מצומת גילת נוסעים כ-150 מ' לכיוון אופקים ופונים ימינה למשרדי המועצה האזורית מרחבים. אחרי 50 מ' פונים שמאלה בשער בגדר שלידו שלט הכניסה לדרך ולשביל האופניים שבנתה קק"ל בנחל שמריה.
אורך מסלול הנסיעה: 3.7 ק"מ. הדרך עבירה לרכב פרטי.

היובלים העיליים של נחל שמריה, החורץ את שדות הלס של הנגב המערבי, מתחילים את דרכם מדרום ליישוב הבדואי תראבין א-צאנע, לא הרחק מקיבוץ משמר הנגב. הנחל הרדוד עובר ליד חורבת שמריה ואחר כך מצפון למרכז קק"ל בגילת על שם דוד נחמיאס.

חורבת שמריה היא אתר עתיקות מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה. בחורבה, שהיא גבעה קטנטונת במרחב של שדות מעובדים, השתמרו שרידי יישוב גדול ובו כנסייה, מתקנים חקלאיים, מערות ובורות מים. לא הרחק משם עוברת סוללת מסילת הברזל שסלל הממשל העות'מני כדי לקדם את פני הצבא הבריטי. בעבר שכן כאן קברו של נבי סמארה – קדוש בדווי מקומי – וממנו נגזר שמה של החורבה ושל הנחל העובר למרגלותיה.

הנחל חוצה את כביש 241 מערבה מצפון לצומת גילת ונשפך לנחל פטיש מצפון למושבים רנן, בטחה ופדויים. נחל פטיש ממשיך עוד מעט הלאה ונשפך לנחל גרר, היובל העיקרי של נחל הבשור. אורכו הכולל של הנחל כ-14 ק"מ.

דרך הנוף החדשה של קק"ל עוברת בקטע הנחל שממערב לצומת גילת. במשך שנים שימש הנחל הזה כחצר האחורית של מושבי הסביבה, ואלה לא חסכו ממנו פסולת חקלאית ואשפה מכל סוג וצבע. כל המאמצים של קק"ל ושל רשות הניקוז והיחידה הסביבתית נגב מערבי לנקות את הנחל לא צלחו.

טלילה ליבשיץ, שהייתה בעבר מנהלת קהילה ויער באזור, שיתפה פעולה עם בית ספר "מרחבים", שקיבל על עצמו פרויקט סביבתי קהילתי בנחל שמריה. תלמידי בית הספר פעלו לניקוי הנחל, קיימו בו פעילויות כגון ציור נופי הנחל, בנו תיבות קינון, חפרו בריכת מים ליצירת בית גידול לח והקימו צריף מסתור לצפייה בציפורים.

באירוע שהתקיים ב-21 באפריל 2004 נערכה צעדה לאורך הנחל והתקיימו פעילויות סביבה נוספות. הילדים החתימו את הוריהם ואת המבקרים בנחל על התחייבות לשמור ולהגן על המרחבים הירוקים ובתמורה קיבלו מקק"ל שובר לנטיעת עץ. מאז נחל שמריה נשמר נקי והפך לפינת חמד.