יוצאים מרחבת החניה העליונה של אתר הסטף, סמוך לבית הקפה, וצועדים בעקבות שביל ישראל. בסטף תמצאו מי שתייה ושירותים. יורדים בגרם מדרגות קצר וכ-100 מ' אחריו מגיעים לתחנת המידע של שביל ישראל. עתה כל שעלינו לעשות הוא לעקוב אחר סימוני שביל ישראל (וגם סימון ירוק), החופף כאן ל"שביל הכפר" של אתר הסטף. עלינו לרדת בדרך הסלולה, היורדת לחניה התיכונה של האתר. השביל יורד תחילה באזור המכוסה בתה, שבה בולטים שיחי קידה שעירה וסירה קוצנית.
השביל יורד בין טרסות שבהן צומחים עצי זית ושקד. החלק הגבוה שבו חושף חלק ניכר מהמסלול שלנו וגם את נופי רכס עמינדב, נחל שורק, מנזר יוחנן במדבר, מושב אבן ספיר ובית חולים הדסה עין כרם. במצוקים הקטנים המלווים את השביל נמצאות מערות קטנות, שקירות אבן קטנים חוסמים את פתחיהן. מערות אלה שימשו בעבר כמחסנים של תושבי הכפר סטף.
השביל יורד לעין סטף ולברכת האגירה היפה שלו, האוספת את זרזיף מי המעיין שזורם אליו. אפשר לעלות למדרגת הסלע שמעל לבריכה, להיכנס לנקבת המעיין ולצאת ליד הבריכה. התרגיל הזה מומלץ לצעירים ולצעירים בנפשם, המוכנים להזדחל בנקבה הצרה ולהרטיב מעט את הרגליים.
מהמעיין שביל ישראל יורד בין הבוסתנים הנהדרים של הסטף, חולף על פני השביל המוביל לעין ביכורה ויורד בגרם מדרגות ארוך לרחבת החניה התחתונה של הסטף. כאן אין צורך להתבלבל. פונים שמאלה בדרך העפר, שבה משולבת דרך סלולה ומשובשת. בראשית הקיץ, עד יוני, עוד פורחים כאן השיחים גדולים של ורד הכלב ואחירותם החורש, והגבעולים הגבוהים של לוע הארי הגדול. בני השיח של הצתרה הוורודה מרהיבים עוז לפרוח גם בלב לבו של הקיץ.
בנקודת המפגש עם שביל המסומן בצבע שחור, ליד חורשת אורנים, עוזב שביל ישראל את נחל שורק ונכנס לחורש טבעי קטנטן. מיד אחריו השביל מנצל גשרון כדי לעבור בבטחה מתחת לכביש עין כרם-בר גיורא (כביש 386).
עברנו כמעט חצי דרך. מכאן עולה שבילנו ועולים בוואדי יוסוף, המוליך לטרסה אדירה בנויה אבני ענק המזכירים בעוצמתם את אבני הכותל המערבי. ההיגיון אומר שהטרסה היא חלק ממערכת שלחין קדומה, שניזונה בעבר הקדום ממי עין חנדק, הנובע כ-400 מ' במעלה הנחל. מנגד, טרסה בעוצמה כזו מתאימה יותר לאתר בנייה ממלכתי מאשר למדרגת שלחין. חידה היא.
סמוך לטרסה שרועים 4 עצי אורן גדולים, שנעקרו בסופת השלג הגדולה שידענו בדצמבר 2013. מכאן מטפסים בגדה השמאלית של הנחל ומתגברים על מדרגות סלע קטנות. תעלה קטנה, הצמודה לצד השמאלי של השביל, הובילה בעבר את מי עין חנדק לחלקות השלחין שבערוץ. חיש קל מגיעים לחפיר גדול בסלע, שבתוכו פעורים פתחיהן של שתי נקבות. זהו עין חנדק, מהמעיינות היפים ביותר של הרי ירושלים.
פירוש המילה חנדק הוא חפיר. ואמנם, מי עין חנדק זורמים מתוך שתי נקבות מים לבריכת איגום גדולה, חפורה בסלע. הנקבה הדרומית היא הארוכה מהשתיים. היא אוספת מים משני סעיפים שנפגשים ליד סכר קטן, שנועד להרים את מפלס המים ולאפשר את המשך זרימתם בכוח הכובד אל בריכת האיגום. הכניסה לנקבה זו צרה מאוד.
הנקבה המזרחית היא חיבור של שתי נקבות הקשורות זו בזו. אורכה של האחת הוא 17 מ' ושל הנקבה המסתעפת ממנה – 31 מ'. הנקבות חשוכות לגמרי והמים בהם עשויים להגיע לגובה של 1.20 מ'. אין בנקבות שום אמצעי בטיחות או סימונים, והנכנס אליהן עושה זאת על אחריותו הבלעדית.