חורשת עזריקם המבודדת סבלה במשך שנים מ"התעללות". משאיות נפטרו בין עציה מפסולת בניין וגם פסולת חקלאית מצאה את דרכה למקום. קבוצה קטנה של תושבי המקום קצה במצב. עמי גלעדי מבאר טוביה, ארנה בר-אור ממושב אביגדור, דפנה קלומק ואפרת קלומק מאורות ויפתח סהר מתלמי יחיאל פועלים לשינוי המצב בעזרתה של טלילה ליבשיץ, מנהלת קהילה ויער בצפון הנגב מטעמה של קק"ל. "במקומות רבים ניסיתי לגייס קהילות כדי לחבר אותן ליערות הסמוכים אליהן. לא תמיד הצלחתי. במקרה של יער עזריקם שיתוף הפעולה בא דווקא מצד הקהילה וזה דבר יוצא דופן", אומרת ליבשיץ.

נוסעים בכביש 3 לקריית מלאכי ופונים מערבה בכביש 3703 (רח' יגאל הורוביץ) אל מושב עזריקם. חולפים על פני הכניסה למושב אורות ובאר טוביה ומגיעים לאחר כ-4.5 ק"מ נסיעה לצומת. ממשיכים עוד היישר לפנים כ-400 מ', אל מושב עזריקם, ומגלים את הכניסה לחורשה, מצד ימין.

הקשר בין הקהילה וקק"ל החל בעקבות אירוע לא נעים. דפנה קלומק גילתה שלפני כ-8 שנים פגעה פעילות יערנית בטעות בשדה שבו צומחות מדי חורף בחורפו שפע של כלניות: "עם ד"ר יונית שכנוביץ, שבאותם הימים כיהנה בתפקיד דיקן הסטודנטים במכללת אחווה, פנינו לקק"ל וכך התחיל הקשר עם טלילה. אספתי חבר'ה מהאזור, שזהו נוף ילדותם ומקום הטיולים האהוב עליהם, וכך נוצרה קבוצה של נאמני יער".

עמי גלעדי, הוותיק בחבורה, זוכר את "החורשה" עוד מהימים שקדמו לנטיעת העצים במקום: "היער הזה בנוי על שתי גבעות. בגבעה הצפונית, שאנו קוראים לה 'גבעת היונים', שכן הכפר בטאני א-שרקי. השדות שלהם גבלו בשדות באר טוביה ושרידי הבוסתנים ומשוכות הצבר נותרו בשטח עד ימינו. קק"ל נטעה את היער בשנות ה-50. הנטיעות סיפקו פרנסה וכבוד לעולים החדשים שהתיישבו במושבי הסביבה. מאוחר יותר הפכו חלקים מהגבעות לשתי מחצבת כורכר. המחצבות העמיקו עד מי התהום ולכן חברת מקורות הפכה אותם למאגרי החדרה המעשירים מי תהום. כאשר המאגרים מלאים, המראה מרהיב".

ארנה בר-אור מרכזת את הפעילויות הקהילתיות המתרחשות ביער. הנאמנים, בשיתוף המועצה האזורית באר טוביה, גייסו את התושבים לניקוי היער במסגרת יום הניקיון הבין-לאומי וארגנו ימי נטיעות בט"ו בשבט, צעדה ואירוע אופניים ענק. ארנה, דפנה ועמי שותפים בצוות שהכין פרוגרמה ליער, דבר שלא היה מתממש ללא הקהילה: "הכנת התכנית היא צעד גדול קדימה", אומרת ארנה. "יצרנו את המכשיר שבעזרתו אפשר סוף-סוף להפוך את יער עזריקם לעוד פינת חמד ראויה לשמה בישראל".

יפתח סהר עוסק בתכנון ובבניית שבילי אופניים. כנאמן היער התנדב לתכנן ולבנות את שבילי האופניים בחורשת עזריקם, שנבנו בסיוע ידידי קק"ל בצרפת, והוא מפעיל דרך קבע טיולי אופניים ביער. "יצירת שבילי אופניים בחורשת עזריקם מקשרת את המקום עם שביל האופניים ודרך הנוף שקק"ל הקימה בנחל האלה, העובר מצפון לחורשה", אומר יפתח. "כאשר תכנית-האב תתממש, עם שבילים מוסדרים יותר וחניונים, חורשת עזריקם תהיה עוגן חשוב בדרך זו. חובבי הרכיבה מהסביבה גילו כבר מזמן את היער וגם חובבי רכיבה מאשדוד מתייחסים למקום כאתר הרכיבה שלהם".

"הפעילות שקבוצת נאמני יער עזריקם עושה היא דוגמה נהדרת לתכנון ורנקולרי, תכנון עממי מקומי ולא של אדריכלים מבחוץ", אומרת טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער של קק"ל באזור הנגב הצפוני. "אלמלא שיתוף הפעולה של הקהילה, לא היינו מנחשים שגוש הבטון שהושלך ביער שימש כסליק של באר טוביה. לכן במפת היער שהפקנו הבאנו לידי ביטוי את שמות המקומות מזיכרונות הילדות של נאמני הקהילה – גבעת האהבה, גבעת היונים, גבעת הברכה – שמות שמעולם לא הוכרו רשמית ולא הוזכרו עד כה בשום מפה".

