טיול לשלולית חורף שפיר

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 15 ק"מ
  • צפון
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
השביל אל מצפור השלולית. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שלוליות החורף, בית גידול מיוחד במינו, היו נפוצות בעבר ברחבי ישראל. סמוך לקיבוץ עין צורים, בין קריית מלאכי לאשקלון, סייעה קק"ל לגורמים מקומיים להקים לתחייה את שלולית החורף הישנה שבמועצה האזורית שפיר. כ-6 ק"מ מערבה, בחניון הודיה של קק"ל, תוכלו לבקר בבריכת חורף נוספת.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש צומת מלאכי (קסטינה)–אשקלון (כביש 3) ופונים דרומה בכביש הגישה לכיוון קיבוץ עין צורים, במקום שבו נמצאת תחנת הדלק "פז". סמוך לפנייה (מימין) נמצאת רחבת החניה של שלולית חורף מועצה אזורית שפיר. אם השער סגור, חונים בתחנת הדלק, חוצים את כביש הגישה לקיבוץ ונכנסים לבריכה.

רקע

עד שנות ה-60 של המאה הקודמת היו קרקורי הצפרדעים והקרפדות חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של החורף הישראלי. הקולות החורקים של הזכרים נשמעו כמעט בכל בית. בריכות חורף ושלוליות בהמוניהן היו פזורות בכל החבל הים-תיכוני של הארץ, מצפון הנגב ועד מרומי הגליל.

רוב הבריכות, יש להודות, היו מעשה ידי האדם ולא מתנת הטבע. הבריכות שימשו להשקיית עדרים וגידולים חקלאיים עונתיים, והיה להן חלק חשוב באספקת המים לאוכלוסייה.

חלק מבריכות החורף הטבעיות נעלמו בגלל ניקוז שטחי ביצה. אחרות הפסיקו לתפקד עם נטישת הכפרים הערביים לאחר קום המדינה. הבריכות נפגעו גם בכפרים שתושביהם נשארו בארץ, מפני שהן שכנו באדמות ציבור. כאשר הקימו בתי ספר ומבנים ציבוריים, עשו זאת באדמות הכלל. הבריכות שילמו את המחיר.

בישראל של היום נותרו לא יותר משלושה אחוזים משטחי הביצה והמים שהתקיימו כאן בשלהי המאה ה-19. נציגי הדו-חיים ניצלו תעלות, פרדסים ומטעים מושקים, אך גם אלה הולכים ומתמעטים, מה גם שבשטח מפרידים ביניהם כבישים ומכשולים חדשים אחרים. בתנאים כאלה, אוכלוסיות הדו-חיים, הזקוקות למים לשם רבייה, נמצאות בסכנה קיומית.

המצב קשה במיוחד בבריכות החורף, שנמצאות בסכנת הכחדה ממש. זהו בית גידול מיוחד – מקום שיש בו מים בחורף, אך הוא מתייבש כליל בקיץ.

בריכות חורף מקיימות עולם מיוחד של צמחים ובעלי חיים, המותאמים לעבור את העונה היבשה בעזרת גופי קיימא. אדרבא, אם הבריכה מחזיקה מים כל השנה, המינים שמאפיינים את בריכות החורף נעלמים בדרך כלל.
חמישה מבין שמונת מיני הדו-חיים בישראל – צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה – חיים בבריכות חורף. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בקיום בריכות חורף ולא במקורות מים קבועים.

מצבם של הקרפדות והצפרדעים, שהסתגלו לחיים בבריכות דגים, במאגרים ובמתקני שפכים והשקיה, טוב יותר (לאחרונה התבשרנו על גילויו מחדש של העגולשון שחור-גחון בעמק החולה – מין דו-חיים שחשבנו כי נכחד מן העולם. זוהי בשורה מרנינה, אך אין בה כדי להצביע על המגמה הכללית של מצב הדו-חיים בישראל).

לבריכות החורף יש חשיבות רבה. הן מסייעות להחדרת מים נקיים יותר לאקוויפר, מגוונת את הנוף ומשמשות מוקד לפעילות נופש משום שהן נמצאות פעמים רבות בקרבת יישובים גדולים ואף בתחומי היישובים. בריכות החורף הן גם סמן לאיכות תנאי הסביבה. מכיוון שהבריכות נמצאת במקומות הנמוכים בסביבתן, הן קולטות אליהן את מי הנגר. בדיקת איכות המים שבבריכה עשויה לגלות מידע רב על המצב האקולוגי שמסביבן.

שלולית חורף שפיר

שלולית החורף שפיר שימשה בעבר כבריכת ההשקיה של הכפר הערבי סוואפיר אל-שארקיה. ייתכן שהשם סוואפיר שומר על צליל שמו של היישוב הקדום שפיר, שנזכר במקרא בנבואת חורבן של הנביא מיכה: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר, עֶרְיָה בֹשֶׁת; לֹא יָצְאָה, יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל, יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ" (מיכה א, יא).

