. תצורת מוצא עשירה בחוואר, סלע דק-גרגיר בעל אוורור לקוי. תנאים אלה משפיעים על משטר החנקן בקרקע, ונראה כי הקטלב מתגבר על הבעיה בזכות שיתוף פעולה עם פטריות קרקע המסייעות להפוך את החנקן לזמין עבור העץ.

לקריאה נוספת והעשרה

שביל לנפש

שביל המטוס סובב איתנים הוא פרי יוזמה משותפת של קק"ל והנהלת המרכז לבריאות הנפש באיתנים. בעבודות הכשרת התוואי לקחו חלק עובדי קק"ל, מתנדבי שנת השירות של קק"ל ועובדים ומטופלים מהמרכז. המרכז לבריאות הנפש באיתנים מבקש לנצל את השביל כדי לחשוף את המטופלים לחוויית הטיול בטבע. הטיול בשביל נעשה לחלק משגרת החיים במקום ותורמת בדרכה לתהליכי ההתאוששות של אנשים שנמצאים בתקופת שבר נפשי בחייהם". 

חילוץ העובדים והחוסים באיתנים בעת השרפה הגדולה

השרפה הגדולה, שפרצה ב-15 באוגוסט 2021 והשתוללה במשך ארבעה ימים, כילתה כ-12,500 דונם של יער וחורש. חלק ניכר מהשטח כלול בתחומי יער הקדושים ויער סטף. מורדות נחל כסלון ושמורת טבע הר טייסים, הר איתן ונחל צובה. מקומות אהובים ומוכרים היטב למטיילים בישראל, לבשו שחור.

בשנים האחרונות הושקעו ביערות קק"ל משאבים עצומים במניעת התפשטות מהירה של אש. חלקות יער גדולות עברו דילול משמעותי כדי להפחית את הביומסה הצמחית, הדלק שמזין את השריפות בקיץ. קק"ל גם יצרה קווי חיץ בין היישובים והיערות שבאחריותה ואזורי חיץ ביער.

כלקח מהשרפה הגדולה בכרמל (2010), השקיעה קק"ל בהרי ירושלים משאבים רבים ליצירת קווי חיץ ולצמצום נזקים מאש. במידה רבה, בזכות הטיפול היערני לא היו נפגעים בנפש ונרשמו רק פגיעות מעטות ברכוש. דוגמה מובהקת לכך היא בית החולים איתנים. האש בערה בעוצמה מכל הכיוונים, אך בזכות קווי החיץ שיצרה קק"ל ודילול עצים ליד בית החולים ובתוכו לא נפגע איש. בשל האש הכבדה לא יכלו כלי רכב ואף מסוקים להגיע למקום ולפנות את העובדים והחוסים, והם חולצו בזכות תעוזה ויוזמה של עובדי בית החולים.

ביישובים שבהם לא נעשו קווי חיץ ליחכה האש את חצרות הבתים ואף שרפה כמה מבני משק. רוב בתי התושבים ניצלו בזכות גיוס רוב כוחות הכיבוי במדינה. האש "נאלצה להסתפק" הפעם בעצי היער
 

שיקום הצמחייה לאחר השרפה

השרפה אכלה את כל חלקי הצמחים העל אדמתיים. התורה של קק"ל אומרת שיש להניח לשטח להשתקם באופן טבעי. עצי החורש ירוקי העד מצוידים בניצנים רדומים בצוואר השורש, ולאחר שרפה הם מצמיחים ענפים חדשים. הקרקע מכילה מלאי זרעים שלא נפגעו. יערני קק"ל עוקבים אחר השתקמות הצמחייה והם מתערבים רק במקומות שבהם הדבר הכרחי.

בסיור בשטח שנערך באפריל 2023, נראה שאכן עצי הקטלב, האלון המצוי ושאר עצי החורש מלבלבים מחדש. אבל, באזור הטרסות, התערער שיווי המשקל האקולוגי וצמחים שמקורם לא יכירם כאן השתלטו על חלק ניכר מהשטח.

המטוס

מעבר לערוץ נחל כסלון, בראש שלוחה ארוכה, משתרע מושב גבעת יערים, הנראה היטב מהשביל. המדרון שלידו קשור למטוס שהעניק לשביל שלנו את שמו. לשם כך עלינו לחזור למלחמת העצמאות ולספר את מה שגילה לנו יהודה זיו (1926¬-2020), חוקר ארץ ישראל.

בתחילת מאי 1948, כמה ימים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ניסו הכוחות העבריים לפרוץ את הדרך לירושלים. כדי להגביר את הלחץ על הכוחות הערביים הוחלט להפציץ את עמדותיהם באזור בית מחסיר (כיום בית מאיר), החולש על הדרך. ב-10 במאי יצא המטוס ליעדו. זה היה מטוס מדגם נורסמן, שהגיע לארץ מאיטליה כשבוע קודם לכן. קברניט המטוס היה יריב שיינבאום, לשעבר טייס בחיל האוויר המלכותי הבריטי. טייס המשנה היה דניאל בוקשטיין, מפקד שדה דב באותם ימים, והאנשים האחרים בצוות היו האלחוטאי שלמה כהן ושלושה אנשי חימוש – צבי שוסטרמן, יצחק שקלנביץ' ושלמה רוטשטיין. כאשר הגיע המטוס לאזור בית מחסיר הודיע דניאל בקשר: "זיהינו את המטרה, אנו יורדים להפציץ". מאז נותק עמו הקשר, והמטוס נעלם עם כל אנשי צוותו.

במהומת הקרבות לא היה זמן לחפש את שרידי המטוס. החיפושים החלו אחר כחודשיים והתברר כי המטוס התרסק במדרון הדרומי של גבעת יערים. אחמד סאמח אל ח'אלדי, שהיה מנהל בית היתומים בדיר עמר וחולה מכדי לברוח עם שאר תושבי הכפר והחווה, הוביל את איסר חלמיש, קמ"ן הגדוד השישי של חטיבת הראל אל מקום ההתרסקות של המטוס.

הגופות נמצאו רק לאחר זמן מה. בעקבות הנחייתם של בני משפחת עַלְיָאן, בני הכפר ח'ירבת אל ג'בעה לשעבר (גבעת יערים של ימינו), המתגוררים כיום באבו ע'וש, הגיע איסר למערה שלרגלי קברו של שיח' עמר (המערה אינה קיימת כיום). במערה נטמנו תחילה שרידי צוות המטוס וממנה נאספו והובאו לקבורה בקריית ענבים. חלק ממנוע המטוס נמצא והוא מוצב לזיכרון באנדרטה המרכזית של חיל האוויר שבהר טייסים. חלק אחר של המטוס נמצא בגן שביישוב גבעת יערים.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מירב דודיאן לאני, ממונה נגישות ארצית, אגף התכנון קק"ל, גידי בשן מנהל אזור ההר קק"ל ושביל נט מפות
פורסם בתאריך: 15.05.23
עודכן בתאריך: 24.05.23

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל