טיול ברוחמה הישנה

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • 2 ק"מ
  • דרום הנגב המערבי
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
  • 0
שלט כניסה לשביל אופניים סובב רוחמה. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

לפני 100 שנה נרכשו אדמות רוחמה. היישוב העברי תקע יתד ראשונה בנגב. הרשימה שלפניכם מצדיעה לרוחמה וגם מציעה לטייל באזור היפהפה

בפברואר לוהטות הגבעות שמסביב לרוחמה באודם הכלניות. אבל הגבעות של רוחמה, לפחות בעינינו, יפות בכל עונות השנה. אין צהוב יותר מהשלף המצהיב כאן בסוף הקיץ ואין אדום יותר מהאדמה הנוצצת בסתיו. כל עונה צובעת את המרחבים בגוון משלה. צריך רק לפתוח את העין והלב...

איך מגיעים?

קק"ל סללה דרך חדשה לאתר ראשונים ברוחמה. נוסעים בכביש שדרות–בית קמה (כביש 334) ופונים בכביש הגישה לרוחמה. נוסעים כ-200 מ' ופונים ימינה בדרך כבושה. הדרך מגיעה לאחר כ-500 מ' לכיכר ולרחבת החניה של אתר ראשונים.

אתר ראשונים

באר גדולה, בנויה אבני כורכר, היא העדות היחידה שנותרה מהחווה של רוחמה הישנה, שזכאית בדין לתואר "היישוב היהודי הראשון בנגב". כל הזכויות להרפתקה זו שמורות לאגודה בשם "שארית ישראל" ממוסקבה, שנמנתה עם האגודות הציוניות הראשונות שנוסדו במזרח אירופה בשנים 1882 ו-1883.

בשנת 1910 רכשה האגודה כ-7,500 דונם מאדמות הכפר ג'מיימה. שנה אחר כך, ב-1911, עלתה על הקרקע קבוצת מתיישבים ובנתה חווה במרחק של כ-300 מ' מדרום-מזרח לבאר. תקנון האגודה קבע חובת עבודה עברית והפרשת 10 אחוזים מהאדמה לפועלים ותיקים.

בחווה, שנקראה "מושב רוחמה בנגב יהודה", גידלו בהצלחה מטעי שקד, כרמי גפן, גידולי שדה וחלקות ירק. מקור השם בספר הושע (פרק ב', פסוק כ"ה), והוא ניתן למקום בשנת 1912, עם חנוכת החווה. אבל הבידוד הרב שהייתה החווה שרויה בו היה בעוכריה. החווה התאוששה איכשהו מהסתערות ארבה שהפכה את שדותיה לשממה, אך התקשתה לעמוד נגד התנכלויות הבדווים. בצר להם מסרו את השמירה לידי אגודת "השומר".

ויכוח פנימי בארגון "השומר" הביא אחדים מחבריו, ביניהם יוסף לישנסקי, להקים אגודת שמירה נפרדת בשם "המגן". לישנסקי וחבריו, אנשי מחתרת ניל"י, ניצלו את רוחמה כבסיס לפעילותם בדרום.

יום אחד, כך מספרים, בא למקום לורנס איש ערב. הוא הגיע מחופש כבדווי, כדרכו, ונפגש עם צבי הירשפלד, מנהל החווה. גם המשורר הרומנטיקן אלכסנדר פן נשבה בקסמי המקום ושהה כאן כשנה. במלחמת העולם הראשונה שהו באזור המוני חיילים טורקים, והחווה הידלדלה מאוד. ב-30 באוקטובר 1917 פשט הצבא הטורקי על רוחמה, אסר את כל העובדים והעביר אותם לכלא בבאר שבע, שם נותרו עד לכיבוש הבריטי. רק מתיישב אחד, שהסתתר בבאר, נותר במקום, אך כבר לא היה אפשר להציל את רוחמה. המקום ננטש.

ב-1920 עלתה למקום קבוצת פועלים חדשה, אך היא נאלצה לעזוב במאורעות 1929. חברי הקבוצה שבו לעבד את אדמות החווה ב-1932 ושוב נאלצו לעזוב בימי "המרד הערבי", שפרץ ב-1936.

עכשיו יש כאן חניון קטן ואינטימי, המשדר אווירה מיוחדת, לא מעט בזכות הבאר של רוחמה, הבאר העברית הראשונה בנגב. הבאר נחפרה ב-1913 לעומק 38 מ'. מעליה נבנה בית אבן להגנת המנוע והמשאבה. בימי "המרד הערבי" הרסו התוקפים הערבים את הבאר. היא שבה לפעול ב-1946, אך הספיקה לפעול זמן קצר בלבד. באוגוסט של אותה שנה החריבו אותה חיילים בריטים זועמים, ששמו מצור על רוחמה וחיפשו נשק בקיבוץ. הבאר נחפרה מחדש ולידה נבנה בית ביטחון מבטון, שנותר במקום עד ימינו.

החניון שוכן בצל עצי אשל גדולים ויפים. מדרום לו מוצגת תצוגה של כלים חקלאיים וכלי מלחמה משנות ה-40 וה-50, שעשו היסטוריה בהגנה על הנגב. יש גם שירותים מסודרים, חיזיון נדיר במיוחד במקומותינו. לכמה חניונים יש סיפורים כאלה?

