נוסעים בכביש צומת מלאכי (קסטינה)–אשקלון (כביש 3) ופונים דרומה בכביש הגישה לכיוון קיבוץ עין צורים, במקום שבו נמצאת תחנת הדלק "פז". סמוך לפנייה (מימין) נמצאת רחבת החניה של שלולית חורף מועצה אזורית שפיר. אם השער סגור, חונים בתחנת הדלק, חוצים את כביש הגישה לקיבוץ ונכנסים לבריכה.

עד שנות ה-60 של המאה הקודמת היו קרקורי הצפרדעים והקרפדות חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של החורף הישראלי. הקולות החורקים של הזכרים נשמעו כמעט בכל בית. בריכות חורף ושלוליות בהמוניהן היו פזורות בכל החבל הים-תיכוני של הארץ, מצפון הנגב ועד מרומי הגליל.

רוב הבריכות, יש להודות, היו מעשה ידי האדם ולא מתנת הטבע. הבריכות שימשו להשקיית עדרים וגידולים חקלאיים עונתיים, והיה להן חלק חשוב באספקת המים לאוכלוסייה.

חלק מבריכות החורף הטבעיות נעלמו בגלל ניקוז שטחי ביצה. אחרות הפסיקו לתפקד עם נטישת הכפרים הערביים לאחר קום המדינה. הבריכות נפגעו גם בכפרים שתושביהם נשארו בארץ, מפני שהן שכנו באדמות ציבור. כאשר הקימו בתי ספר ומבנים ציבוריים, עשו זאת באדמות הכלל. הבריכות שילמו את המחיר.

בישראל של היום נותרו לא יותר משלושה אחוזים משטחי הביצה והמים שהתקיימו כאן בשלהי המאה ה-19. נציגי הדו-חיים ניצלו תעלות, פרדסים ומטעים מושקים, אך גם אלה הולכים ומתמעטים, מה גם שבשטח מפרידים ביניהם כבישים ומכשולים חדשים אחרים. בתנאים כאלה, אוכלוסיות הדו-חיים, הזקוקות למים לשם רבייה, נמצאות בסכנה קיומית.

המצב קשה במיוחד בבריכות החורף, שנמצאות בסכנת הכחדה ממש. זהו בית גידול מיוחד – מקום שיש בו מים בחורף, אך הוא מתייבש כליל בקיץ.

בריכות חורף מקיימות עולם מיוחד של צמחים ובעלי חיים, המותאמים לעבור את העונה היבשה בעזרת גופי קיימא. אדרבא, אם הבריכה מחזיקה מים כל השנה, המינים שמאפיינים את בריכות החורף נעלמים בדרך כלל.
חמישה מבין שמונת מיני הדו-חיים בישראל – צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה – חיים בבריכות חורף. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בקיום בריכות חורף ולא במקורות מים קבועים.

מצבם של הקרפדות והצפרדעים, שהסתגלו לחיים בבריכות דגים, במאגרים ובמתקני שפכים והשקיה, טוב יותר (לאחרונה התבשרנו על גילויו מחדש של העגולשון שחור-גחון בעמק החולה – מין דו-חיים שחשבנו כי נכחד מן העולם. זוהי בשורה מרנינה, אך אין בה כדי להצביע על המגמה הכללית של מצב הדו-חיים בישראל).

לבריכות החורף יש חשיבות רבה. הן מסייעות להחדרת מים נקיים יותר לאקוויפר, מגוונת את הנוף ומשמשות מוקד לפעילות נופש משום שהן נמצאות פעמים רבות בקרבת יישובים גדולים ואף בתחומי היישובים. בריכות החורף הן גם סמן לאיכות תנאי הסביבה. מכיוון שהבריכות נמצאת במקומות הנמוכים בסביבתן, הן קולטות אליהן את מי הנגר. בדיקת איכות המים שבבריכה עשויה לגלות מידע רב על המצב האקולוגי שמסביבן.

שלולית החורף שפיר שימשה בעבר כבריכת ההשקיה של הכפר הערבי סוואפיר אל-שארקיה. ייתכן שהשם סוואפיר שומר על צליל שמו של היישוב הקדום שפיר, שנזכר במקרא בנבואת חורבן של הנביא מיכה: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר, עֶרְיָה בֹשֶׁת; לֹא יָצְאָה, יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל, יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ" (מיכה א, יא).

נראה כי אנשי הכפר יצרו את הבריכה על ידי סכירת ערוץ מקומי, שאצר מאחוריו מים בחורף. מאוחר יותר נבנה במקום בית הספר של הכפר. לאחר מלחמת העצמאות חרב הכפר וגם הסכר נעלם. למרות זאת, השלולית העקשנית המשיכה להתמלא בחורף במי גשם (אגן הניקוז של השלולית משתרע על פני כ-1,500 דונם). אלא שבשנת 2007 נבנו ממזרח לבריכה אתר קראווילות ותחנת דלק, דבר שביטל את הניקוז ההיסטורי למקום. השלולית הרימה ידיים והתייבשה.

מועצה אזורית שפיר התגייסה למען השלולית. קק"ל העמידה תקציב, ויחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות נחל וניקוז שורק לכיש, פעלו ארבעת הגופים להשיב עטרה ליושנה. המועצה האזורית היא שמתחזקת את השלולית, וכיום קק"ל אחראית רק לשלולית החורף בחניון הודיה (ראו בהמשך).

בינואר 2012 זכתה השלולית להתחבר מחדש לאגן הניקוז שלה. זה היה דבר בעתו, שכן עשרה ימים אחר כך, בעקבות אירוע גשם ראוי לשמו, התמלאה השלולית מחדש. בביקור שערכנו ב-16 בפברואר, הייתה השלולית מלאה עד "הקו האדום העליון" שלה והעודפים הוזרמו בתעלה לנחל לכיש הסמוך. השלולית המלאה יוצרת אגם גדול למדי (70X30 מ'), שעומקו המרבי כ-2.5 מ'.

שלולית החורף נועדה לשמש מעין שמורת טבע, אתר לימודי לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים שפיר הסמוכים, ומקום בילוי בחיק הטבע לציבור הרחב. אדריכלית הנוף אילנה קליין תכננה את המקום בהתאם לכך.

מרחבת החניה יוצא שביל כבוש ומגיע לאחר כ-70 מ' אל "המזח" – מרפסת עץ הצופה אל השלולית ואל עצי האיקליפטוס שטובלים עד ברכיהם במים.

השביל מקיף את השלולית ומגיע בסיפון עץ אל מצפור השלולית, הבנוי כמסתור-עץ ומתאים מאוד לצפייה בעופות המים שפוקדים את המקום בחורף. מעט ממערב לשלולית הוצבו שולחנות פיקניק. מי שרוצה לחלץ מעט את העצמות, יכול להמשיך מערבה בשביל כבוש – במסע שאורכו כחצי קילומטר.

לאחר שחולפים על פני אמפיתאטרון קטן, השביל מגיע סמוך לנחל לכיש, עולה מעט במעלהו ומגיע לאנדרטה לזכרו של הטייס אברהם דן שטהל, שנספה כאשר מטוס המוסקיטו שלו התרסק במקום זה בשנת 1956. כדאי להשקיף על נחל לכיש מהגשרון הסמוך לאנדרטה.

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים גוש דן וחוף פלשת (גיליון מס' 10)

עונה

ינואר-יוני (תלוי בגשמים)

עבירות

בשלב זה, הדרך למצפור בקעת שפיר עשויה להיות קשה לרכב פרטי בימים הראשונים לאחר גשם כבד. בימים רגילים הדרך עבירה לכל רכב

התאמה למוגבלים בתנועה

המסלול בבריכה ומצפור שפיר נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות

הערה

בבריכת החורף הודיה יש מים רק בעונת החורף, ובשלולית שפיר יש מים גם באביב

לפניות בנוגע לשלולית החורף

מוקד המועצה האזורית שפיר 08-8600733