למרות המאמצים שהקהילה משקיעה בחיבור עם קק"ל ועם המועצה האזורית, למרות הישיבות הרבות, הסיורים והרצון הטוב, היער טרם מימש את החזון שלו. הדברים לא זזים בקצב שהנאמנים מצפים לו, אבל הם שומרים על אופטימיות. הם כבר נפגשו עם מנהל האזור של קק"ל ויש להניח שבעתיד הקרוב, בעקבות אישור הפרוגרמה של היער, תזכה גם חורשת עזריקם לטיפול שהיא ראויה לו.

סיור זה מתנהל בדרכי היער, העבירות בדרך כלל לרכב פרטי.

"הבאר הביזנטית"
סמוך לכניסה לחורשה מוצב שלט קק"ל הנושא את מפת האזור. כ-100 מ' הלאה משם, בצומת דרכים, נפנה שמאלה. ניסע עוד כ-120 מ' ונחנה את הרכב. שביל אופניים מסומן בעמודי שילוט מפנה שמאלה. נצעד בשביל כ-200 מ' בין עצי החורשה, כשגדר מאגר החדרה של מקורות מלווה אותנו משמאל. שלט הכוונה מפנה שמאלה, אל באר או בור מים מהתקופה הביזנטית. אל תוך הבור פעור צינור חרס, שמן הסתם הוביל את מי הגשם שנאספו במדרון. המדרון כבר איננו, משום שגבעת הכורכר נחצבה ברובה ועתה היא משמשת כמאגר החדרה.

גבעת האהבה
ממשיכים בנסיעה היישר לפנים. מיד אחרי בית הקברות של עזריקם פונים ימינה וחולפים על פני מחנה הנוער של בני המושבים. ממשיכים במורד הדרך כ-400 מ'. ליד התאטרון הפתוח ומול המטווח אנו מגיעים לצומת נוסף. נפנה ימינה בדרך העולה לראש הגבעה, הידועה בפי תושבי הסביבה כ"גבעת האהבה". בראש הגבעה נבנתה בשיתוף קק"ל ותנועת המושבים, אך טרם הושלמה, האנדרטה המרכזית של חללי תנועות המושבים. האנדרטה עשויה כיכר מרוצפת אבן וחמישה חללים מתוחמים בקירות אבן מעוגלים שגובהם כגובה אדם, כל חלל מוקדש לאחת מתנועות המושבים בישראל.
האנדרטה גדולה מאוד ונאמני היער שלנו המהמו בעדינות על הפגיעה הסביבתית שנגרמה לגבעה. בכל אופן, מראש הגבעה יש תצפית נאה על מאגר ההחדרה של מקורות, וכאשר המאגר מלא מים המראה מרהיב.

יונים ותותחים
נרד מהגבעה ונפנה בצומת ימינה. ניסע 100 מ' ובצומת הדרכים נפנה שמאלה אל הגבעה שמצפון לנו. נגיע לראשה לאחר נסיעה בת כ-900 מ'. בגבעה זו שכנה בעבר השכונה העליונה של הכפר בטאני א-שרקי. במדרונותה נותרו עצי שקמה, משוכות צבר ועצי בוסתן, בעיקר תאנה וזית. קק"ל הוסיפה גם היא עצי בוסתן משלה.

מראש הגבעה נשקפת תצפית נהדרת. קריית מלאכי, גן יבנה, אשדוד, השכונה החדשה בבני עי"ש ומושבי הסביבה נראים מכאן היטב. באופק – הרי חברון. מסביב – שדות מעובדים, שהם חלק בלתי-נפרד מהפסיפס היפה של יער עזריקם.

הגבעה, השולטת היטב בנוף, לא נעלמה מעיניהם של הבריטים במלחמת העולם הראשונה. ב-12 בנובמבר 1917 הציבו כאן הבריטים תותחים, שהרעישו את עמדות הטורקים המתבצרים בכפר בורקה (כיום גן יבנה), בגדה הצפונית של נחל האלה. עמדות הטורקים נכבשו על ידי כוחות אנז"ק (הפרשים הקלים האוסטרלים והניו-זילנדים) והצבא הבריטי המשיך בדרכו לירושלים כדי להספיק ולכבוש את העיר לפני חג המולד.
ואנחנו נשוב לנקודת המוצא, בין עזריקם ובאר טוביה.

מפת טיולים וסימון שבילים:
גוש דן וחוף פלשת (גיליון מס' 10).

עונה מומלצת:
כל השנה. בפברואר - פריחה יפה של כלניות ומאוחר יותר פורחים מיני צמחים נוספים ובהם סחלב קדוש, סחלב פרפרני, לוטם שעיר, לוטם מרווני, דבורנית דינסמור וצמחים אחרים המאפיינים את גבעות הכורכר של מישור החוף הדרומי.

חניונים בסביבה:
חניון השקמים בחולות אשדוד, החניון בשלולית שפיר (בכניסה לעין צורים) והחניון בגבעה 69.

אתרים  נוספים בסביבה:
אתרי באר טוביה, מבנה משטרת בית דרס, חולות אשדוד, פארק עד הלום בנחל לכיש ושלולית שפיר (בחורף).