נראה כי אנשי הכפר יצרו את הבריכה על ידי סכירת ערוץ מקומי, שאצר מאחוריו מים בחורף. מאוחר יותר נבנה במקום בית הספר של הכפר. לאחר מלחמת העצמאות חרב הכפר וגם הסכר נעלם. למרות זאת, השלולית העקשנית המשיכה להתמלא בחורף במי גשם (אגן הניקוז של השלולית משתרע על פני כ-1,500 דונם). אלא שבשנת 2007 נבנו ממזרח לבריכה אתר קראווילות ותחנת דלק, דבר שביטל את הניקוז ההיסטורי למקום. השלולית הרימה ידיים והתייבשה.

מועצה אזורית שפיר התגייסה למען השלולית. קק"ל העמידה תקציב, ויחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות נחל וניקוז שורק לכיש, פעלו ארבעת הגופים להשיב עטרה ליושנה. המועצה האזורית היא שמתחזקת את השלולית, וכיום קק"ל אחראית רק לשלולית החורף בחניון הודיה (ראו בהמשך).

בינואר 2012 זכתה השלולית להתחבר מחדש לאגן הניקוז שלה. זה היה דבר בעתו, שכן עשרה ימים אחר כך, בעקבות אירוע גשם ראוי לשמו, התמלאה השלולית מחדש. בביקור שערכנו ב-16 בפברואר, הייתה השלולית מלאה עד "הקו האדום העליון" שלה והעודפים הוזרמו בתעלה לנחל לכיש הסמוך. השלולית המלאה יוצרת אגם גדול למדי (70X30 מ'), שעומקו המרבי כ-2.5 מ'.

שלולית החורף נועדה לשמש מעין שמורת טבע, אתר לימודי לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים שפיר הסמוכים, ומקום בילוי בחיק הטבע לציבור הרחב. אדריכלית הנוף אילנה קליין תכננה את המקום בהתאם לכך.

מרחבת החניה יוצא שביל כבוש ומגיע לאחר כ-70 מ' אל "המזח" – מרפסת עץ הצופה אל השלולית ואל עצי האיקליפטוס שטובלים עד ברכיהם במים.

השביל מקיף את השלולית ומגיע בסיפון עץ אל מצפור השלולית, הבנוי כמסתור-עץ ומתאים מאוד לצפייה בעופות המים שפוקדים את המקום בחורף. מעט ממערב לשלולית הוצבו שולחנות פיקניק. מי שרוצה לחלץ מעט את העצמות, יכול להמשיך מערבה בשביל כבוש – במסע שאורכו כחצי קילומטר.

לאחר שחולפים על פני אמפיתאטרון קטן, השביל מגיע סמוך לנחל לכיש, עולה מעט במעלהו ומגיע לאנדרטה לזכרו של הטייס אברהם דן שטהל, שנספה כאשר מטוס המוסקיטו שלו התרסק במקום זה בשנת 1956. כדאי להשקיף על נחל לכיש מהגשרון הסמוך לאנדרטה.

שביל הגשר בחורשת שפיר

כדי להגיע לשביל הקצר הזה יש לשוב לרכב, לצאת לכביש 3, לפנות ימינה, לנסוע כ-600 מ' ולפנות ימינה לכיוון מושב שפיר. נוסעים כמה מטרים וחונים משמאל לכביש, ליד שלט הכניסה הגדול של קק"ל (יער קוממיות). מהשלט יוצא שביל קצר, מסומן כחול, שאורכו כ-300 מ' (כיוון אחד). השביל עובר בין עצי בוסתן ומגיע ל"גשר פריזר", הנטוי על נחל גוברין. הגשר נקרא על שמו של זאב פריזר, מומחה לבניית גשרים שעבד בשירות מחלקת עבודות ציבוריות של המנדט הבריטי. נראה כי הגשר נבנה בסביבות שנת 1933.

הגשר רשם פרק בתולדות מלחמת העצמאות. בעת המלחמה הגיע טור הצבא המצרי לאזור והוחלט לפנות את הנשים והילדים ביישובי הדרום ולהעבירם למרכז הארץ. בד בבד ניסה צה"ל הצעיר לבלום את התקדמות המצרים, ובפיקוד החליטו שכאשר יתקרבו המצרים לגשר, יישלחו כוחות חבלה לפוצצו. כך היה. למשימה נשלחה חוליית חבלה שהשלימה את ההכנות לפיצוץ הגשר. חברי החוליה התמקמו בעמדותיהם וציפו למצרים.

הלילה ירד. לפתע, מתוך דממת הלילה, נשמע רעש מנועים שהלך והתקרב. עד מהרה נראו גם אורות פנים של כלי רכב. החבר'ה המתינו שטנק מצרי יעלה על הגשר כדי לפוצץ אותו ברגע המתאים. אילנה בן יהושע, חברה בחוליית החבלה שישבה מתחת לגשר, שמעה איכשהו בכי של תינוק בוקע מכלי הרכב שהתקרבו וקראה לחבריה שלא לפוצץ את הגשר. זמן קצר אחר כך התברר שכלי הרכב שבאו היו משאיות ובהן הילדים והנשים של ייישובי הדרום. איזה מזל. הגשר ניצל, הצבא המצרי לא הגיע ואנו יכולים לבקר בגשר. בתום הביקור נחזור לרכב כלעומת שבאנו.

