עד שנות ה-60 של המאה הקודמת היו קרקורי הצפרדעים והקרפדות חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של החורף הישראלי. הקולות החורקים של הזכרים נשמעו כמעט בכל בית. בריכות חורף ושלוליות בהמוניהן היו פזורות בכל החבל הים-תיכוני של הארץ, מצפון הנגב ועד מרומי הגליל.
רוב הבריכות, יש להודות, היו מעשה ידי האדם ולא מתנת הטבע. הבריכות שימשו להשקיית עדרים וגידולים חקלאיים עונתיים, והיה להן חלק חשוב באספקת המים לאוכלוסייה.
חלק מבריכות החורף הטבעיות נעלמו בגלל ניקוז שטחי ביצה. אחרות הפסיקו לתפקד עם נטישת הכפרים הערביים לאחר קום המדינה. הבריכות נפגעו גם בכפרים שתושביהם נשארו בארץ, מפני שהן שכנו באדמות ציבור. כאשר הקימו בתי ספר ומבנים ציבוריים, עשו זאת באדמות הכלל. הבריכות שילמו את המחיר.
בישראל של היום נותרו לא יותר משלושה אחוזים משטחי הביצה והמים שהתקיימו כאן בשלהי המאה ה-19. נציגי הדו-חיים ניצלו תעלות, פרדסים ומטעים מושקים, אך גם אלה הולכים ומתמעטים, מה גם שבשטח מפרידים ביניהם כבישים ומכשולים חדשים אחרים. בתנאים כאלה, אוכלוסיות הדו-חיים, הזקוקות למים לשם רבייה, נמצאות בסכנה קיומית.
המצב קשה במיוחד בבריכות החורף, שנמצאות בסכנת הכחדה ממש. זהו בית גידול מיוחד – מקום שיש בו מים בחורף, אך הוא מתייבש כליל בקיץ.
בריכות חורף מקיימות עולם מיוחד של צמחים ובעלי חיים, המותאמים לעבור את העונה היבשה בעזרת גופי קיימא. אדרבא, אם הבריכה מחזיקה מים כל השנה, המינים שמאפיינים את בריכות החורף נעלמים בדרך כלל.
חמישה מבין שמונת מיני הדו-חיים בישראל – צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה – חיים בבריכות חורף. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בקיום בריכות חורף ולא במקורות מים קבועים.
מצבם של הקרפדות והצפרדעים, שהסתגלו לחיים בבריכות דגים, במאגרים ובמתקני שפכים והשקיה, טוב יותר (לאחרונה התבשרנו על גילויו מחדש של העגולשון שחור-גחון בעמק החולה – מין דו-חיים שחשבנו כי נכחד מן העולם. זוהי בשורה מרנינה, אך אין בה כדי להצביע על המגמה הכללית של מצב הדו-חיים בישראל).
לבריכות החורף יש חשיבות רבה. הן מסייעות להחדרת מים נקיים יותר לאקוויפר, מגוונת את הנוף ומשמשות מוקד לפעילות נופש משום שהן נמצאות פעמים רבות בקרבת יישובים גדולים ואף בתחומי היישובים. בריכות החורף הן גם סמן לאיכות תנאי הסביבה. מכיוון שהבריכות נמצאת במקומות הנמוכים בסביבתן, הן קולטות אליהן את מי הנגר. בדיקת איכות המים שבבריכה עשויה לגלות מידע רב על המצב האקולוגי שמסביבן.