קיבוץ רוחמה

נטישת רוחמה הביאה לחשש שהקרקע תישמט מבעלות יהודית. לאחר מאמצים מרובים הצליחה קק"ל להשיג הסכם רכישה מורכב עם חלק מבעלי הזכויות על אדמת רוחמה ויצרה רצף עם קרקעות נוספות שנרכשו בסביבה.

ב-1944, כאשר היה המאבק נגד "הספר הלבן" של ממשלת המנדט הבריטי בעיצומו, עלו מתיישבים על אדמת רוחמה, בפעם הרביעית. הפעם היה זה גרעין של "השומר הצעיר". במלחמת העצמאות התנהלה מרוחמה, כעת קיבוץ, המלחמה על הנגב הנצור. באותם ימים בנו את בית הביטחון, הסמוך לבאר שבחניון. כאן גם ריכזו את האספקה ואת הנשק שהביאו המטוסים שנחתו בשדה התעופה "אבק 1", 4 ק"מ מדרום לרוחמה.

כדאי לבקר גם בנפחייה של אמנון גולץ, השוכנת באחד המבנים הישנים של הקיבוץ. המבנה החל את דרכו כמפעל בית החרושת "המברשת" והפך מאוחר יותר לבית הקולנוע של הקיבוץ. המסך המקורי והכתובת "לא לפצח גרעינים" עודם שמורים במקום.

כדאי להכיר עוד שתי נקודות מעניינות בתחום הקיבוץ. ליד חדר האוכל מוצגים פסיפס ופריטים ארכיטקטוניים מהכנסייה הביזנטית שהתגלתה בחורבת גממה (ג'מאמה). סמוך לשער הקיבוץ מוצגים חלקים מקו הצינור הראשון לנגב, שחברת "מקורות" וקק"ל הניחו ב-1947.

חורבת גְּמָמָה (אל-גַ'מָאמָה)

נצא מהשער הראשי של הקיבוץ ולאחר כ-50 מ' נפנה ימינה בדרך עפר טובה, סמוך לשלט קק"ל המפנה למסלול אופניים חדש "סובב רוחמה" (ראו בהמשך).

הדרך מגיעה לאחר כקילומטר לסכר, הסוכר ערוץ שיורד לנחל רוחמה, שנמצא משמאל. בחורף נוצר לעתים מאגר מים זמני מאחורי הסכר. הדרך חוצה את הנחל על הסכר. בקצהו הצפוני, במקום שבו מתחיל את דרכו שביל המסומן בכחול, יש אפשרות לעצור את הרכב. כאן נחנה.

נצעד רגלי כ-300 מ' במורד דרך העפר המסומנת כחול, היורדת לנחל רוחמה. במדרון שמשני צדי הנחל שכן הכפר הערבי אל-ג'מאמה. שרידים מבתי הבוץ של התושבים, שחיו כאריסים בתחום השבט הבדווי עָטָאוּנָה, עודם נראים בשטח. הכפר נבנה על שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית. רמז לכך נמצא כ-50 מ' ממעבר הגדר: דמות קמרון אבן בנוי לתלפיות, שראשו נמצא בגובה פני הקרקע. אפשר לרדת במדרגות ולהבחין בבנייה האיכותית של המבנה בן התקופה הביזנטית.

בערוץ הנחל צומח עץ שיזף. מי שיעלה במדרון הקטן שמצפון לשיזף יוכל לראות שרידים של בור רדוד בקוטר 3 מ', שקירותיו מטויחים. זוהי כנראה ממגורה מהתקופה הביזנטית, ששימשה לאיסום תוצרת חקלאית. במורד הנחל, בהמשך השביל הכחול, נראה מחשוף יפה של כורכר, שנוצר מהתמוטטות של מערות שנחצבו במדרון הגבעה.

בפברואר יש במדרון הגבעה פריחה יפה של כלניות ושל מיני סחלבים, ביניהם סחלב השקיק ודבורָנית דִינְסְמוֹר, הנבלעים בשלל צבעים ססגוניים של פרחים אחרים.

כדי להגיע לאתר נוסף מהתקופה הביזנטית, יש לחזור לסכר ולמכונית, ולצעוד בדרך העפר כ-200 מ' צפונה. מימין לדרך, על משטח מוגבה, נמצאים שרידי כנסייה מהמאה השישית לספירה. בור מים בעל פתח ריבועי, חצוב היטב, נמצא במרכז מה שהיה חצר הכנסייה. מאולם התפילה שרדו יסודות של קירות ורצפת פסיפס מעוטרת בעיטורים גאומטריים (מכאן לקחו את רצפת הפסיפס המוצגת בקיבוץ רוחמה). ממערב לכנסייה, צמוד אליה, נמצא פתח מקושת של אולם קבורה חצוב.

העשרה דיגיטלית: האם רעיית הפרות פוגעת בכלניות?

ילדים ומבוגרים שרוצים לגלות עוד על הכלניות ועל השפעת רעיית הפרות על צמחיתן, מוזמנים ליהנות מלומדה מבית מט"ח, החושפת בפנינו את הנתונים ושמה אותנו בנעלי החוקרים.

טיול אופניים באזור

קרדיטים
 
תודה לרותי גולץ מרוחמה ולטלילה ליבשיץ – מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום, קק"ל.

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום, קק"ל
מפה: פתרון ממוחשב וטלילה ליבשיץ
פורסם בתאריך: 8.2.2012
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת PDF

מפת שבילי אופניים - מרחב שקמה