שימו לב: שביל הגשר ביער קוממיות חסום בחלקו לגישה בשל גדר שמע"צ הציבה על גדת נחל גוברין. ההליכה על השביל בתוך החורשה בלתי אפשרית, אך אפשר להגיע לגשר פריזר על כביש האספלט הקיים. יש דפי מסלול בשתי הכניסות ליער קוממיות.

מצפור בקעת שפיר

כדי להגיע למצפור יש לחצות את מושב שפיר דרומה, לכל אורכו. כ-600 מ' מקצה המושב פונה דרך עפר מערבה (ימינה). הדרך עוברת בין שדות מעובדים ומגיעה לאחר כ-1.6 ק"מ לגבעה קטנה, גבוהה אך במעט מהשדות שמסביב (72 מ' מעל פני הים). במבט ראשון הגבעה אינה מרשימה, אך למרבה ההפתעה, כשעולים לראשה היא מעניקה תצפית מרהיבה לכל העברים.

הגבעה נמצאת בקו פרשת המים שבין נחל גוברין ונחל לכיש. ביום טוב, כמו שאומרים המדריכים, אפשר לצפות מכאן במרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון לאשדוד ואשקלון, הנושקות לים התיכון. הגבעה נמצאת בלב בקעת שפיר, המציגה 30 אלף דונם של חקלאות אינטנסיווית.

אתר התצפית שימש במשך שנים רבות אתר שהושלכה בו פסולת חקלאית ופסולת בניין. לפני 32 שנה הגיעה למקום מושקו רום. זה היה היום הראשון שלו באזור, לאחר שעבר להתגורר במקום מקיבוץ סעד. לאחר ששיכנע את הנוגעים בדבר לסגור את המזבלה, הציב במקום ספסל תצפית קטן. עוד קצת שכנוע וגם הפסולת סולקה, ובימים אלה עומלים על הסדרת האתר והצבת ספסלים לנוחות המבקרים ולתפארת האזור.

בריכת חורף הודיה

איך מגיעים?

חניון הודיה נמצא בצדו הדרומי של צומת הודיה. הצומת נמצא כ-6 ק"מ ממערב לבריכת שפיר, במפגש כביש קריית מלאכי–אשקלון (כביש 3) עם הכביש לשדרות (כביש 232).

בחניון הודיה הציבה קק"ל שולחנות לנופשים ויערניה מטפחים שפע עצי בוסתן. בחניון נמצאים גם שרידי קברו של שיח' מוחמד, מהכפר הסמוך ג'וליס, שהתקיים בסביבה בעבר. הנוסע ויקטור גרן, ששוטט באזור במחצית השנייה של המאה ה-19, מספר בכתביו על כמה עמודי שיש שהיו מונחים על פי הבאר וסביב השקתות. תיאור זה נאמן גם למצב כיום. עוד נמצאים במתחם בורות מים, שרידי הכביש מתקופת המנדט ושרידי סוללת הרכבת הטורקית שהובילה לבאר שבע.

בחניון נמצאת גם שלולית חורף. החברה להגנת הטבע עורכת בבריכה פעילות חינוכית לילדי היישוב הודיה. הפעילות נועדה לא רק למטרות לימוד, אלא להדגשת החשיבות של בריכות החורף.

דפנה גלזר, האקולוגית האחראית על הפרויקט מטעם החברה להגנת הטבע, פנתה לקק"ל לשמר ולשלט את השלולית. טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער בצפון הנגב קק"ל, התגייסה לנסח ולהתקין שילוט לשימור המקום.

שלולית הודיה נסקרה בידי ד"ר אלדד אלרון וד"ר שריג גפני, מטעם רשות הטבע והגנים. השניים קבעו שיש חשיבות רבה לשימור שלולית החורף בהודיה, מכיוון שהבריכה מאכלסת מיני סרטנים ייחודיים. על פי דיווחיהם, הבריכה של ימינו משתרעת על רבע משטחה המקורי, שעלה על דונם. כיום הבריכה נמצאת בתחום יער קק"ל.

מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים גוש דן וחוף פלשת (גיליון מס' 10)

עונה

ינואר-יוני (תלוי בגשמים)

עבירות

בשלב זה, הדרך למצפור בקעת שפיר עשויה להיות קשה לרכב פרטי בימים הראשונים לאחר גשם כבד. בימים רגילים הדרך עבירה לכל רכב

התאמה למוגבלים בתנועה

המסלול בבריכה ומצפור שפיר נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות

הערה

בבריכת החורף הודיה יש מים רק בעונת החורף, ובשלולית שפיר יש מים גם באביב

לפניות בנוגע לשלולית החורף

מוקד המועצה האזורית שפיר 08-8600733

קרדיטים
 
תודה למושקו רום – איש רשות נחל וניקוז שורק-לכיש ורכז תיירות ושטחים פתוחים במועצה האזורית שפיר, ולטלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער בצפון הנגב קק"ל, על הסיוע שהגישו בהכנת הכתבה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער בצפון הנגב קק"ל, ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 29.2.2012
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת סימון שבילים 10 גוש דן וחוף פלשת