כ-50 מ' מדרום למגדל התצפית, ליד הקצה הדרומי של החניון, מסתעף שביל מסומן אדום היורד מזרחה. השביל תלול למדי וכדאי לא לצעוד בו מיד אחרי הגשם, כאשר הסלעים רטובים וחלקים.
כמו ברוב גבעות השפלה גם רמת אבישור בנויה סלעי קירטון לבנים ורכים. במדרון הזה הם מכוסים בקרום גירי קשה בצבע אפור-חום המכונה נארי. עובייה של שכבת הנארי עשוי להגיע לשני מטרים. על הנארי נוצרת קרקע חומה, פורייה יחסית, תכונה המסבירה את תת היער העשיר והמפותח שעולה מתחת לעצי אורן ירושלים ואיקליפטוס המקור. תמצאו כאן נציגים נכבדים של החורש שלנו ובהם העצים אלון מצוי, אשחר ארצישראלי, בר זית בינוני ואלה ארצישראלית. מגוון השיחים מרשים גם הוא וכולל מינים כגון אלת המסטיק ולוטם שעיר.
אחרי כ-400 מ' השביל עולה ימינה. אנו צועדים בדרך מישורית ונעימה בצל יער מעורב, חוצים דרך יער רחבה וממשיכים במורד ביער אורנים. במדרון הזה נמצא לצד השביל בור עגול ורדוד שקוטרו כ-6 מ'. ייתכן שזהו שריד לכבשן סיד נטוש. כמה צעדים הלאה משם מגיע השביל לדרך רחבה ולבנה. מעבר לה צומח כרם זיתים. השביל המסומן אדום פונה ימינה ומיד שמאלה, מלווה את הכרם לאורך השורה הקצרה שלו, חמישה עצים בסך הכול, ופונה ימינה לתוך החורש. עתה אנחנו מתחילים "לשלם" על כל הדרך שעשינו במורד, אם כי ה"מחיר" זול יחסית משום שהמעלה מתון וארוך הרבה יותר מהמורד שבו צעדנו.