מפינת הישיבה ממשיכים פחות או יותר מזרחה, חולפים על פני שרידי מאגר נחל עוז, מאגר ענק שלחץ המים הביא בשנת 2001 לקריסתו. בקצה שרידי המאגר פונים שמאלה, נוסעים בין מטעי בננות מכוסים בבתי רשת ומגיעים לרחבת החניה של חניון יונתן ורמולן.
חניון ורמולן הוא מהיפים בחניוני הנגב. יש בו מים לשתייה ורחבת חניה נגישה המובילה לשולחנות פיקניק נגישים בצל עצי אורן ואיקליפטוס. מרחבת החניה יוצא מערבה שביל עץ נגיש באורך של 180 מ' המוביל למצפור הצופה אל עזה ובו שלט המספר על יונתן ורמולן ותצלום מרגש של יונתן בגיל 4 נוטע עץ ביער קק"ל.
סיפורו האישי של יונתן ורמולן מרגש לא פחות. הוא היה בן למשפחה נוצרית מהולנד. הוריו, אוהדי ישראל, עלו ארצה בשנת 1972. בגיל 18 שב יונתן עם משפחתו להולנד, אך כאשר פרצה מלחמת המפרץ (1993) שב לישראל והתעקש להתגייס לצה"ל. לאחר השחרור שירת כלוחם בימ"מ ואחר כך כחבלן במשמר הגבול בעזה. הוא נהרג ב-28 בדצמבר 2000 מפיצוץ ליד גדר המערכת. קק"ל, בשיתוף עם חבריו ליחידה, הקימו את החניון לזכרו.
כ-200 מ' מחניון ורמולן נמצא חניון צנוע ובו אנדרטה המנציחה את ברק רפאל דגורקר מגן יבנה. ברק, יליד 1986 שסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים, נהרג במבצע צוק איתן (27 ביולי 2014) מפגיעת טיל קטיושה.